כולם אוהבים את מיקי
התאונה של אבי כהן
למה התאונה בעמודים הראשיים? כי מדובר באייקון. הרי כמה תאונות אופנוע קטלניות קורות בכל שבוע, שלא לומר תאונות בכלל. אלו שיזכו לכותרות הן אלו בהן נפגעו אנשים מוכרים, הם או משפחתם: בר בלפר, שניאור חשין ועכשיו לא עלינו, כדורגלן העבר אבי כהן. בידיעות זו הכותרת הראשית (מזל שלמעריב יש את פולארד, כדי לתת לו את הכותרת הראשית ה - רביעית? חמישית? - בשבועות האחרונים) וכפולת 2-3. ח"כ בילסקי כותב בישראל היום: "רוכבי האופנועים חשופים יותר". די, לא! ידיעות וישר"ה ממשיכים עם כהן בכפולת 2-3. במעריב, נו, כאמור, פולארד. כהן רק בכפולת האמצע. בהארץ סטריפון זעיר באמצע השער והפניה לספורט. כנראה שהארץ צודק.אני קוראת על כל תאונת אופנוע. מנסה להפיק לקחים, להבין מה קרה, מי אשם. אבי כהן רכב על קטנוע חדש, לפי סיומת מספר הרישוי שלו אני יודעת: 72. ממעריב למדתי שהוא קנה אותו בכלל לבן הצעיר שלו . זה קרה בז'בוטינסקי, לכיוון תל אביב,כשיצא ממתחם הבורסה, במסלול השמאלי ביותר. כביש רחב, מפואר, רב מסלולים, אין בו אפילו סדק דקיק. רק שכן, הנהגים קצת היסטריים ומתלהבים בו, מרוב מסלולים ורוחב. לא ברור עדיין מי סטה ולאיזה מסלול. הנהג הפוגע מכחיש. כהן עף למרחק 30 מ'. ע"פ מעריב, כהן חבש קסדה פתוחה, עובדה שהגדילה את מקדם הפגיעה. ע"פ הארץ, הקסדה הייתה לצדו כששכב על הכביש. ע"פ ידיעות, הכוונה לקסדת חצי. אומר קצין תנועה: " בפגיעות ראש קשות סוג הקסדה יכול להכריע לחיים ולמוות. החצי נחשבת לנוחה יותר, אבל ההמלצה לכל רוכב היא להשתמש בקסדה מלאה". הנהג שבו נחבט כהן אומר שנסע ישר (יענו לא עבר נתיב) ולפתע שמע חבטה.
חרדים
זה ריטואל קבוע, מגוחך אפילו לחזור עליו, אבל הנה. אתמול סיפק ידיעות בשערו את הנתון המפתיע: 45% מהמשתחררים על סעיף נפשי הם חרדים. למה סעיף נפשי ולא תורתם אומנותם? כי כך הם יכולים לעבוד. שקרנים כבר אמרתי? הנה עכשיו. כלומר, החרדים והתל אביבים (לכאורה) נמצאים באותה סירה, כן?אבל מה, אם זה מה שדיווח ידיעות אתמול, היום יעניק מעריב כתף חמה לסובלים, מן הסתם בעידודו הנמרץ של דו"צ: כפולת 6-7 מוכתרת בכותרת הגג "אפשר גם אחרת", על חרדים המשתלבים בשירות צה"ל, "באוויר, בים וביבשה".
וכאילו בהמשך למיילבק של אתמול, ידיעות מקדיש את כפולת 4-5 לביקורת החרדים: אלי ישי אומר שקיימת הסתה נגד הציבור החרדי: "הכה את הדוס". מנחם גשייד שואל מה היה קורה אם במקום חרדים היה כתוב ערבים. ומצד שני, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אומר שש"ס השניאה עצמה על הציבור הישראלי והפכה למפלגה חרדית יותר מהמפלגות החרדיות האשכנזיות. גם בישר"ה יש כפולת "ישי עולה להתקפה".
