אצבעות שחורות 24.12.10
הכותרות
בלאגאן בין הכבאים לבין עצמם. אבל למה כתוב ב-ynet פרסום ראשון? מה עם הידיעה שהתפרסמה בשישי בהארץ בה נכתב מפורשות "אנחנו מפסיקים לשתף פעולה עם נציג הכבאות"?
במעריב משוכנעים שבגלל הכותרת של שלשום הועברו 300 מיליון שקל לכבאים, אבל דבריו של רותם סלע מאופקים: "מה שלא עשו 40 אלף דונם שרופים של יערות הצליח לעשות לחץ תקשורתי מרוכז: פחות מ-24 שעות לאחר שוועדת הכספים אישרה את התקציב הדו-שנתי ללא תוספת תקציבית למערך הכבאות, סיכמו אתמול משרדי הפנים והאוצר ומשרד רה"מ על תוספת שתעמוד על... כ-300 מיליון שקלים"
הידיעה מלווה בתצלום שער מעריב הנ"ל.
תמונה מעולה בשער ידיעות: נקודת גבול בין ישראל למצרים, שלשום (אסף גולן) בה נראית "שיירת מסתננים מאפריקה".
הכותרת הראשית: לרונן ברגמן יש מסמך רשמי האומר שישראל תקפה את הכור הסורי כמה שבועות לפני שהפך לרדיואקטיבי. המסמך (שכתבה שרת החוץ דאז, קונדוליזה רייס) הודלף אליו מתוך ויקיליקס שעוד לא הדליף אותו לכל.
ידיעות מדווח שהחיים כמשל יוצא שוב במסגרת הפרויקט של ידיעות ספרים - עם הספר פרוזה ישראלית. לא שווה מוסף מיוחד? לא שווה כתבי-ידיעות-מספרים-איך-הספר-היה-על-המדף-שלהם-ואיך-התחילו-עם-בחורים/ות-בעזרתו-ואו-ברחו-מביצפר/שינה-את-חייהם?
בועז ביסמוט בילה עם אחמדיניג'אד בטורקיה והצטלם איתו. בסוף אמר לו אחמדי: "איראן דוגלת בשלום ובצדק".
ההתעללות
אני לא מסוגלת לקרוא מה עבר על הילד הזה. לכן דילגתי על הידיעות והתיאורים הפלסטיים בעיתונים.
אני רק לא יכולה להפסיק לחשוב איך הורים מתמודדים עם האפשרות שמשהו כזה/דומה/אחר קורה לילד/ים שלהם איפשהו, והם לא יודעים.
VTV
בתוכנית הבוקר של קשת אתמול ראיינו טלי מורנו ודן שילון את אייל קיציס, לכבוד שיבת ארץ נהדרת אמש.
לא עדיף היה כבר ראיון בנעלי בית במטבח של קיציס מורנו?
אני מתרשמת מהפקת העל: דייר מהאח הגדול הספרדי ודייר מהאח הישראלי יתחלפו ביניהם. לשם כך השניים יסתגרו בחדרי מלון, ויעברו בידוק מיוחד בנתב"גייה.
ומה יקרה במטוס? מי ישגיח? והדיילת, כשתשאל מה הוא/היא רוצה לאכול, אולי תעביר לו/ה רמזים מוצפנים?
ארץ נהדרת. אכן תוכנית פתיחה מאכזבת. מצד שני, לא אומרים את זה על כל תוכנית פתיחה של ארצ"נ?
מצד שלישי, אני מתחברת ממש לכל מילה כמעט של הביקורת בעכבר.
כתבה לא תאמן על מימון הטיפול הרפואי של אריק שרון (ושל שמיר) בהשבוע עם גיא זהר. אם מישהו מוצא אותה ברשת, אנא שגררו.
מוסף הארץ
חגיגות השנתיים לעופרת יצוקה בפרויקט רחב המתעד את הזוועות האזרחיות. כמו שכתב אחד המגיבים בהארץ, דעת הקוראים לא תשתנה. מי שחושב שישראל נהגה במצוינות אנושית יתרה ימשיך לחשוב כך, וגם מי שחושב ההפך.
בזכות הספר של אורנה דונת ממני והלאה - הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל, בו אני מצוטטת, כתבה על אנשים שלא רוצים ילדים.
אבל למה זה מצריך פרסום שטויות של כמה מרואיינים?
"לא. אני לא רוצה ילדים. אני כל הזמן מתעסקת עם גלולות למניעת הריון. היה יותר פשוט אם לא הייתי יכולה להיכנס להריון".
"אולי תעשי ניתוח?" מציע בן זוגה, נועם שרון, אף הוא במלוא הרצינות. היא שוללת את הרעיון. "נדמה לי שצריך לעבור ועדה מיוחדת", היא אומרת, "חוץ מזה, זה יכניס אותי לגיל הבלות. אתה רוצה אשה עם אוסטאופורוזיס בגיל 35?"
