הסיכון במניות עלה: איך להשתתף בעליות ולהיות מוגנים מירידות

הקרנות שאתם לא מכירים וכדאי שתכירו או למי שמפחד מרמות הסיכון הגבוהות אך לא רוצה לותר על תשואה
ירון שמיר |

שנת 2010 עומדת בפני סיום ועמיתי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מסימים שנה נוספת עם תשואות גבוהות. בשנתיים האחרונות חויינו תשואות דו ספרתיות אשר תיקנו ואיזנו את הירידות אשר חווה שוק ההון בשנת 2008. יחד עם זאת חשוב לזכור כי לתשואה יש מחיר והוא עליה ברמות הסיכון של הקופות.

עמיתי קופות הגמל מגיעים לשנת 2011 ברמות סיכון גבוהות אף יותר ממה שהיו בהן בשלהי 2007 ותחילת 2008. אם טרם המשבר החזיקו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בממוצע 22% מנכסיהן במניות מגיעות אותן קופות לתחילת שנת 2011 עם אחוזי החזקה גבוהים יותר כאשר קופות הגמל האישיות מחזיקות בממוצע כ-24% מנכסיהן במניות וקרנות ההשתלמות כמעט 27%.

לרמות סיכון כאלו יש מחיר אשר יבוא כמובן לידי ביטוי ביום צרה בו המסכים שנראה בבורסות לא יצבעו בצבע ירוק בוהק כפי שהורגלנו לכך בשנתיים האחרונות.

לעמיתים המעונינים בתשואות אך רמות הסיכון הכלליות מטרידות אותם, ולעמיתים אשר שוקלים לעשות שימוש בטווח הקרוב בכספי קרנות ההשתלמות, נציג בטור היום קבוצת קרנות השתלמות קצת שונה, קרנות ההשתלמות המגבילות את רמת האחזקה של הקופה במניות לעד 15%, קרנות 85/15.

החשיבה היא פשוטה, הלקוח מצד אחד רוצה להשתתף בחגיגת התשואות כאשר היא מתקיימת אך מצד שני מעוניין לגדר את הסיכון שלו בתקופה של הפסדים בשוק המניות.

בין הקופות ניתן למצוא בין היתר את הקופות הבאות: אקסלנס עדי פלטינום, הגדולה מבין הקופות בקטגוריה, מנורה השתלמות עד 10%, אי.בי.אי השתלמות עד 15%,מיטב השתלמות 85/15 והראל שלדג עד 10%.

אם ניקח לשם השואה את קרנות ההשתלמות הגדולות המחזיקות לעיתים מעל 30% מהנכס במניות אנו רואים כי קופות אלו מחזיקות במניות בפחות מ-50%.

ומה לגבי התשואות?

אנו רואים כי התפיסה,לפחות לאור תוצאות העבר, מתממשת. כך לדוגמא עדי פלטינום, השיגה במצטבר השנה תשואה של 7.69%, קצת פחות מסה"כ קרנות ההשתלמות הגדולות שהשיגו תשואות שנעו בין 7% ל-13%, גם במהלך שנת 2009 אפשרה הקופה לעמיתיה להשתתף בעליות אשר חווה שוק ההון והשיגה תשואה של 20.68% לעומת תשואה ממוצעת של בין 20% ל-30% של קרנות ההשתלמות המחזיקות ב-30% מניות.

יחד עם זאת אם נבחן את הקופה בהסתכלות של 3 השנים האחרונות הכוללת בתוכה גם את השנה של הירידות הגדולות בשוק ההון אנו רואים כי הקופה השיגה תשואה עדיפה של 23.47% לעומת תשואה של של כ- 15.8% בממוצע שהשיגו הקופות הכלליות כלומר תשואה עודפת של כ-7.5%.

לסיכום: מדובר על אלטרנטיבה מענינת ששוה לבדוק ובעיקר בזמנים כמו היום, של חוסר ודאות כלכלי. ללקוחות המחפשים מצד אחד לקחת חלק בחגיגה של שוק ההון ומצד שני מפחדים מרמת הסיכון בו נמצאות היום קרנות ההשתלמות הגדולות או ללקוחות אשר שוקלים לעשות שימוש בכספי קרנות ההשתלמות ומפחדים מתזוזות חדות בתשואות נראה כי מדובר על אלטרנטיבה שיש לקחת בחשבון.

להלן טבלה המסכמת את תוצאות הקופות 85/15

הערה: הנתונים הינם נתוני הגמל נט.

הכותב הוא ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי