הבעת אמון בפרוקוגניה: אחרי שצנחה לשווי של כ-11 מ' ש' מודיעה על שת"פ עם חברת תרופות מובילה

עפ"י ההסכם תתחיל ED לספק שירותים דיאגנוסטיים לאבחון מחלת סרטן קיבה על בסיס היכולת הטכנולוגית של פרוקוגניה
אריאל אטיאס |

חברת פרוקוגניה, שמנוהלת בידי אלון נתנזון, הודיעה על חתימה על מזכר הבנות מחייב עם חברת Euro-Diagnostica (ED) בו העניקה רישיון בלעדי למתן שירותים דיאגנוסטיים לאבחון מחלת סרטן קיבה על בסיס היכולת הטכנולוגית שפיתחה. מדובר בהסכם הראשון לחברה.

ED הינה חברה דיאגנוסטית אירופאית הפעילה היום במדינות סקנדינביה ובנלוקס ונמצאת בתהליך התרחבות למדינות נוספות כמו גרמניה, אוסטריה, שוויץ ואנגליה. ED הינה חברה פרטית בבעלות מר פרדריק פולסן הבן, הבעלים של חברת התרופות הבינלאומית Ferring.

עפ"י ההסכם תתחיל ED לספק שירותים דיאגנוסטיים במדינות בהן היא פעילה היום עם אפשרות להרחיב את פעילותה גם למדינות נוספות בהן תתחיל לפעול, כל עוד החברה לא התקשרה לגוף אחר לצורך פעילות זו. כמו כן, ED התחייבה לפעול יחדיו לביצוע ניסוי רב מרכזי באירופה ולהגשת תיק לרשויות הרגולטוריות כדי לקבל את האישורים הנדרשים להפצת ומכירת הקיט הדיאגנוסטי של החברה באירופה.

השרות הדיאגנוסטי יהיה מבוסס תחילה על מודל "Home Brue" - מסלול המאפשר למעבדות מורשות לתת שרותים דיאגנוסטים לפני שקיבלו את האישור הרגולטורי ובתנאי שהרופא שהפנה את הבקשה לשרות הדיאגנוסטי מודע לסטאטוס הרגולטורי של הבדיקה הדיאגנוסטית הספציפית, כאשר היום אין כלי דיאגנוסטי ספציפי לסרטן קיבה.

בתמורה צפויה פרוקוגניה לקבל סכום חד פעמי בלתי מותנה, מחיר העברה עבור כל קיט דיאגנוסטי ותמלוגים מהמחיר הסופי. הסכומים הספציפיים יקבעו במסגרת ההסכם הסופי שיחתם בין הצדדים.

חיבור לשחקן משמעותי, אך הדרך עוד ארוכה

"אנחנו גאים מאוד על ההסכם עם ED", אמר אלון נתנזון נשיא ומנכ"ל פרוקוגניה. "ED הינה שחקן משמעותי בתחום הדיאגנוסטי באירופה אשר יסייע לנו ויוביל את תהליך קבלת האישור הרגולטורי והחדירה לשוק עם הקיט הדיאגנוסטי הראשון".

נתנזון הוסיף, כי "שיתוף הפעולה הרחב עם ED, מעבר להובלת הליך האישור והחדירה לשוק, מאפשר גם סינרגיה טכנולוגית במסגרתה תשולב הטכנולוגיה של פרוקוגניה עם טכנולוגית פורצת דרך עליה שוקדת ED בימים אלו. הטכנולוגיה המשולבת של שתי החברות תביא לידי ביטוי את הערך המוסף המשותף הגבוה, בהטמעה מהירה של היכולת הדיאגנוסטית של פרוקוגניה במעבדות רבות."

פרוקוגניה מתבססת כיום על שלוש פלטפורמות: קיט אנליטי - בה לעזור לחברות פיתוח תרופות לייעל ולנטר את תהליך הפיתוח של תרופות ביו-גנריות. מדובר בקיט שכבר קיים ומוכר בהיקפים נמוכים, בצל חוסר יכולות המכירה של החברה. החברה ממשיכה לנסות כיום לקדם את מכירות המוצר באמצעות שת"פ עם חברה גדולה, אך עד כה לא נחלה הצלחה.

בשנת 2006 חתמה החברה על הסכם עם חברת טבע ולפיו תיתן לטבע שירותי אנליזיה לצורך פיתוח שני מוצרים ביוגנריים שמבוססים של שני חלבונים מוגדרים. בתמורה אמורה החברה לקבל תשלומים מותנים באבני דרך וכן תמלוגים ממכירת המוצרים. נציין, כי טבע נמצאת כיום בהליך פיתוח של גרסה גנרית לתרופת הריטוקסן לדלקת פרקים שגרונית ולסרטן הדם, העשוי להניב בעתיד תמלוגים לפרוקוגניה.

פלטפורמה נוספת היא הדיאגנוסטית (אבחונית) ומטרתה לנתח בדיקות דם ולאבחן מחלות סרטן. לחברה יש כבר אפליקציה ראשונה של סרטן קיבה לגביו חתמה כעת החברה על שת"פ עם חברה אירופית. הפלטפורמה השלישית היא פיתוח תרופות למחלות סרטן.

למרות ההתקדמות שרשמה החברה בשלוש הפלטפורמות בהן היא פעילה שווי החברה צנח בשנה החולפת ביותר מ-50% לשווי של 11.4 מיליון שקלים בלבד.

המכירות השנתיות של פרוקוגניה עומדות כיום על 2-3 מיליון שקלים ובחברה מקווים לחתום על הסכם שת"פ נוסף ב-2011 בנוגע לפלטפורמה אנליטית שיביא להגדלת ההכנסות. כיום המצב הכספי של החברה פחות ממיליון שקל מזומן בקופה, יאלץ אותה לפעול בעתיד לגיוס כסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.