מה שמפתיע אותי תמיד בכתבות הללו הם האנשים המתלוננים על בדידות מאחר שלא ילדו, או על נידוי חברתי, או על לחץ כבד המופעל עליהם. בכל הכנות, אין לי מושג על מה הם מדברים.
מוסף כלכליסט
אולי הספר הזה יעזור למקבלי ההחלטות שבינינו. כלומר לכולם.
7 ימים
ביום שני הייתה הכותרת הראשית בידיעות "45% מבעלי פטור נפשי הם חרדים" (יוסי יהושוע). הכותרת אומנם כיכבה בהמון תוכניות בוקר ברדיו באותו יום, אבל התרגושת היחידה שלי מכך הייתה שהנה, לצד התל אביבים המושמצים בעבור סעיף 21 יש גם חרדים. חצי בחצי (כמעט). למה לא התרגשתי (אולי אני היחידה שלא התרגשה, לא יודעת) ולא חשבתי שזו כותרת ראויה לראשית? כי שום דבר באשר להתנהלות האברכים מול הצבא/הרשויות, לא יפתיע אותי. באותו יום התקבל מיילבק זועם בנושא השחרת פני החרדים, שגם אותו פרסמתי (ר' בלינק שבתחילת הפסקה).
היום ממשיך אמיר שואן את הסיפור, מזווית אחרת: רוב החרדים (שפנו למודעה שהעיתון פרסם) לא רוצים לעבוד עם תלוש משכורת כמונו. למה? כי הם לא יכולים. כי הם כבר מקבלים קצבה על היותם תלמידי חכמים. הקצבה לא מספיקה להם, ולכן הם רוצים לעבוד.
המרואיינים של שואן אומרים שאנחנו אשמים. למה? כי נכנענו לרבנים ולעסקנים.
מנחם גשייד אומר בכתבה שהמדינה "לא נותנת לו (לציבור החרדי) דגים, וגם מחרימה לו את החכה", ורוצה לגרום למדינה "להפריד בין השירות הצבאי לבין מתן אישור להעסקת אברכים" (מה שמחזיר אותי לכתבה על הפטורים).
שואן מראה, אגב, שסל ההטבות לאברך עם עשרה ילדים, שהוא ואשתו לא עובדים, מגיע עד 27,375 ש' ברוטו.
תשובה נחרצת לשאלה כמה אברכים עובדים בשחור - אין.
ע"פ נתוני התמ"ת, 63% מהחרדים בני 20-64 לא עובדים.
ע"פ ד"ר יעקב לופו: "זה מגיע מהתפיסה הגלותית של לסדר את הפריץ".
נו אז? לא יודעת. אין פיתרון?
השבוע
עופר מתן כתב בהשבוע של הארץ איך מרמות הישיבות החרדיות את פקחי משרד האוצר.
7 לילות
מיקי גלוזמן, שפעם למדתי אצלו יוגה ("אני יותר מורה נערץ ליוגה מאשר מורה נערץ לספרות"), שעד לאחרונה היה גם ראש החוג לספרות, הוציא כתב עת חדש, אות (יחד עם מיכל ארבל) שיהיה "אקט של התנגדות לבינוניות, התנגדות להנמכת הרמה".
מאיה בקר, שמראיינת אותו לא רואה שם את הגאולה בגלל הערות שוליים שארוכות מהטקסט ומחקר הנע במרחב שבין ביאליק לאבות ישורון, קפקא ועמיחי.
למה אני מזכירה את זה? כי כל פעם שמישהו מוציא כתב עת בישראל אני לוקה בהתקף חרדה ורואה כבר איך הוא פושט את הרגל.
המוסף לשבת
כמו שהזכרתי כבר, אורי משגב מראיין את ד"ר עיז אלאדין אבו אל-עייש, שמחר יגיש כתב תביעה נגד מדינת ישראל. שלוש מבנותיו, כזכור, נהרגו מפגזי צה"ל. ישראל מתנערת מאחריותה לאירוע. עו"דו, מיכאל ספרד אומר:
"הוא אחד הלקוחות המוזרים שהיו לי... מהרגע הראשון הוא הנחה אותי להימנע מעימות עם המערכת. בתמימותו ובטוב לבו הוא היה בטוח שהם יבינו את טעותם".
שמחות קטנות בחדשות
אני שמחה שבמעריב הפנימו ש-30 הוא ה-20 החדש, וכן הלאה.
אשר על כן אפשר לקרוא שם על "צעיר בן 38..."
מקווה שגם צעירה בת 38 תזכה לתיאור הנ"ל.
בינתיים אותר הנסיוב שיציל את חיי המוכש הצעיר, תודה לאל.
רק לא הבנתי: חיפשו את הנסיוב בכל העולם, בתחתית שער הארץ נכתב שמחפשים בתאילנד, ובסוף הוא נמצא בבי"ח הדסה בירושלים? לא כדאי שתהיה תקשורת בין בתי החולים בישראל?
"5 בלוגים שאי אפשר לצאת מהם". ניסוח מפתיע, יש לציין.
חקירה פלילית נגד עיתונאי
חיים לוינסון מתייחס בהארץ (לא מוצאת באתר) לידיעה הזו שפרסם יהושע בריינר בוואלה! ביוני 2010, על "עליית מדרגה בקרב בין מתנחלי השומרון לבין מפקד החטיבה", ומדווח שהמשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הורה לפתוח בחקירה פלילית נגד בריינר בחשד ל"פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור", מאחר שהוא ציטט כרוז שהופץ נגד מח"ט שומרון.
וואוו. לא כשלושתלפים עיתונאים עלולים למצוא עצמם חשודים בפלילים לאור זאת?
מח' מנויים (ומכירות ושיווק) הארץ/ידיעות שלום
תודה, אתמול הגיעו אלי שני גליונות של הארץ סו"ש, ע"י שני שליחים שונים, בלי שהתקשרתי אפילו פעם אחת. שמעו, לא צריך להגזים. אני מסתפקת באחד בלבד.
אבל מה עם העכבריר? לאן הוא נעלם?
מזל שנציג פלאפון (פרטים בהמשך) הביא לי אתמול את הכי תל אביב, אחד הפמפלטים שמוציאה רשת שוקן לאחר מות העיר בדמי ימיו.
את המוצר עורכים אלעד ליפשיץ ויונתן סידון. לא ברור מהו דבר זה. בעמוד הראשון יש המלצות של חמישה אזרחים (דרור נובלמן, נועה מימן, אורי בנאי, ניב רסקין ואסף זמיר. לא כתוב מה טיבו של כל אחד מהם, הקוראים אמורים לדעת) לכל מיני אירועים תל אביביים. אחר כך יש עמודי חדשות שנראים כמו עמודי העיר ז"ל, המככבים גם בעכבריר (אותו כאמור לא ראיתי השבוע). בעמודי החדשות יש מדורון של רוני שוקן. טוב מה, יכתוב במעריב? ואז יש מדור על ארבעה אנשים שהלכו לאיבוד בעיר.
בהמשך - כתבה על כך שיש בעיר עשרתלפים דירות רפאים (כתבת מגזין יחידה). וביקורת מסעדות. ושלוש חנויות בכתובת מסוימת. ועוד כמה עמודים אקלקטיים, ובהם למשל אמא מג'נגלת בין החיים לכל השאר, וגם מדורי צרכנות ובילי ורכילות. וספורט.
שמישהו יסביר לי מה העניין? מה חסכתם? מה רציתם שיקרה? בשביל מה כל המהלך הזה של הסגירה והאיחוד ושינוע האנשים ופיטוריהם והעברתם להארץ ומה לא.
אני לא מבינה.
רשת שוקן כן שיגרה ידיעות תקשורת שיגרה את שרגא שזה ירחון, כמתברר, שמיועד לסינגלס, "כי זוגיות זה אוברייטד".
הירחון כנראה מיועד לגברים, כי ממאמר המערכת עולה ששרגא "לוקח מישהי לסרט", שהוא "מכביסט ממחנה איציק עובדיה" (אין לי מושג במה מדובר), וששרגא הוא חתול. נו, ככה כתוב, לא המצאתי.
אפילו בוקסת הקרדיטים מג'וננת: "עריכה ועצבים רופפים" - נעם גיל; עריכה גרפית וטירוף חושים - שלומי בטיטו" וככה זה נמשך.
מי חזר? המדור פסולי חיתון, שמקורו בכל העיר בשנות השמונים, אותו החייתי לפני כמה שנים בלחיות את חייה, הרבה אלכוהול, רווקים/ות מבוקשים, דמות הרווק בקולנוע וספרות ומדור אופנה. בלייזר בסכנה? לא יודעת, לא צפיתי בו כמה שנים. אבל למה ידיעות צריך בלייזר וסמי-בלייזר?
(בטעות גמורה חשבתי שגם זה מוצר של רשת שוקן, עם כל הנפגעים הסליחה).
ברשתת
הסרטונים הכי נצפים בטיובית.
והסרט על קרלה ברוני ששודר בערוץ 8. לצפייה חופשית. הבנתי שכל סרטי ערוץ 8 יועברו לצפייה חופשית ברשת.
סנונית?
לפני פיזור
זהו השבוע האחרון של 2010, שכרגיל, נגמרה בטרם החלה. לא, לא אסכם בו כלום, אבל בסופו צפוי דובדבן קטן.
אם מישהו חפץ לסכם דבר מה, לא אמנע ממנו.
פוסטים אורחים מוזמנים.
ולמען הדו קיום (ותודה לדניאל שבארצות הים) ומיסת חג המולד בבית לחם:

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.