אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי", כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי, ככל שמטרתם לרפא נפגע עבודה שהוא חבר בקופת החולים
העובדות
-----------
מר אבנר עורקבי (להלן: "העובד") נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כ"תאונה בעבודה" ותביעתו לדמי פגיעה התקבלה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
לטענת העובד, כתוצאה מהתאונה נזקק לטיפול רפואי ולכדורים להפגת הכאבים.
בקשתו למימון הטיפולים הרפואיים שהוגשה למל"ל הופנתה לקופת החולים בה היה מבוטח (להלן: "הקופה") ובמסגרת הקופה נשלח העובד לטיפולי רפואה משלימה של דיקור, שיאצו והידרותרפיה (להלן: "הטיפולים המשלימים"). לאחר שנדרש העובד לשלם מכיסו עבור הטיפולים המשלימים, עתר לביה"ד האזורי ודרש כי המל"ל והקופה יישאו במימון הטיפולים המשלימים.
תביעתו זו נדחתה ע"י ביה"ד האזורי, אשר קבע כי לפי פרשנות לשונית של החוק לביטוח הלאומי והתקנות, כשם ש"בדיקות מעבדה, ריפוי פיסקלי, ריפוי ברנטגן או ברדיום או באיזוטופים... צוינו "ברחל בתך הקטנה" כבאים בגדר "טיפול רפואי" לנפגע עבודה ע"פ התקנות, הרי שהיה צריך להיאמר במפורש כי "טיפולים משלימים" נכללים כאמור.
מכאן, קבע ביה"ד האזורי כי הטיפולים המשלימים אינם בבחינת "ריפוי והחלמה" ודחה את התביעה. בערעור שהגיש העובד לביה"ד הארצי טען, כי המונח "טיפול רפואי" בתקנות אינו רשימה סגורה וניתן לייחס לו שיטות שונות של טיפול רפואי. לטענתו, מקובל כיום לכלול טיפולים משלימים גם במסגרת הרפואה הקונבנציונלית וכי המערכת הרפואית הממסדית הקונבנציונלית הכירה ושילבה את הרפואה המשלימה כחלק ממנה.
פסק הדין
----------
בפסק דינו בחן ביה"ד הארצי, בין היתר, מהותם של טיפולים מתחום הרפואה המשלימה וההכרה בהם, תוך התייחסות למגמות בישראל ובעולם.
נקבע, כי עפ"י מחקרים מוסמכים, המגמה של הידרשות לטיפולים מתחומי הרפואה המשלימה, על מגוון ענפיה, הנה בעלת מימדים ניכרים הולכים וגדלים במדינות העולם. רובן ככולן מכירות בצרכי האוכלוסייה לטיפולים מעין אלה, וברבות מהן ניתנים שירותי הרפואה המשלימה במסגרת הביטוח הלאומי, קופות החולים וחברות הביטוח. אף גוברת ההכרה בצורך לשיתוף פעולה בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה לשם קידום בריאותו של המטופל ובכלל זה ריפויו והטבת מצבו. לשם הדוגמא, מקצוע האקופונקטורה (דיקור) מוסדר בארה"ב בחקיקה פדראלית ובחקיקה מדינית.
כמו כן, התייחס ביה"ד לפרשנות הלשונית של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" וקבע כי המונח "ריפוי" עומד בתקנות בצירוף הביטוי "לרבות" בדיקות למיניהן, "כולל" אשפוז, תרופות וכו'. נפסק, כי המילה "לרבות" נועדה להרחיב את גבולותיה של ההגדרה הבסיסית ולפיכך הסיק ביה"ד כי כוונת מחוקק המשנה להרחיב את יריעת המונח "ריפוי" ככולל סוגים שונים של טיפולים רפואיים, כדוגמת הטיפולים המשלימים.
כמו כן נקבע, כי יש לייחס משקל הולם אף לאופייה הדינאמי של הפרשנות התכליתית המתאימה עצמה למציאות החיים ולשינוי העתים ? המוצא ביטוי מיוחד בפרשנות הדין בתחומי הרפואה. במיוחד במצב בו מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים.
בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האזורי על מנת שיצרף את הקופה כנתבעת בהליך ולהמשך הטיפול בו.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")