מדד החפיפה סטייה - חלק א'
בשנת 79' פרסם אחד הטכנאים היותר מפורסמים והיותר פוריים, ג'רלד אפל, את מדד החפיפה סטייה. (MACD Moving Average Convergence-Divergence Trading Method). מאז הוצג, צבר מדד החפיפה סטייה מידה לא מבוטלת של פופולאריות, תחילה בקרב אנשי שוק הסחורות ובשלבים מאוחרים יותר בקרב סוחרי המטבע והמניות שגילו כי האיתותים אותם הוא מפיק, מספקים הזדמנויות קנייה ומכירה ומשמשים ככלי תומך החלטה.
מדד החפיפה סטייה הפך עם השנים להיות פריט אינטגראלי בחבילות תוכנה הנמכרות ומשווקות על ידי ספקי תוכנה מקומיים וזרים וכמו כן, מרבית הטכנאים עושים בו שימוש נרחב. מדד זה אמור, לפי אפל, ואת זאת נבדוק בסדרת הכתבות הבאות, לזיהות מצבי קניות יתר ומכירות יתר, כמו גם את היכולת לזהות היפוכי מגמה קרובים גם בצד הקנייה וגם בצד המכירה. עם זאת, מדד זה אינו נטול מכשלות ותעתועים ומשום כך, הרי שיש להכיר את מגבלותיו טרם שנהנים מיתרונותיו.
מטרות כלליות
אחד ממעלותיו של מדד זה מעוגנת בתנועתו החלקה המסננת שווקים המצויים בתנודות גליות עד גבה גליות ובמידה לא מבוטלת של תנודתיות המקשה על קריאתם. למרות שמדד החפיפה סטייה נבנה במטרה להפיק, בין שאר הדברים, איתותי קנייה ומכירה, הרי שאין להשתמש בו ככזה והוא אף אינו מיועד לשימוש כשיטת מסחר העומדת בפני עצמה אלא בשילוב עם כלים טכניים אחרים. בתקופות מסוימות, כמו כל כלי טכני אחר, יפיק מדד זה איתותי קנייה ומכירה חלקים ומושלמים. בתקופות אחרות עלולים להיות האיתותים אותם הוא מפיק בעלי משמעות כפולה ומטבע הדברים לא ישימים לשימוש. במסגרת סידרת הכתבות הבאה שתיוחד למדד זה, אסקור את הנקודות בהן השימוש במדד זה הופך להיות יעיל וחד, אך גם את התקופות בהן יש להימנע משימוש בו.
יתרונו הבולט של מדד זה מתקיים במתן איתות קנייה לאחר מפולות. תקופות בהן מבצעים שוק או מניה סיבוב חד ומהיר בכיוון מעלה. נטייתו של מדד החפיפה סטייה להניב איתות קנייה מעט לפני או מעט אחרי נקודת השפל החדה, מתגלה לעיתים קרובות כמוצלחת. כפי אדגיש באחת הכתבות הבאות, בעיתות בהן מבצע השוק צלילות בז, אפשר להניח בצד את הכלים הטכניים האחרים ולהתמקד באיתותים הנמסרים על ידי מדד זה כביטוי ליכולתו לתפוס בזמן היפוכי מגמה חדים המופיעים לאחר מפולות.
המרכיבים הבסיסיים
מדד החפיפה סטייה עושה שימוש בשני ממוצעים נעים, במקרה הנוכחי ממוצעים נעים אקספוננטים. מטבע הדברים יהיה ממוצע נע אחד קצר מרעהו. בנוסף, עושה מדד החפיפה סטייה שימוש בעקום פעולה (קרוי גם קו ההפרש) שהוא למעשה ממוצע נע אקספוננטי ל-9 ימים שמחולץ מן ההפרש שבין שני הממוצעים הנעים האחרים. נשמע מסובך? ממש לא. סבלנות והכול יהיה ברור ופשוט.
איך זה נראה על הגרף?
לפני שניכנס לתהליך החישוב, מן הראוי שנעיף מבט על הגרף ונראה כיצד מוצג מדד החפיפה סטייה וכיצד הוא מתנהג. מבט על גרף מדד המעו"ף דרך אתר או תוכנת בורסהגרף, ולחיצה על כפתור MACD בחלקו התחתון של המסך, יציג את הנתונים הרלוונטים. העקומה העליונה היא מטבע הדברים גרף עמודות של מדד המעו"ף בתקופה האחרונה. בתחתית הגרף מוצגת סידרת עקומות המבטאת את מדד החפיפה סטייה. עקומה אחת באדום ואילו השנייה בירוק. הקו הרציף האדום מייצג את ההפרש שבין שני ממוצעים נעים אקספוננטים. עקומה זו קרויה עקומת MACD או עקומת ההפרש. הקו הירוק מייצג ממוצע נע אקספוננטי ל-9 ימי מסחר המחושב מתוך עקומת Macd. עקומה זו קרויה עקום הפעולה. איך מחשבים, איך קוראים ואיך הופכים את כל הסלט הזה למשהו פשוט וידידותי יותר? בכתבה הבאה.
- 2.משה 29/01/2011 07:24הגב לתגובה זוממתין לכתבת המשך (מקווה שבקרוב ושהנושא לא " יתמסמס" כפי שקרה לכתבות מקצועיות אחרות שגם בהם הובטח " המשך ..." )
- 1.רפי 09/01/2011 18:55הגב לתגובה זומה אתם קופצים ,?תנו לו לסיים לתת את מה שהוא יודע ואחר כך תגיבו,כל אחד פה חכמולוג חושב שהוא יודע משהו.אתה שהפסדת 15-20%הפסדת כי לא ניכנסת נכון למניה ,וגם מי אמר שנכנסים או יוצאים מנכס רק על פי המקדי,אני לא שמעתי את אייל מעולם טוען כך.נהפוך הוא המתנד משמש רק ככלי עזר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
