סטנלי פישר: "אני לא מכיר נגיד שמקבל לבד את החלטות הריבית - זה מסוכן"
"אין נגיד שאני מכיר שמקבל החלטות לבד", כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. לדבריו, המצב בישראל בו הנגיד מקבל את כל ההחלטות בעצמו היא אינה בריאה.
"עד היום הנגיד מחליט על הכל בבנק ישראל", אמר. פישר מוצא את הסיבה לכך בתקופת הקמתו של הבנק, 1954, כמו גם באישיותו של הנגיד הראשון. לדברי פישר, יש עוד מספר בנקים בהם הנגיד הוא שמקבל את ההחלטות בעצמו, אך הוסיף כי גם אם זה כך באופן פורמלי, אין זה כך בפועל.
פישר: מערכת בה מחליט אדם אחד - יש בה יותר מדי סיכון"
"אין נגיד שאני מכיר שמגיע להחלטות על הריבית לבד. במקרה של בנק ישראל, עד היום לפני כל החלטה על הריבית אני יושב עם המנהלים הבכירים בבנק ומקבל החלטה", אמר. לדבריו, "מערכת שבה בן אדם אחד מקבל את כל ההחלטות היא מערכת לא טובה לדעתי משום שיש בזה יותר מדי סיכון"
פישר אמר שברגע שחוק בנק ישראל החדש יכנס לתוקף, בוועדה המוניטארית אשר תקבל את החלטת הריבית ישבו שישה אנשים, שלושה מבנק ישראל ושלושה חיצוניים, כאשר במקרה של שיוויון הנגיד הוא זה שיכריע.
בנוסף, פישר התייחס למצב חברות הנדל"ן ואמר כי "אחוז לא קטן של החברות שנכנסו לבעיות במשך המשבר היו בענף הנדל"ן". בהקשר לפעילות בנק ישראל בתחום הנדל"ן אמר כי "יש שם המון שאלות ואנחנו נצטרך לטפל בהן כדי שבמשבר הבא לא נמצא את עצמינו במצב שבו אנשים מנסים לברוח מחלק חשוב של המערכת הפיננית".
קנדל על שכר הבכירים: "לא משנה עם באמת קיימת בעיה או לא, הציבור החליט שכן"
פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה לכלכלה במשרד ראש הממשלה התייחס בדברים שנשא לסוגיית שכר הבכירים ואמר כי הדיון סביב השאלה האם קיימת בעיה בשכר במגזר העסקי או לא, איננה רלוונטית. תוך התייחסות לקהל באולם - בכירים בחברות הציבוריות, אמר: "אם אנחנו לא נתעסק בזה ונביא משהו שהוא הגיוני, אני לא אומר אופטימלי, יבוא מישהו אחר. אין ואקום".
קנדל אמר כי "זה לא משנה אם יש בעיה או אין בעיה. מה שחשוב הוא אם זה הציבור או נבחרי הציבור מחליטים שיש בעיה, אז יש בעיה. אם אנחנו ככלכלנים לא נציע פתרונות הגיוניים אז מישהו אחר יבוא ויציע פתרונות לא הגיוניים". בשאלה שהפנה שאל: "אתם מעדיפים שכלכלנים יעשו את זה או חברי כנסת יעשו את זה?" בתשובה ענה כי הוא לא בטוח ש"חקיקה רגשית" הנעשית מתוך "הרגשה של זעם ונקמה", כנראה שלא נותנת את המתווה הרגולטורי העדיף, ועל כן עדיף מצב של מחשבה מראש באופן מסודר.
"רגולציה לא יכולה לעבוד עם איזמל", אמר, "יש לה אין סוף אילוצים ואין סוף לחצים. ברגע שהוא עושה דברים בלחץ של הציבור והעיתונות, היא הופכת לגרזן מאוד כבדה. עם עושים עבודה מראש, זה הופך לאיזמל".
גפני: "המדיניות הכלכלית של הממשלה והאוצר אגרסיבית מדי"
הדובר האחרון, יו"ר ועדת הכספים משה גפני תקף את המדיניות הכלכלית של הממשלה ואמר כי היא אגרסיבית מדי. "יש דיון, האם אנחנו צריכים להשקיע רק בחזקים כלכלית, או גם בחלשים כלכלית. האם אנחנו הולכים במתווה יורד של המיסים הישירים, או העקיפים. השאלה היא אם אנחנו לא הולכים בצורה דרמטית מדי כשאנחנו אומרים שאין כסף לחלשים - לנכים, לתלמידים לקויי למידה, ואני לא אמנה את כל הצרות של החברה".
"אנחנו את המע"מ לא מורידים, זו החלטת הממשלה והאוצר, אנחנו מפחיתים את מס החברות ואת המיסים הישירים. אנחנו הולכים להיות בסוף המתווה הכי חזקים במיסים הישירים מבין מדינות ה-OECD". גפני אמר כי הוא "בעד לעודד את החברות, אבל צריך לדעת את האיזון. רה"מ הולך במדיניות אגרסיבית מדי".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
