אליה וקוץ בה: סאנפלאואר מתרחבת באיטליה וחוטפת מהממשל הספרדי

החברה שבבעלות רוני בירם וגיל דויטש סגרה שלוש עסקאות באיטליה בהיקף של 47 מיליון אירו. מנגד הממשל הספרדי משנה את הכללים - המשמעות: מחיקה של כ-15% ממחזור המכירות השנתי
לירוי פרי | (1)

לצד הקשיים שמערים הממשל הספרדי, חברת סאנפלאואר, אשר בבעלות רוני בירם וגיל דויטש, הודיעה היום על השלמתן של 3 עסקאות נוספות להקמת פרקים סולריים באיטליה. היקף ההשקעה בפרוייקטים המדוברים מסתכם ל-237 מיליון שקלים (כ-47 מיליון יורו).

סאנפלאואר, חברת השקעות בתחום האנרגיות המתחדשות, ממשיכה להרחיב את עסקיה באיטליה. בפרוייקט הראשון תשמש החברה כיזם הפרוייקט, ואילו ההסכמים האחרים כוללים רכישת 4 פארקים סולאריים מושלמים בסך הכל.

בעבור החשמל אשר ייוצר בפארקים הסולאריים ישולם תעריף מיוחד, המובטח לתקופה בת 20 שנה, שתחילתה במועד תחילת הפעלתו של הפארק הסולארי וזאת בנוסף לתמורה שתתקבל ממכירת החשמל בשוק האיטלקי.

ב-2010 התעריף המיוחד באיטליה עומד על סכום של כ-34 יורו-סנט לקילו וואט שעה, כאשר במהלך שנת 2011 יופחת סכום זה בכל שלישון קלאנדרי.

לדברי רוני בירם, יו"ר סאנפלאואר, "החל מהרבעון הראשון של 2011 נתחיל לחבר מתקנים סולאריים גם בישראל ואני מקווה בשסוף השנה היקף הפעילות בארץ יתרום תרומה מהותית להכנסות החברה."

ספרד מערימה קשיים

כנגד התרחבותה של החברה באיטליה, מגיעה הבוקר בשורה שלילית מכיוונו של השוק הספרדי. ממשלת ספרד פרסמה צו חדש הנוגע לרכישת החשמל מפארקים פוטו- וולטאיים קיימים. עקב כך, עשויה להפגע חברת הבת של סאנפלאואר בספרד, גילץ ספרד (50%).

מן החברה נמסר כי היקף הפגיעה בהכנסותיה של גילץ נאמד בכ-2 מיליון אירו בשנה במהלך 3 השנים הראשונות. משמעות הדבר הינה שסאנפלאואר תספוג הפחתה של כמיליון אירו, כ-15% מהמחזור השנתי של החברה הנובע מפעילות הסולאר.

פרט לכך, החשמל העודף שתייצר החברה מעבר למכסות הממשלתיות ימכר ככל הנראה במחיר השוק, משמע כ-10% מהתעריף המיוחד לו התחייבה הממשלה בתחילה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

    המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

    פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


    עמית בר |

    טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

    במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

    בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

    טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

    המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

    שיתופי פעולה גרעיניים 

    בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.