סוכריות קופצות ברשת
כן, אני מבינה שהייתה טראומה אתמול מכך שלא כתבתי פוסט והעם נאלץ להסתפק בפוסט אורח, אבל היה זה אירוע מתגלגל, לא מכוון.
בכל מקרה, במהלך אתמול/ היום קיבלתי מלא מיילים מצחיקים/עצובים. הנה מקבצון, עת אני שוקדת על אצבעותיי.
לחם עבודה (תוס')
האינתיפאדה האלקטרונית מדווח על כנען ליפשיץ, פרילנסר בהארץ, שפרסם ידיעות שנועדו לכאורה לקדם את מטרות הארגון בו הועסק.
Cnaan Liphshiz, used his news reports for the publication to promote the agenda of an extreme pro-Israel group with which he was also employed.
At the same time, Liphshiz appears to have made efforts to conceal his work with the Dutch Zionist group CIDI (Centre for Documentation and Information on Israel), an undisclosed conflict of interest which calls into question the reliability of his reports and the editorial standards of Haaretz.
תגובות אנשי הארץ:
Charlotte Halle, editor of the Haaretz English edition, confirmed to The Electronic Intifada that Liphshiz had been employed by the Haaretz English edition up to August 2010, "though he has contributed the occasional piece on a freelance basis since then."
Halle pointed out that Liphshiz's most recent pieces, including the 17 December
Gadi Lahav, editor-in-chief of Haaretz online, wrote to The Electronic Intifada that "Cnaan Liphshiz was previously employed by Haaretz, but is now writing occasionally on a freelance basis. Mr. Liphshiz denies that he is employed on a permanent basis by any organization, including CIDI."
In an apparent reference to Liphshiz's 17 December article, Lahav added, "As for this specific article, it wasn't published by the printed edition, and it seems it
לא פורסם במהדורה המודפסת? באנגלית? בעברית?
אז מה זה?
תגובת כנען ליפשיץ, 29.12.10, 7:44:
"מעולם לא הועסקתי בידי או עבדתי עבור ארגון סידי במקביל לעבודתי ככתב קבוע בהארץ. במהלך תקופת תעסוקתי זאת, עבדתי פעמיים עבור צד ג'' בהתקשרויות קצרות מועד בידיעת ובאישור העורכים הממונים עליי.
בספטמבר הפכתי פרילנסר ועברתי להולנד, ובנובמבר פרסמתי כתבה אחת עבור ירחון בענייני המזרח התיכון שמופק בידי ארגון סידי - גוף מחקרי שמפרסומיו ציטטתי לא מעט בשלוש השנים האחרונות. זה לא שאני סובל מחיבה מיוחדת לארגון, הוא פשוט החשוב והגדול בארגונים ההולנדים שעניינם יחסי הולנד-ישראל, נושא שנדרשתי אליו פה ושם.
לטעמי, אין בכתבה הזאת שכתבתי כפרילנסר (עניינה: מגמות הגירה של יהודי הולנד, לפי מחקר מוגבל שעשיתי בנושא) סיבה להימנע בהווה ובעתיד מאזכור ניירות עמדה או מסמכים אחרים מטעם הגוף המוכר והוותיק (1974) הזה בכלי תקשורת אחרים כאשר המידע רלבנטי לנושא.
אני עובד בימים אלה ככתב עבור ה-Nieuw Israelitisch Weekblad, השבועון הפעיל הוותיק בהולנד (1865) וכתב העת המוביל בקרב יהודי הולנד, ציונים ולא-ציונים (משהו כמו הג''ואיש כרוניקל של הולנד).
לו הייתי עובד עבור ארגון סידי כפי שטענה האינתיפאדה, העורכת שלי ב-NIW בליינד הייתה יודעת משהו על זה.
אני מבין שהמנטליות הקונספירטוסופית של "האינתיפאדה האלקטרונית" (בעיניי, אגב, עדיין לא לגמרי פאראגון לעיתונות אובייקטיבית ואמינה a la קופי+פייסט) מכתיבה השקפה שונה.
בנוסף, לו היית שואלת, אפילו על ציונות ואהבת ישראל הייתי מתוודה, סתם כדי לזעזע!"
---------------------------------------------------------
ארי שביט, האם אתה מסכים עם ההגדרה שלך, כ"בעל השקפה שמאלנית פוסט-ציונית" (מתוך גיליון 100 המשפיעים בתקשורת של פירמה, גלובס)?
----------------------------------------------
עורכי ה-HP ב-ynet: אומנם הוכרז כבר מזמן על מות ההיררכיות, אבל סליחה? מה קורה פה?
(והשאר מקווקו).
-----------------------------------------------------------------
מתוך המארקר, ולידיעת שר החינוך. אכן, הולך ופוחת.
--------------------------------------------------------------------
כל מי שטוען שהאתרים בהחלט מסננים טוקבקים, מוזמן להתבונן בתמונה הזו, מתוך ynet, על אודות הנערים המתעללים בירושלים. את המחיקה עשיתי כשירות למען ynet והעולם.
-----------------------------------------------------------------
למה נעלמה הידיעה הזו מ-nrg?
התשובה במעריב של שישי, בתחתית ע' 11:
"לא על דעת דרעי
הבהרה: הדברים שיוחסו למקורבו של אריה דרעי אתמול במעריב בנוגע לשרי ש"ס אלי ישי ואריאל אטיאס לא נאמרו על דעתו, והוא מסתייג מהם לחלוטין"
-------------------------------------------------
זהבה גלאון, האם תרצי לחזור לכנסת?
-----
ותוס' מייל שנשכח:
וזה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותהאיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.
