הקורנט, המפכ"ל והמגזר/ שלושה (!) פוסטים אורחים
בגלל הקורנט? לאאאאא
יוסי קופמן (יוסיפון)
מישהו החליט לייצר ספין. מבחינת תקיפות הפלסטינים על ישראל, לא קרה שום דבר חדש. למעשה, אתמול, עד לשעה 16:20 יומן המבצעים שלהם נשאר כמעט חלק. סתם יום של חול, קצת פצמ"רים ונק"ל. שגרה. הדבר היחיד שהשתנה בשטח היה התקיפה הישראלית על עמדות חמאס מאוישות במטרה לפגוע באנשי חמאס בזמן פעילות שגרה שאינה מלחמתית פרופר (בדגש על לפגוע, עדיין לא להרוג. אם בצה"ל היו רוצים, אותם חמאסניקים כבר היו פוגשים בתולות בגן העדן). אם עד היום נשמר ברצועה מעין סטאטוס-קוו מעוות שבו לחמאס ולשאר ארגוני המחבלים מותר לעשות הכל ואילו צה"ל מגיב בירי על מבנים ריקים (מחסני תחמושת ואמל"ח, מפקדות ומנהרות) או על שטחים פתוחים (מרחבי שיגור) או שצה"ל מנסה לפגוע רק במחבלים במהלך פעילות מלחמית כמו: קרב שהם פתחו בו, הכנות לשיגור קסאמים או פיגוע מסוג אחר. אתמול נשבר הסטאטוס-קוו וישראל יצרה הסלמה. צודק איסמעיל הנייה שאומר שישראל עלתה אתמול מדרגה בלחימה ללא הצדקה.לתלות את שבירת הסטאטוס-קוו וקפיצת המדרגה בטיל קורנט שפגע בטנק לפני כמעט שבועיים זה מגוחך. אפילו בדו"צ לא נתלו בקורנט, אלא באיזשהם פצמ"רים/קסאמים (ירי תלול מסלול), בהודעת הדובר מ-18:50 נאמר כך:
"דובר צה"ל מוסר כי כלי-טיס של חיל האוויר תקפו לפני שעה קלה מוקד פעילות טרור בדרום רצועת עזה, תקיפה זו מצטרפת לתקיפת חיל-האוויר מהלילה במהלכה הותקפו 7 יעדי טרור. זוהתה פגיעה מדויקת במטרה. כל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם. התקיפה מהווה תגובה (לירי) תלול המסלול לעבר שטח מדינת ישראל".
כנראה שזו גם הסיבה לדברי הרמטכ"ל בוועדת חוץ וביטחון, דברים שיצרו את הספין, "הספין להצדקת ההסלמה". או שההסלמה עצמה היא ספין. השאלה היא רק לטובת מה? לעשות שרירים על חמאס כך שיחזור להשליט סדר ברצועה, לטובת שיפור הדימוי של הרמטכ"ל? אולי לטובת תוספת לתקציב?
יש בתקשורת ובצבא היסחפות סביב דברי הרמטכ"ל שיוצרת ספין (דיווחים על הזרמת טנקים עם מערכת הגנה כנגד טילים - "מעיל רוח" - מלבנון לעזה; אלוף הפיקוד, טל רוסו, מקיים הערכת מצב; גבי אשכנזי נותן הוראה שבעקבותיה מפציצים מוצב ועמדות מאוישות של חמאס. כל זה קורה רק אתמול, אחרי שהסיפור נודע בציבור, ולא לפני שבועיים, ביום שבו הטיל חדר לטנק), ספין כזה יוצר מתיחות שלא קיימת באמת, והמתיחות עלולה להוביל למלחמה או לפחות ל"מבצע". אם כל התגובות הללו היו מתרחשות ביום שני או שלישי לפני שבועיים מיד לאחר הירי על הטנק, הקורנט היה סיבה מצוינת לבצע אותן. אך בצנזורה חשבו אחרת.
חלק מההיסחפות נגרם כי דברי הרמטכ"ל על הקורנט נאמרו בוחו"ב ופורסמו ע"י הכתבים המדיניים שחלקם בכלל לא הבינו WTF.
