Like? - פיטורים באמצעות הפייסבוק
כמעט כל עובד שפוטר, צפוי להרגיש תחושות של כעס וזעם, השפלה ועלבון, ועל אחת כמה וכמה עובד שפוטר בדרך אותה מתאר המלצר, בהנחה כי טענותיו נכונות. אך השאלה המכריעה היא - האם מדובר אומנם בפיטורים שלא כדין?
בהתאם לפסיקה, בטרם יחליט מעביד לפטר את עובדו, עליו לערוך לו שימוע. לקראת השימוע יסביר המעביד לעובד את הסיבות שהובילו לשקילת פיטוריו, ובישיבת השימוע עצמה תינתן לעובד הזדמנות להתגונן מפני הכוונה לפטרו. המעביד יקשיב לדברי העובד, ישקול אותם בתום לב, בלב פתוח ובנפש חפצה, ורק לאחר מכן יחליט האם לפטר את העובד או לא. מן התיאור שמציג העובד המפוטר המעביד הודיע לו כי "דרכיהם נפרדות", מבלי שקיים את חובת השימוע, ומבלי שנתן אפילו סיבה כלשהי לפיטורים. על פניו, נראה כי מדובר אכן בפיטורים שלא כדין.
מעבר לכך, מתן הודעת פיטורים באמצעות צ'אט בפייסבוק, עשויה אכן להיות מביכה, משפילה ובלתי מכובדת, ולעורר שאלות של תום לב ושל התנהגות ראויה בין אדם לחברו ובין מעביד לעובדו.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות קובע כי הודעת פיטורים תינתן בכתב, ויצוין בה יום מתן הודעת הפיטורים ויום הכניסה לתוקף של הפיטורים. נראה כי המעסיק לא עמד בתנאי ציון יום מתן ההודעה ויום כניסתה לתוקף, אם כי ברור, מצד שני, שכאשר המפטר הודיע למפוטר בצ'אט כי החליט שלא לשבץ אותו לעבודה, הרי יום מתן ההודעה ויום כניסת הפיטורים לתוקף פיטורים הם יום קיום הצ'אט.
בעולם מקוון, שהולך ומתקוון כל הזמן, נשאלת השאלה הינה מהי תכלית דרישת הכתב. האם הדרישה היא ראייתית, כלומר - מתן אפשרות לעובד או למעביד להוכיח כי העובד אכן פוטר- או שמטרתה היא מתן הודעה חד משמעית, רצינית וברורה, בדבר סיום יחסי העבודה.
בדברי הצעת החוק להודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות נכתב כי: "חיוב שני הצדדים ליחסי העבודה יאפשר למי מהם להתכונן לסיום היחסים ולחפש מקום עבודה או מעביד חלופיים".
נראה על כן כי לדעת המחוקק הדגש הינו על מתן הודעה ברורה וחד-משמעית, ולא על ההיבט הראייתי שלה. עם זאת דרישת הכתב עונה על שני הצרכים- גם מתן ביטוי חד משמעי וברור לכוונת הפיטורים, מועד הפיטורים ומועד כניסת הפיטורים לתוקף- וגם מענה על הצורך הראייתי, להוכיח כי הפיטורים אכן אירעו.
בימים אלו, כאשר חלק גדול מן התקשורת שבין בני האדם נעשית באמצעים אלקטרוניים, ולא במכתבים המודפסים על דף נייר, האם משלוח הודעה בדוא"ל מקיימת את דרישת הכתב? הרי הנמען יכול להדפיס לעצמו את ההודעה אם רצונו בכך, ודרישת החוק הינה דרישה ל"כתב", ולא דרישה ל"מסמך מודפס", "מסמך נייר" או בדומה לכך.
כך למשל, כאשר חוקי המגן במשפט העבודה קובעים חובה לנהל פנקס שכר, פנקס שעות עבודה ופנקס חופשה, הרי מקובל ושגור לנהל רישומים אלו באמצעים ממוחשבים, ולא בפנקס הנרכש בחנויות לכלי כתיבה ומכיל דפים של ממש.
האומנם בנסיבות אלו, משלוח הודעת פיטורים כהודעה בפייסבוק, אשר נשלחת במקביל, אוטומטית, גם כהודעת מייל לתיבת הדוא"ל של הנמען, מקיימת את דרישת הכתב?
ומה בקשר לפיטורים באמצעות הצ'אט? ייתכן וצ'אט מקביל יותר לשיחת טלפון מקוונת, מאשר למכתב מקוון? כלומר, ייתכן שלמשתתפים בשיחה ישנה דרך לתעד, לשמר ולהדפיס את השיחה, אך באותה מידה גם למשתתף בשיחת הטלפון ישנה אפשרות לתעד, להקליט ולתמלל אותה, והדבר אינו משנה את אופייה של התקשורת, הדומה יותר לשיחה מאשר למשלוח מכתב.
ומה בקשר לפיטורים באמצעות מסרון (SMS) ? מדובר במשלוח הודעה כתובה, אך שמירתה או הדפסתה כמסמך נייר, לצרכי בהירות ומסוימות או לצרכים ראייתים, היא תופעה שגורה פחות, לעומת דוא"ל.
אני סבורה כי לאור ההתקדמות הטכנולוגית, ומאחר ודרישת הכתב מופיעה בהוראות חוק שונות, לרבות בחקיקה מתחום דיני העבודה, וכאשר תכלית דרישת הכתב בכל חוק וחוק עשויה להיות שונה, נדרשת קביעה ברורה ליישום הדרישה והתאמתה לחיים המודרניים. לדעתי, פיטורים במייל או הודעה בפייסבוק עונים על דרישת הכתב, בעוד פיטורים בצ'אט מקוון, לרבות בצ'אט בפייסבוק, אינם עונים על דרישה זו. יחד עם זאת, ברור שהקביעה הסופית נתונה, כמובן, בידי השופט והמחוקק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
