שרנסקי עונה לשמחון: "לדעות פרימיטיביות כאלו אין מקום בחברה הישראלית"

"יותר מ-400 אלף מעולי חבר העמים לא היו יהודים; הגיעו בגלל סל הקליטה", כך אמר בסוף השבוע יועצו הכלכלי של שטייניץ ד"ר אבי שמחון. "אם קלטנו אותם אז למה שלא נקלוט את המסתננים מאפריקה?"
לירוי פרי |

מאות אלפי עולי חבר העמים הגיעו ארצה מתוך אינטרס כלכלי ולא מתוך מניע ציוני, כך משתמע מדבריו של היועץ הכלכלי הבכיר של שר האוצר, ד"ר אבי שמחון. בגלי צה"ל פרסמו הבוקר (א') את דברי שמחון, כפי שנאמרו בפאנל שהתקיים בכנס בתל-אביב בסוף השבוע האחרון.

"יותר מ-400 אלף עולים שהגיעו לארץ לא היו מעולם יהודים - אולי יש להם איזה סבא שהיה פעם יהודי. הם הגיעו כי כאן נתנו להם סל קליטה והסכימו לקלוט אותם. אם הייתה להם אפשרות להגיע לארץ יותר מפותחת אז הם היו הולכים לשם", כך התבטא שמחון.

לדבריו אין שום הבדל בין עולי חבר העמים לבין עולים ממדינות אחרות כגון אפריקה. "אם קלטנו אותם אז למה שלא נקלוט את המסתננים מאפריקה? גם הם ישמחו לעבור הליך גיור מזורז."

לדברי יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, "ההפרדה שעושה ד"ר שמחון בין יהודים על פי ההלכה לבין זכאי חוק השבות היא פסולה. עצם קיומה של מדינת ישראל מבוסס על קיבוץ גלויות. כל אותם מאות אלפי נכדים של יהודים ובני משפחותיהם של יהודים, שהחליטו להצטרף לעם היהודי עוד בתפוצות ועלו ארצה, הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה היהודית המורחבת.

הם, ביחד עם כל העולים מברה"מ לשעבר, תורמים תרומה מכרעת לביטחונה של המדינה, לכלכלה, למדע, לתרבות ולספורט. לדעות פרימיטיביות כמו אלו שהביע ד"ר שמחון אין מקום בחברה הישראלית", אמר שרנסקי.

סופה לנדוור, שרת העלייה והקליטה, החליטה להגיב גם כן לדברי שמחון ואמרה כי "העלייה ממדינות חבר העמים הביאה עד היום יותר ממיליון איש משכילים, תורמים לחברה, עלייה ששינתה את המדינה והרימה את הכלכלה. אפילו ראש הממשלה אמר שהעלייה הצילה את מדינת ישראל".

התנצלות רשמית ממשרד האוצר

זמן קצר לאחר פרסום דבריו של שמחון, לקח אותו השק שטייניץ לשיחת בירור. מיד לאחר השיחה פורסמה ההודעה הבאה:

"ד"ר שמחון הבהיר לשר כי הוא רואה בעלייה בכלל ובעלייה מחבר העמים בפרט ברכה גדולה למדינה ולמפעל הציוני. קשה בכלל להטיל ספק בתרומתה העצומה של עלייה זו למדינה, לחוסנה, לביטחונה, לכלכלתה ולתרבות בישראל."

בנוסף, "ד"ר שמחון הסביר כי הפרשנות שניתנה לדבריו כאילו יצא נגד העלייה מחבר העמים או כנגד "חוק השבות" רחוקה מאוד מעמדותיו ובכל מקרה הוא מבקש להתנצל בפני כל מי שנפגע מהדברים כפי ששודרו."

מוקדם יותר שמחון הגיב לדברים ואמר לגלי צה"ל אלו הוצאו מהקשרם. "הדברים לא הובאו במלואם ולא הובאו בהקשר הנכון. אני דיברתי על אותם אנשים שהם באופן הגדרתי חסרי דת. אני בשום פנים ואופן לא העליתי בדעתי לערער על היהדות של עולי ברית המועצות לשעבר. מישהו זרק את המספר 450 אלף אבל הכוונה שלי היא רק לאלה המוגדרים חסרי דת".

עוד הוא הוסיף כי "לא התכוונתי להשוות בין שני המגזרים. אנחנו חייבים לדבוק בכללים לפיהם אנחנו מגדירים מיהו יהודי ומי לא. ההקשר הוא שאנחנו לא יכולים לפתוח את הסכר. יש למדינה כללים איך מישהו שהוא לא יהודי הופך ליהודי וצריך לדבוק בכללים. אגב, כל הדברים שנאמרו שם הם לא על דעתו של שר האוצר, מעולם לא היה דיון באוצר בנושא הזה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.