באתרי חדשות מסוימים (וואלה! למשל) עלתה ידיעה כללית על התחממות ברצועה שלא התייחסה כלל לטילי הנ"ט שהגיעו מאיראן. הידיעה נערכה ועלתה מחדש כעבור מספר דקות, אולי אחרי שעורכי האתר ראו מה קורה באתרים אחרים, או אחרי שהכתב הצבאי הזריז עשה הבחנה בין עיקר לתפל.
טילי נ"ט כאלו ואחרים כבר נורו ברצועה ופגעו בטנקים ובכלים אחרים של צה"ל. לפעמים הם גם חדרו או גרמו לנזק אחר. זה קרה לפני שבועיים ובהזדמנויות נוספות בשנתיים האחרונות, קצת לפני, במהלך ואחרי עופרת יצוקה. אנחנו, בפורום צבא וביטחון באתר FRESH פרסמנו את מה שהיה מותר ורמזנו על השאר. כבר לפני שבועיים היה אפשר לקרוא אצלנו על פגיעת הקורנט בטנק. לפני שנה כתבנו והראנו טילים ומרנ"טים מתקדמים אחרים והבאנו עדכונים נוספים.
חלק מההיסחפות נגרם בגלל שהרוב המוחלט של המקרים בהם נורו טילי נ"ט ברצועה מוכר רק למי שמאוד בקיא בתחום. מי שאינו כותב על צבא וביטחון פשוט לא מודע להמון אירועים, כולל מקרים בהם הטילים חדרו למרכבות ולדחפורים. היו מקרים שהצנזורה אסרה לפרסם, אך ישנם מקרים שגם הכתבים הצבאיים לא מכירים. עיקר ההיסחפות, להבנתי, הוא בשל הרדיפה אחרי הסנסציוני והמעניין תוך הזנחת העובדות. חוסר ההבנה והידע של כתבים יחד עם רדיפת הסנסציה מצטרפים לספין שאני לא בטוח אם מי שיצר אותו באמת מסוגל לשלוט בו.
הייתי רוצה לראות עיתונות יותר אחראית שתקבץ נתונים, תציג מקרים קודמים של ירי טילי נ"ט וחדירה לטנקים ברצועה ותקטין את המומנטום של הספין הזה (גם אם לא תעצור אותו). אני מאמין בעיתונות שחוקרת, מתעדת וכותבת מתוך ידע ולא מתוך נתונים שמישהו, לא חשוב מאיזה דרגה, נתן לה. ספין הוא נחש שאתה שולח כדי לערבב את המציאות לטובתך, אך אם אתה לא שולט בו, סופו שהנחש יכיש אותך. מישהו חייב להחזיק את הספין הזה בזנב כדי שלא ישרת את אלו שרוצים לגרור את צה"ל לעופרת יצוקה 22.
יוסי קופמן הוא עורך פורום צבא וביטחון Fresh.
בגלל שנשים נכנסו לעיתונות? אולי
אורית גלילי-צוקר
כניסת נשים למקצוע העיתונות, או בז'רגון, הפמיניזציה של אמצעי התקשורת, היא אחד הגורמים המרכזיים אשר באמצעותם הוסברה בעשורים האחרונים מהפכת הסיקור האמריקאית כלפי מעשי ניאוף של פוליטיקאים גברים. אל ישראל זה הגיע באיחור - אבל הגיע. מהפכה ברוכה זו יכולה להסביר את ההבדלים בסיקור המשוחרר והראוי של אמצעי התקשורת בפרשת מינוי מפכ"ל המשטרה, לעומת הסיקור בפרשת מינוי הרמטכ"ל. בדרך למינויו השקוף ציבורית של יוחנן דנינו כמפכ"ל, שבמסגרתו נחשפנו גם לפרשיות סקס עסיסיות שבהן כיכבו ניצב, מנכ"ל ומובילת פרויקט עיר ללא אלימות - בלטו ללא עוררין שלוש עיתונאיות מצוינות: עדי מאירי מקול ישראל, תמר אלמוג מהערוץ הראשון ושיר שגיא מערוץ 10.ניתן היה להתרשם כי הן הותירו מאחוריהן את הכתבים לענייני משטרה ופלילים ואילצו אותם להשתלב לתוך סגנון דיווח נטול מורא של לובשי מדים, סגנון ענייני, נייטרלי ובעיקר נטול מחנאות. בסיקור מינוי המפכ"ל היה משום חידוש מרענן והתקשורת הישראלית נהגה בשקיפות מרבית. הציבור נהנה הפעם מהזכות שבדרך כלל לא מתקיימת עבורו - הזכות לדעת. נכון שבהרבה מקרים הציבור דווקא אינו מעוניין לממש זכות זו, אבל גם התקשורת מצדה לא ששה תמיד למלא את תפקידה.
בפרשת מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל היו אלה הגברים - הכתבים והפרשנים הצבאיים - אשר הובילו את הסיקור וכך זה גם היה נראה. הם מיד נחלקו למחנות, תומכי אשכנזי ותומכי ברק, ובכך שללו מהציבור מידע נחוץ ורלוונטי, תוך שחלקם מוהלים לתוך הסיקור השקפות פטריוטיות לא ענייניות. יש להוסיף לכך את המדיניות הפרדוקסלית של דוברי צה"ל, אשר משתמרת בשל שיתוף הפעולה עם העיתונות, ולפיה יכולים רמטכ"לים ומועמדים לרמטכ"לות ליהנות באופן תמוה מזכות השתיקה, עד שהם מחליטים להפר אותה לצורך השתלבות בפוליטיקה. רמטכ"ל בדמוקרטיות מערביות מפותחות הוא נבחר ציבור לכל דבר ועליו לתת דין וחשבון על תפקודו ופעולותיו.
קו פרשת המים בתהליך הפמיניזציה של העיתונות התרחש לפני 12 שנה בפרשת הסקס של הנשיא קלינטון והנסיכה לוינסקי. עיתונות הזרם המרכזי טיפלה בפרשייה באמצעות מסגור של פרשת סקס זניחה ולא הציגה אותה כפרשה פוליטית ציבורית. אך בדומה למה שמתרחש כיום עם מסמכי ויקיליקס,
ד"ר אורית גלילי צוקר היא חוקרת בתחום התקשורת הפוליטית והמנהיגות הפוליטית במשטרים דמוקרטיים ומלמדת במגמת התקשורת של המח' למדע המדינה באוני' בר-אילן
בגלל שאני חובש כיפה? כןןןן
אנונימוס
עיתונאי, תמיד אומרים לנו, הוא שליח הציבור. אבל מה קורה כאשר העיתונאי הוא חלק מציבור מסוים, האם גם אז נדרש ממנו להיות שליח הציבור כולו או שליח הציבור ממנו הגיע? כולנו נסכים שבימינו הדרישה מעיתונאי היא לא להיות אובייקטיבי. מספיק שיהיה הגון.עקיבא נוביק, הכתב לענייני חרדים בידיעות הוא בחור דתי, או לפחות חובש כיפה. הוא עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר לדעתי, בכל הנוגע לתחום הסיקור שלו. זה אומר להביא את המציאות כמו שהיא. והמציאות, מה לעשות, לא תמיד נוחה למושאי הסיקור שלו. אבל אצל החרדים זה לא מקובל, גם אם אתה חובש כיפה סרוגה, ונחשב בעיניהם נחות יותר מבחינה דתית. נוביק, לצערו או שלא נכנס לתפקיד בדיוק בזמן שבו הידיעות המכפישות את הציבור החרדי תופסות כותרות ראשיות, ויש שיאמרו באשמתם. והנה החרדים מצאו להם אשם ב"גל ההסתה" כפי שהם מכנים אותו, ואתרי האינטרנט החרדיים החלו בגל הסתה נגד נוביק.
