הארץ בורח ממני, אני רודף אחריו/ פוסט אורח
עידו קינן
לעיתון הארץ יש מינוי שנקרא הארץ שישי, מנוי שישי או משהו מעין זה, שבו מקבלים את העיתון על מוספיו ומקומונו רק בימי שישי. המחיר מלא, אך העיתון מגיע אל סף הדלת בשעות הבוקר המוקדמות וחוסך שוטטות שישי בין דוכנים (ידיעות יש בכל מקום, מעריב ברובם, הארץ נדיר, כלכליסט יקר מציאות וגלובס לא קיים). לשם שמירה על בטחונו של מנוי שישי נוקט הארץ במדיניות עמימות בהשראת הכור בדימונה, עוד סוד ידוע אך מוכחש. הקריטריונים לכניסה בשעריו של מינוי סוף השבוע סודיים כמו כתבי הדת הדרוזית וטקסים של הבונים החופשיים.
בעבר הייתי מנוי להארץ במבצע, ובסיומו התקשרתי וביקשתי להיפרד. כששאלו אותי למה, הסברתי שכמות הנייר היומית מעיקה עלי, ושאני מעוניין לקרוא את העיתון על נייר רק בסופי שבוע, כך שאשמח לעשות מינוי שישי. אני לא זוכר אם הנציגה הכחישה את קיומו של המינוי או סירבה לתת לי אותו. כך או כך, היא נפרדה ממני בחמימות.
מספר חודשים מאוחר יותר קיבלתי טלפון ממחלקת המינויים של הארץ, לבשר לי שהתקבלתי לכת המובחרת של מנויי סופשבוע, עם הנחה בשבועות הראשונים ואחר כך במחיר מלא. חתמתי.
זה החזיק עד סוף סוכות. אז עייף העיתון וחדל מלהגיע. התקשרתי ושלחו לי עיתון חדש. בשבוע שאחר כך שוב לא הגיע העיתון. וגם אחריו. וגם אחריו. וגם בזה שאחריו. מאז סוף סוכות ועד היום הגיע העיתון בדרך שבה הוא אמור להגיע שלוש או ארבע פעמים בלבד. מדי שבוע התקשרתי להתלונן. כשהבטיחו לשלוח עיתון חדש, לפעמים זה באמת קרה. בפעמים אחרות זה היה אחרי שכבר קניתי עיתון בדוכן, ומחלקת המינויים זיכתה אותי. אני לא מנסה לסחוט הנחה, אמרתי. אני לא מאיים בהתנתקות. אני לא עירית לינור. אני אפילו כותב אצלכם מפעם לפעם. אנא, כל בקשתי היא לקבל את העיתון.
לפני שבועיים עייפתי מהרוטינה השבועית החדשה שנכפתה עלי וביקשתי לבטל את המינוי. תן לנו עוד הזדמנות, ביקשה הנציגה. נתתי. ביום שישי לא הגיע העיתון. התקשרתי שוב ואמרתי, נו באמת. התבקשתי לתת עוד הזדמנות, ולראשונה מזה חודשים הוצע לי פיצוי: שלושה גליונות חינם. זו ההזדמנות האחרונה שאני נותן להם, נדרתי. ביום שישי הגיע העיתון. הנציגה גם התקשרה לוודא הגעה. ביום ראשון היא התקשרה שוב, בטעות, כי חשבה שאני מנוי יומי, התנצלה ואמרה שתתקשר בשישי. אני במתח: האם העיתון יגיע ביום שישי או לא?
פתאום הבנתי: זו אסטרטגיה. רק מעטים זוכים להתקבל בשערי מנוי שישי, וגם להם אי אפשר להבטיח שהעיתון יגיע מדי שבוע. הנדירות הופכת אותו לאקסקלוסיבי ונחשק, התמכרות מתוקה בין תקופות יובש. עובדה: כל ספק שירות אחר שהיה נוהג כך היה רואה את גבו ההולך ומתרחק של כרטיס האשראי שלי. הארץ הצליחו לגרום לי לרדוף אחריהם כל שבוע במשך שלושה חודשים.
אבל בי נשבעתי, ואתם עדיי: אם העיתון לא מגיע ביום שישי הקרוב, אני בהחלט מתכוון לשקול להתקשר אליהם ולהשתדל לנסות להתנתק באמת. אולי.
- 1.מרי 13/01/2011 23:57הגב לתגובה זובני חייל משוחרר, נציג מכירות הציע לו חודש חינם וספר ב-20 שקלים, הוא הבטיח לו שהחתימה היא לא התחייבות וכרטיס האשראי הינו רק עבור הספר. המנוי החל להגיע לביתנו ומאחר והבן עזב לעיר אחרת ,נשלח העיתון ישירות למחזור. כרטיס האשראי חויב , לא במינוי בלבד, אלא מנוי להארץ מנוי ל-דה מרקר, מנוי באנגלית, ומנוי לחוברת, בקיצור כל המלאי של העיתון, מאחר והוא עבר גיל 18 בתיה סירבה להחזיר את הכסף לדבריה העיתון סופק, זהו שכר הלימוד של ילד ,מלח הארץ, לוחם בצנחנים, לוחם בעופרת יצוקה, שבני עמו הינם רמאים, והרי נציג המכירות רק ניסה לעמוד ביעדים אבל איפה הגילוי הנאות, יופי להארץ הרווחתם 200 שקלים מחייל משוחרר

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.