הסיכון במניות עלה: איך להשתתף בעליות ולהיות מוגנים מירידות
שנת 2010 עומדת בפני סיום ועמיתי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מסימים שנה נוספת עם תשואות גבוהות. בשנתיים האחרונות חויינו תשואות דו ספרתיות אשר תיקנו ואיזנו את הירידות אשר חווה שוק ההון בשנת 2008. יחד עם זאת חשוב לזכור כי לתשואה יש מחיר והוא עליה ברמות הסיכון של הקופות.
עמיתי קופות הגמל מגיעים לשנת 2011 ברמות סיכון גבוהות אף יותר ממה שהיו בהן בשלהי 2007 ותחילת 2008. אם טרם המשבר החזיקו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בממוצע 22% מנכסיהן במניות מגיעות אותן קופות לתחילת שנת 2011 עם אחוזי החזקה גבוהים יותר כאשר קופות הגמל האישיות מחזיקות בממוצע כ-24% מנכסיהן במניות וקרנות ההשתלמות כמעט 27%.
לרמות סיכון כאלו יש מחיר אשר יבוא כמובן לידי ביטוי ביום צרה בו המסכים שנראה בבורסות לא יצבעו בצבע ירוק בוהק כפי שהורגלנו לכך בשנתיים האחרונות.
לעמיתים המעונינים בתשואות אך רמות הסיכון הכלליות מטרידות אותם, ולעמיתים אשר שוקלים לעשות שימוש בטווח הקרוב בכספי קרנות ההשתלמות, נציג בטור היום קבוצת קרנות השתלמות קצת שונה, קרנות ההשתלמות המגבילות את רמת האחזקה של הקופה במניות לעד 15%, קרנות 85/15.
החשיבה היא פשוטה, הלקוח מצד אחד רוצה להשתתף בחגיגת התשואות כאשר היא מתקיימת אך מצד שני מעוניין לגדר את הסיכון שלו בתקופה של הפסדים בשוק המניות.
בין הקופות ניתן למצוא בין היתר את הקופות הבאות: אקסלנס עדי פלטינום, הגדולה מבין הקופות בקטגוריה, מנורה השתלמות עד 10%, אי.בי.אי השתלמות עד 15%,מיטב השתלמות 85/15 והראל שלדג עד 10%.
אם ניקח לשם השואה את קרנות ההשתלמות הגדולות המחזיקות לעיתים מעל 30% מהנכס במניות אנו רואים כי קופות אלו מחזיקות במניות בפחות מ-50%.
ומה לגבי התשואות?
אנו רואים כי התפיסה,לפחות לאור תוצאות העבר, מתממשת. כך לדוגמא עדי פלטינום, השיגה במצטבר השנה תשואה של 7.69%, קצת פחות מסה"כ קרנות ההשתלמות הגדולות שהשיגו תשואות שנעו בין 7% ל-13%, גם במהלך שנת 2009 אפשרה הקופה לעמיתיה להשתתף בעליות אשר חווה שוק ההון והשיגה תשואה של 20.68% לעומת תשואה ממוצעת של בין 20% ל-30% של קרנות ההשתלמות המחזיקות ב-30% מניות.
יחד עם זאת אם נבחן את הקופה בהסתכלות של 3 השנים האחרונות הכוללת בתוכה גם את השנה של הירידות הגדולות בשוק ההון אנו רואים כי הקופה השיגה תשואה עדיפה של 23.47% לעומת תשואה של של כ- 15.8% בממוצע שהשיגו הקופות הכלליות כלומר תשואה עודפת של כ-7.5%.
לסיכום: מדובר על אלטרנטיבה מענינת ששוה לבדוק ובעיקר בזמנים כמו היום, של חוסר ודאות כלכלי. ללקוחות המחפשים מצד אחד לקחת חלק בחגיגה של שוק ההון ומצד שני מפחדים מרמת הסיכון בו נמצאות היום קרנות ההשתלמות הגדולות או ללקוחות אשר שוקלים לעשות שימוש בכספי קרנות ההשתלמות ומפחדים מתזוזות חדות בתשואות נראה כי מדובר על אלטרנטיבה שיש לקחת בחשבון.
להלן טבלה המסכמת את תוצאות הקופות 85/15
הערה: הנתונים הינם נתוני הגמל נט.
הכותב הוא ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