פולארד
אחרי שידיעות הביא בשישי האחרון ראיון עם אן פולרד, הגרושה המחוקה, שינס מעריב מותניו שוב, וחזר למאבק למען שחרור פולארד, גם אם לצורך זה מגויס נתניהו. זה האחרון "אירח לפגישה מרגשת בלשכתו את אסתר פולארד"... "לראשונה הביע נתניהו נכונות לצאת לקריאה לנשיא האמריקאי לשחרר את אסיר העולם".באותה כפולה, כתקבולת ניגודית, מופיעה הידיעה "זעקתו של אבא". נועם שליט לא חושב שהמנהיגים בכלל מתעניינים בשחרור בנו.
עמוד פולארד ושליט מופיע גם בידיעות, ע' 7, אבל פה הכתבה המרכזית היא על משפחת שליט.
בישראל היום זו גם הכותרת הראשית, והידיעה מתפרסמת בע' 5 כשלצדה ידיעת טור צד צנומה על נועם שליט התוקף את הממשלה.
מעריב אחורי
תודה לבעל משרד החקירות מציאות חקירות של מרקוס סיפוקובס, שסיפק לנו את הסיפור הקסום על הבחורה שהחליטה לבדוק אם בעלה לעתיד באמת נאמן לה, שילחה בו חוקר פרטי וגילתה שיש לו מאהבת. אמא שלה. עכשיו אני מחכה לקבל רק את סרטון הבגידה, אותו הפיצה לחבריו של החתן, כך לדברי החוקר הנאמן. רק שהסיפור לא יתברר כאגדה אורבנית. הנה, אני רואה שסיפוקובס זה כבר סיפק כמה ידיעות למעריב.ידיעות אחורי
התחרות בעולם הביזאר של האחוריים קשה: מלך זולו רוצה שעשרות אלפי לוחמי המשמר המלכותי יעברו ברית מילה. למה? כי הוא שמע שזה מצמצם את ההידבקות באיידס. ומי ימול? רופאים ישראלים.נפוטיזם
בידיעות החליטו ללכת עם זה עד הסוף. אחרי הראיון עם נח קליגר ב-7 ימים על האוטוביוגרפיה שלו, היום כותבת עליה ביקורת המלצה חמה בתו המאומצת, איריס ליפשיץ-קליגר, שגם היא, שומו שמיים, עיתונאית בידיעות. כן, ברור שיש גילוי נאות. הגזמתם.ואם כבר ניצולים וספרים, הנה ספר הבישול של הניצולים.
תמונה אחת
שימו לב לתמונה הזו, המלווה את הידיעה על צעיר מעורער שרצח את אביו בזמן שזה ישב שבעה על אמו (אילן אסייג, הארץ). הגופה, אותה מוציאים מהבית אנשי מד"א, עטופה בשקית שעליה מודפסים תווים. הכיתוב אומר שהאב ביקש מהבן להפסיק להקשיב למוזיקה בקול רם.שאלות:
1. למוזיקאים שבינינו: תווים למה יש פה בדיוק? 2. מי היזם הגאוני שהציע שקיות מוות מודפסות עם תווים? 3. האם אוכל לבקש שקית ועליה הדפסי עיתונים? 4. האם אפשר שקית לכל מקצוע? נניח לכבאים, לרופאים, למורות, לגננים, לעו"דים ולהייטקיסטים?
נדל"ן
עוד אבן דרך תל אביבית תימוג תכף. במקום הסינרמה ייבנו מגדלים.לחם עבודה
מיקי חיימוביץ' פורשת (וזוכה להפניות שער בכל העיתונים, חוץ מידיעות). כאותו מפכ"ל או רמטכ"ל, זה לא יקרה מהיום למחר. רק עוד חצי שנה. בינתיים יחפשו לה מחליפה, ויטנפו את המועמדות, וימצאו פגמים בהתנהלותן, ויספרו שעשו את דרכן לצמרת אתם-יודעים-איך. אני יודעת מה חיימוביץ תעשה. ייתכן מאוד שהיא עוד לא יודעת, כמו שאמרה בראיונות שאחרי, אבל אני יודעת. היא תעשה עוד סדרות דוקומנטריות, או סרטים, והיא תנסה גם להמשיך ולכתוב או לתרגם ספרים. לכן, אגב, הכותרת של מעריב "מיקי יורדת מהמסך" תתברר כלא מדויקת. פעם אחת ראיינתי את חיימוביץ', זה היה לפני יותר מעשור, בבית שלה בתל אביב. דבר אחד אני זוכרת מאותו ראיון, חוץ מהבית מעורר הקנאה: היא התעניינה במראיינת שלה, שאלה שאלות, ניסתה להבין. זה היה נחמד מאוד, וכל מראיין יודע שזה לא קורה כל יום, מאחר שהאדם שמולו עסוק לרוב בלשמור על עצמו, להשגיח מה כן ומה לא. לא הצלחתי למצוא בעיתונות מילה ביקורת על המיקי, אם כי בהארץ המודפס כותבת גילי איזיקוביץ "בתעשיית הטלוויזיה היו מי שציינו שלעזיבה תרמו גם הרייטינג הנמוך שחדשות הערוץ זוכות לו והיחסים הקרירים בינה לבין אילון".שלי יחימוביץ' כתבה כבר לפני כחודש בבלוג שלה על קיצוץ הטבות המס לעיתונאים הזרים. בן כספית מצטרף אליה היום במעריב (כולל הפנית שער), מאחר שהיום אמורה ועדת השרים להצביע על הסעיף "המטומטם" הזה.
עקיבא נוביק, הכתב הצעיר לענייני חרדים של ידיעות, הולך ומסתבך: למשל, בראיון לרדיו קול ברמה הוא טוען שמעריב יותר ציוני מידיעות וכן מבטיח לשקול איזה חומרים יעביר לעורכיו. אוי ויי.
מד השנאה
בסופשבוע האחרון כתב אלון עידן במוסף הארץ על השנאה בחברה הישראלית. בספטמבר האחרון התפרסם בהעיר פרויקט האנשים השנואים, שהיה נגוע מכל כיוון שהוא. שאלתי את עידן איך הוא מיישב בין כתבת השנאה שלו בהארץ לכתבת השנאה שהתפרסמה תחת עריכתו בהעיר. האם זו הכאה על חטא? תיקון? או שהוא לא מוצא קשר בין הדברים. וזו התשובה: "אני חושב שהטעות שלנו בהעיר היתה ההגדרה "שנואים". אני חושב שאותם סלבס לא באמת העלו בנו תחושה של שנאה, אלא יותר משהו שקשור לסלידה או מאס. מאחר שמדובר בדמויות תקשורתיות, כלומר כאלו שמתפקדות גם כדימויים, אני חושב שיש מקום לפרויקט של "לא אוהבים". צריך לקחת בחשבון שמגזיני הבידור ויתר העיתונים עסוקים השכם וערב בהאללת אותן דמויות ("50 הנכונים", "50 הסקסיים" וכו'), ובעיניי חשוב שתהיה תגובת נגד לקשקושים האלו. מה שכן, הבחירה במושג "שנואים" היה קיצוני ובדיעבד אני חושב שהייתי מוותר עליו. בהקשר של הכתבה, אני חושב שלא מתקיים ממשק אמיתי בין התופעות שהצבעתי עליהן לבין אותו פרויקט, מלבד השם "שנואים" שכאמור אני מצר עליו".ברשתתתת
היום הוא יום המרק שיזמו בעלי הבלוג בייגלה עם עמותת שובע.מהשבוע הבא, ליתר דיוק, ראשון בשתיים, יאפשר לכם איגוד האינטרנט הישראלי לרשום שמות דומיינים בעברית. כן, אני משוכנעת שאין כמו il.co.מוסך - אני לא יכולה אפילו לכתוב את זה נכון, כי האותיות מתהפכות לי - ישפר את חווית הגלישה ויקל למצוא אתכם, בעיקר כי נורא כיף להפוך עברית לאנגלית ולהייפך תוך כדי כתיבה.
