סטנלי פישר: "אני לא מכיר נגיד שמקבל לבד את החלטות הריבית - זה מסוכן"

בכנס איגוד החברות הציבוריות אמר פרופ' יוג'ין קנדל על שכר הבכירים: "לא משנה אם באמת יש בעיה, הציבור ונבחריו החליטו שהיא קיימת"
יונתן גורודישר |

"אין נגיד שאני מכיר שמקבל החלטות לבד", כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. לדבריו, המצב בישראל בו הנגיד מקבל את כל ההחלטות בעצמו היא אינה בריאה.

"עד היום הנגיד מחליט על הכל בבנק ישראל", אמר. פישר מוצא את הסיבה לכך בתקופת הקמתו של הבנק, 1954, כמו גם באישיותו של הנגיד הראשון. לדברי פישר, יש עוד מספר בנקים בהם הנגיד הוא שמקבל את ההחלטות בעצמו, אך הוסיף כי גם אם זה כך באופן פורמלי, אין זה כך בפועל.

פישר: מערכת בה מחליט אדם אחד - יש בה יותר מדי סיכון"

"אין נגיד שאני מכיר שמגיע להחלטות על הריבית לבד. במקרה של בנק ישראל, עד היום לפני כל החלטה על הריבית אני יושב עם המנהלים הבכירים בבנק ומקבל החלטה", אמר. לדבריו, "מערכת שבה בן אדם אחד מקבל את כל ההחלטות היא מערכת לא טובה לדעתי משום שיש בזה יותר מדי סיכון"

פישר אמר שברגע שחוק בנק ישראל החדש יכנס לתוקף, בוועדה המוניטארית אשר תקבל את החלטת הריבית ישבו שישה אנשים, שלושה מבנק ישראל ושלושה חיצוניים, כאשר במקרה של שיוויון הנגיד הוא זה שיכריע.

בנוסף, פישר התייחס למצב חברות הנדל"ן ואמר כי "אחוז לא קטן של החברות שנכנסו לבעיות במשך המשבר היו בענף הנדל"ן". בהקשר לפעילות בנק ישראל בתחום הנדל"ן אמר כי "יש שם המון שאלות ואנחנו נצטרך לטפל בהן כדי שבמשבר הבא לא נמצא את עצמינו במצב שבו אנשים מנסים לברוח מחלק חשוב של המערכת הפיננית".

קנדל על שכר הבכירים: "לא משנה עם באמת קיימת בעיה או לא, הציבור החליט שכן"

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה לכלכלה במשרד ראש הממשלה התייחס בדברים שנשא לסוגיית שכר הבכירים ואמר כי הדיון סביב השאלה האם קיימת בעיה בשכר במגזר העסקי או לא, איננה רלוונטית. תוך התייחסות לקהל באולם - בכירים בחברות הציבוריות, אמר: "אם אנחנו לא נתעסק בזה ונביא משהו שהוא הגיוני, אני לא אומר אופטימלי, יבוא מישהו אחר. אין ואקום".

קנדל אמר כי "זה לא משנה אם יש בעיה או אין בעיה. מה שחשוב הוא אם זה הציבור או נבחרי הציבור מחליטים שיש בעיה, אז יש בעיה. אם אנחנו ככלכלנים לא נציע פתרונות הגיוניים אז מישהו אחר יבוא ויציע פתרונות לא הגיוניים". בשאלה שהפנה שאל: "אתם מעדיפים שכלכלנים יעשו את זה או חברי כנסת יעשו את זה?" בתשובה ענה כי הוא לא בטוח ש"חקיקה רגשית" הנעשית מתוך "הרגשה של זעם ונקמה", כנראה שלא נותנת את המתווה הרגולטורי העדיף, ועל כן עדיף מצב של מחשבה מראש באופן מסודר.

"רגולציה לא יכולה לעבוד עם איזמל", אמר, "יש לה אין סוף אילוצים ואין סוף לחצים. ברגע שהוא עושה דברים בלחץ של הציבור והעיתונות, היא הופכת לגרזן מאוד כבדה. עם עושים עבודה מראש, זה הופך לאיזמל".

גפני: "המדיניות הכלכלית של הממשלה והאוצר אגרסיבית מדי"

הדובר האחרון, יו"ר ועדת הכספים משה גפני תקף את המדיניות הכלכלית של הממשלה ואמר כי היא אגרסיבית מדי. "יש דיון, האם אנחנו צריכים להשקיע רק בחזקים כלכלית, או גם בחלשים כלכלית. האם אנחנו הולכים במתווה יורד של המיסים הישירים, או העקיפים. השאלה היא אם אנחנו לא הולכים בצורה דרמטית מדי כשאנחנו אומרים שאין כסף לחלשים - לנכים, לתלמידים לקויי למידה, ואני לא אמנה את כל הצרות של החברה".

"אנחנו את המע"מ לא מורידים, זו החלטת הממשלה והאוצר, אנחנו מפחיתים את מס החברות ואת המיסים הישירים. אנחנו הולכים להיות בסוף המתווה הכי חזקים במיסים הישירים מבין מדינות ה-OECD". גפני אמר כי הוא "בעד לעודד את החברות, אבל צריך לדעת את האיזון. רה"מ הולך במדיניות אגרסיבית מדי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל