מרכז אדוה: שכר הבכירים בחברות ת"א 25 הוכפל בתוך עשור ל-9.13 מיליון שקל
המשק הישראלי נפגע פחות ממדינות אחרות בזמן המשבר הכלכלי העולמי, אך עם זאת הפערים הכלכליים-חברתיים המשיכו לגדול, כך עולה מהדו"ח השנתי "תמונת מצב חברתית" שפרסם היום (א') מרכז אדוה.
הדו"ח, המתייחס ברובו לשנת 2009 ולעשור האחרון, מציין כי חלוקת העושר איננה שיוויונית ומיטבה יותר עם העשירונים העליונים. לפי הדו"ח, בשנת 2009 הירידה בהכנסה הממוצעת של ארבעת העשירונים התחתונים הייתה בשיעור גבוה יותר מאשר בשני העשירונים העליונים.
לפי הדו"ח, במהלך העשור האחרון, חלקם של ארבעת העשירונים הנמוכים בעוגת ההכנסות הלאומית ירדה מ-17% ל-16.3%, בעוד שחלקו של העשירון העליון גדל מ-28% ל-28.5%.
הכנסה חודשית ממוצעת ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר, 2008-2009
באשר לפערים המגדריים, בשנת 2009 עמד השכר הממוצע לנשים על 6,280 שקל, כ-66% מהשכר החודשי של גברים. מדובר בשיפור בהשוואה לשנת 2008, אז עמד השיעור על 63.1%, אך עם זאת הדבר נובע מכך ששכר הגברים ירד באותה שנה בעוד ששכר הנשים נותר ללא שינוי.
בעניין שכר הבכירים מציין הדו"ח כי עלות השכר של מנהל בכיר בחברה ציבורית החברה במדד ת"א 25 ירד ב-6% בממוצע ל-9.13 מיליון שקל, או 761 אלף שקל, פי 94 מהשכר הממוצע במשק. בין השנים 2000 ל-2009 שכר הבכירים בחברות מדד ת"א 25 הוכפל מ-4.81 מיליון שקל. למרות הירידה בשכר הבכירים בחברות הגדולות, במהלך 2009 נרשם גידול בשכר הבכירים בחברות הכלולות במדד ת"א 75. לפי הדו"ח, עלות השכר הממוצעת בחברות מדד ת"א 100 רשמה עלייה 11% ל-5.93 מיליון שקל בממוצע לעומת 2008.
הדו"ח מעיד על אי-שיווין חריף בחינוך ובהשכלה הגבוהה, גם עם מדובר בשיפור מסויים. פי הדו"ח, בשנת 2009 עלה שיעור הזכאות לבגרות מ-44.4% ל-46.1%, המעיד על כך ש-54% מהתלמידים לא זכו לתעודת בגרות עם סיום התיכון.
בהתפלגות לפי יישובים, מוצאים מידה גדולה של אי שוויון: בעוד שביישובים המבוססים שיעור הזכאות לבגרות עמד על 66%, בעיירות הפיתוח נרשמת ירידה מתמשכת מ-54.2% בשנת 2004 ל-47.3% בשנה שעברה ובישובים הערביים נרשמה ירידה מ-42.2% ב-2004 ל-34.4% ב-2009.
שיעור הסטודנטים היהודיים המבוססים בגילאי 29-20 שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה בשנת 2008 עמד על 10.1%, כפול משיעור הערבים שעמד על 4.8%. בעיירות הפיתוח, השיעור עמד על 6.0%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