אילן ליאור מספר בהארץ שעת"א השיקה אתר בערבית, אתר שלא ממש עובד. הוא מצטט סטודנטית ערבייה, ג'וליאנה ח'ליל, האומרת: "בערבית היינו אומרים 'רפע עתב' - עשינו את זה בשביל שתרדו לנו מהגב". עת"א מסרה שהאתר בערבית יעלה עד סוף דצמבר.
עוד כמה מילים על הסגירה של אחר, שמלבה כבר יומיים בטוקבקים דיונים על עולים, יורדים, מהגרים ומבקרים. רון מיברג הגיב אמש (את התגובה המלאה אפשר לקרוא בפוסט הקודם. לעצלנים: היא גם התגובה המכותרת בראשו):
"בבחירות פברואר 2009 הייתי בישראל. עם תעודת הזהות שלי, שבה זכיתי ביושר. עם כרטיס בוחר ועם הדרכון הישראלי, שאותו אני מסרב, עד עצם היום הזה, להמיר באמריקאי, למרות שאני נשוי לאזרחית אמריקאית כמעט 40 שנה. ילדי אזרחים אמריקאים. רק אני לבדי עומד בתור הבדיקה הרקטלית. למרות שחששתי מתוצאות הבחירות, ולא התבדתי, ולמרות זכותי המולדת אחרי 50 שנות חיים בישראל, גרסתי שאני מנוע מלהצביע. טיעוני היה שכמהגר החי מחוץ לישראל, אין לי את הזכות להשפיע על התהליך הדמוקרטי הישראלי ולקחת בו חלק, מבלי לחיות עם תוצאותיו. לכן לא הצבעתי. כל שומעי - נחשו מאיזה מחנה - הזדעזעו. כיצד אני מעז למנוע מהם את קולי הקריטי ביום הדין. ואני בשלי. לא אצביע. לכן אני נגד הצעת החוק שתאשר למהגרים ישראלים להצביע מחוץ לישראל. היא לא נועדה לתת לנו לממש את זכותנו הדמוקרטית. הרי אף אחד בעצם לא מכיר בנו. קל וחומר, מחבב אותנו. היא נועדה לגייס אותנו למחנה הפוליטי שיוזמי החוק מאמינים שאנו שייכים אליו. נחשו איזה".
בלוגלנד
רב ערוצית בכמה עצות למיקי חיימוביץ'.VTV
ירון ברובינסקי הוא מנחה השעשועון החדש של ערוץ 10, לעוף על המיליון. שעשועון בלתי מאתגר (ובכ"ז, סטודנטית לרפואה, בחורה לא בלתי מקסימה, נפלה בשאלה מיהו אל הים במיתולוגיה, מתחיל בפ נגמר ב-ן, שבע אותיות). הבעיה היחידה והגדולה של ברובינסקי היא שהוא צפה כנראה בהמון שעות אברי גלעד, ואימץ לעצמו את שלל המניירות התנועתיות והדיבוריות שלו. אופס, אני רואה שגם שיר זיו חושבת כמוני.100 המשפיעים בתקשורת
גליון המשפיעים של פירמה ייצא מחר. זה הגיליון אותו לא ערך רותם דנון, עורך המוסף, כפי שכבר כתבתי. דנון, כך לדבריו, יצא לחופשה קצרצרה, כדי ללמוד את התפקיד החדש שלו, עריכת אולפן לילה בערוץ 2. על הגיליון פיקחה לילך סיגן.לפני פיזור
היום הקצר ביותר השנה. תכף יחשיך. נצלוהו.ירח מעל יפו. אתמול, חמש אחה"צ.
