ראיון

"מיני-פנטהאוז במרכז פ"ת נמכר ב-1.6 מ' שקל, ובת"א ב-4 מ' שקל - זה לא יתכן"

מנכ"ליות 'מגדלים' בראיון ל-Bizportal. על יעדים להשקעה ועל פרויקטים שטרם נראו. "התקשורת יכולה להמשיך לצעוק ואנחנו נמשיך למכור דירות"
לירן סהר |

בראיון ל-Bizportal חני הורביץ ועו"ד קרן בן דוד, מנכ"ליות מגדלים מסתכלות קדימה לעבר 2011, רומזות על התכניות לעתיד ומבהירות כי אין למהר להספיד את קבוצות הרכישה.

חברת מגדלים דיווחה ביום ה' על רכישת אופציה במגרש בעלות של 40 מיליון שקל בגוש הגדול בתל אביב בקו ראשון לים, עליו יוקמו 22 יחידות דיור.

היזם חנן מור אמר בשבוע שעבר כי זו לא תקופה לסיכונים מיותרים, את לא חוששת שרכישת קרקע במחירים הנוכחיים היא פעולה מסוכנת?

קרן: "אנחנו מתכוונות לממש את אופציית הרכישה לפני 1 בינואר, המועד בו יוחל מע"מ על כל מגרש שנקנה על ידי קבוצת רכישה שיש לה מארגן בתשלום, אנחנו למעשה מנצלות מקלט מס חוקי כדי לחסוך כ- 290 אלף שקל בממוצע ליחידת קרקע, הפנטהאוז הכי יקר בפרויקט יימכר בכ-13.5 מיליון שקל, כ- 30 אלף שקל למ"ר דירת 3 חדרים תמכר בכ- 2.3 מיליון שקל ו- 4 חדרים בכ- 3.2 מיליון שקל".

הקשחת תנאי האשראי לקבוצות הרכישה והטלת המע"מ לא פוגעת קשות בקבוצות הרכישה?

חני: "בכל העסקאות שביצענו שילמנו מע"מ על הקרקע, היתרון שלנו ימשיך להיות החסכון ברווח היזמי שמשולם לקבלנים, עלויות אלה הן אדירות. החברות היזמיות החלו לחקות את קבוצות הרכישה במכירה של 300 דירות בשלוש שעות , הבינו מהו כוח קנייה, ששווה למכור במחיר אטרקטיבית כי חוסכים בעלויות".

אבל בכל זאת, אתן יודעות לומר את מחירה ההתחילתי של דירה, אבל המחיר הסופי עשוי אף להיות גבוה ממחירה של דירה מקבלן

חני: "זה ממש לא נכון, בספטמבר 2009 מכרנו 82 דירות 4 חודשים בקבוצת רכישה באם המושבות בפתח תקווה, שידרגנו מספר דברים בבניין ובדצמבר 2010 מחירה הסופי של דירה בקומה ה-9 היה 980 אלף שקל, בעוד בבניין ליד אפריקה מכרה דירה זהה ב- 1.3 מיליון שקל, בשני הפרויקטים החברה המבצעת הייתה אלקטרה נדל"ן, אולם אצלנו הדייר קובע ובזכות הכוח של הקבוצה ניתן להשיג מחירים יותר אטרקטיביים וגם בשנה הבאה ניתן יהיה להמשיך לראות זאת".

לדעתכן התקשורת עושה עוול לקבוצות הרכישה?

קרן: "הלוביסטים של הקבלנים שהסתובבו בכנסת ללא ספק עשו לנו עוול, אבל התקשורת יכולה להמשיך לצעוק ואנחנו נמשיך למכור דירות זולות יותר עבור זוגות צעירים, הלקוחות משווים בין מה שכתוב בעיתונים לבין המציאות בשטח ומחליטים".

אתן לא חוששות שפרויקט דוגמת מגדלי הצעירים שמקימה הקבוצה המתחרה ייכשל ויפגע באמינותן של כלל קבוצות הרכישה? נאמר שמרבית הרוכשים כלל לא הבינו מהי מהותה של קבוצת הרכישה ולא קראו את החוזה

קרן: "כל קבוצת רכישה שתפגע תשפיע על כל השוק הזה, אני מאמינה בהצלחת פרויקט מגדלי הצעירים ובטוחה שהמשתתפים קראו והבינו את הסכמי השיתוף. אני מפרגנת לקבוצת חג'ג' שעושה עבודה רצינית. חייבים להבין שקבוצת רכישה היא סוג של פיזור סיכונים, ניתן בכל רגע להחליף את ספקי השירותים ולבחור את הטובים ביותר".

תשקלו שיתוף פעולה עם חברות יזמיות בפרויקטים עתידיים?

"חן ואיתי גינדי מאוד דומים לקבוצת רכישה בפעילותם, לא נפסול שיתוף פעולה איתם בהמשך".

תכניות לעתיד? תשקלו כניסה למקומות חדשים?

קרן: "היינו בשמחה נכנסות לאשקלון, לאשדוד ולנתניה, ראש עיריית חיפה הציע לנו עסקה, אנחנו בוחנות פרויקטים בהיקפים גדולים בהרבה ממה שנראה עד כה, כולל שכונה שלמה הכוללת את כל השירותים הנחוצים. כמו כן, נכנס בזמן הקרוב לפעילות בתחום התמ"א 38 בתל אביב ואנחנו בוחנות קבוצות רכישה עבור הציבור החרדי".

מה תהיה מגמת מחירי הדירות ב-2011?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.