זה החל בעוצמה גדולה לאחר שנוביק ראיין אברך שמספר כי הוא תומך בביטול "חוק האברכים", וכי לדעתו הרבנים כולאים אותם בכוללים שבהם הם רק מתבטלים. וזה המשיך ביתר שאת לאחר הביקורים של נוביק בכוללים שבהם רשומים מאות אברכים ובהם לומדים בפועל כמה עשרות. הנה מספר פנינים:
"ה'טפיל', עקיבא נוביק, מספק את רצון אדוניו, ומנפיק תרמית אמיתית", נכתב בכותרת המשנה של בעל הטור יצחק נחשוני. איש יחסי הציבור החרדי ירח טוקר כתב מאמר תחת הכותרת "עקיבא, תמצא דרכים אחרות להתפרסם", ובו הוא כתב בעיקר מה מפריע לו בעבודה אותה עושה נוביק "בניגוד לעמיתיו, אנשי המקצוע שפועלים כבר שנים בתחום התקשורת, יהודה שלזינגר מישראל היום, יאיר אטינגר מהארץ, איציק טסלר ממעריב, סיון רהב מאיר, אורי רווח, ידידיה מאיר, קובי אריאלי ורשימה ארוכה נוספת של עיתונאים המייצגים בצורה זו או אחרת את המגזר החרדי בתקשורת הכללית - נוביק בחר בדרך אחרת. הדרך הקלה להתפרסם, הדרך הקלה לתפוס שער. להשמיץ וללכלך בכל דרך".
פשוט כך, בדיוק כמו דילמת "הנאמנות הכפולה" של יהודי הגולה רק בצורה הפוכה. כאן הציבור דורש ממך להוכיח את נאמנותך ולא המעביד הזר. לאחר אותו ראיון עם האברך, עלה נוביק לראיון ברדיו החרדי קול ברמה על מנת להסביר את עצמו, והדברים שאמר שם הובאו באתר בחדרי חרדים. הנה חלק מהם:
"אחרי היום הזה אני בהחלט אחשוב פעמיים בפעם הבאה שיגיע אלי כזה סיפור ולו בגלל הצורה שבה הוא בהחלט הוצא מפרופורציות. נכון שכמו שהעיתונות בנויה מטרתה למכור כמה שיותר עיתונים ולכן היא מורחת כותרות, אני מודה שבפעם הבאה אני אחשוב פעמיים... אם לפרסם כזה דבר כי זה באמת מכפיש וכי לא מגיע לאנשים לקרוא כאלה כותרות", אמר נוביק והוסיף "העיתון ידיעות אחרונות משקף בגדול את הדעות של בעלי העיתון ושל עורכי העיתון... למשל ב'מעריב' דברים כאלה לא היו קורים. ב'מעריב' יש עורך אומנם חילוני אבל הוא מאוד מאוד ציוני, אני לא יודע אם זאת המילה".
אכזבת אותי, עקיבא. ואני אומר זאת בכובע של עיתונאי חובש כיפה בכלי תקשורת חופשי. גם לי קרה לא פעם ולא פעמיים שהייתי אמור לסקר אירוע שהתרחש במגזר החרדי, וגם אלי באו בטענות ובעיקר בדרישות. החברים והמקורות מהמגזר שאלו אותי 'איך אתה כותב דבר כזה?' וכמובן השתמשו בנשק יום הדין כנגד חובש כיפה מכל סוג - 'הרי זה חילול השם'. אז כן, אתה צריך לדעת, ואני מעריך שאתה יודע, שנכנסת למקצוע שיש בו רכילות, לשון הרע (במובן הדתי ולא המשפטי), הכפשות של המגזר ושאר מרעין בישין שאדם דתי מתרחק מהם. אבל מרגע שקיבלת על עצמך את עול העיתונות הוא מחייב אותך יותר מעול המצוות. הראיון המצטדק שלך ברדיו הפחית מההערכה שלי כלפיך. מה עוד שקול ברמה, שקיימה יום שידורים כנגד מה שאנשיה כינו "שריפת ההסתה בתקשורת הכללית נגד השר אלי ישי והמגזר החרדי", הם האחרונים שיכולים לבוא בטענות כלשהם לעיתונאי כלשהו.
למען האמת, עם תחקיר הכוללים שלא כוללים תלמידים, החזרת מעט מהכבוד והוכחת שאתה שליח ציבור אמיתי. לסיום אומר לך את הפסוק שנהוג לומר אצלנו במגזר: "אל תירא ואל תחת".
אנונימוס הוא חובש כיפה שעובד בתקשורת העוינת
