שאמה יו"ר ועדת הכלכלה: "לא מפחד מהטייקונים, רק מהחלטות רעות לישראל"
ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) נבחר היום לראשות ועדת הכלכלה של הכנסת במקומו של אופיר אקוניס (ליכוד) בהתאם להסכם הקואליציוני ולאחר ניסיונות שנעשו להשארת אקוניס בתפקידו.
בחירתו של כרמל שאמה ליו"ר ועדת הכלכלה לא הייתה קלה ולדבריו אף לוותה בניסיונות ולחצים למונע את בחירתו לראשות הוועדה במקומו של אקוניס. ברקע למאבק על ראשות ועדת הכלכלה הוצעו לשאמה תפקידים שונים, בהם סגן שר במקום תפקיד היו"ר, אך שאמה סרב להצעות.
עם זאת, בפתח הדיון היום אמר אקוניס כי הוא יצביע בעד הדחתו מהתפקיד ובעד מינויו של שאמה. ח"כ אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל) אמר לאקוניס כי 50% מהנוכחים באולם הוועדה, שהיה מלא מפה לפה, שמחים שח"כ שאמה-הכהן נבחר ו-50% שמחים שהוא עוזב. "אני נמנה על שתי הקבוצות", אמר טיבי.
לאחר בחירתו לתפקיד אמר שאמה כי הוא "מתכוון לעבוד מאוד קשה וראיתי שסדר היום שמחכה לנו הוא עמוס לעייפה". לדבריו, הנושאים "הקרובים לליבו" הם המאבק בריכוזיות, העלאת תמלוגי הגז, טיפול בנושא העלייה במחירי הדיור, נושא ביטוח החובה לרוכבי הדו-גלגלי.
אקוניס סיכם את כהונתו ואמר כי הוא מקווה שעמד במשימה שהציב לעצמו -ברוחו של רה"מ לשעבר מנחם בגין - לקדם כלכלה חופשית עם רגישות חברתית. אקוניס הזכיר בהקשר זה את תקנות ביטול העסקה שנכנסו לתוקף בשבוע שעבר, את הרפורמה בתחום הסלולר, בתחבורה ואת חוק האריזות שאושר רק הבוקר.
"מבחינתי אין כאן אופוזיציה וקואליציה", אמר שאמה. "הדיונים בוועדה הם לטובת כלכלת ישראל ואני אתן כתף למהפכות שמובילים שר התחבורה שפורס את העורקים של המדינה, שר התקשורת שמוביל רפורמת ענק, השר להגנת הסביבה שסיים מהפכה בטיפול בפסולת ושרים נוספים".
ח"כ שאמה-הכהן הוסיף כי הנושאים הקרובים לליבו ברורים לכולם, בהם "נושא העלאת תמלוגי הגז, טיפול במחירי הדיור המאמירים, נושא ביטוח החובה לרוכבי הדו-גלגלי והרפורמה בשוק הסלולר ואני מתכוון לעבוד קשה". שאמה ביקש לחזק את ידי שר האוצר ואמר: "המהלך של העלאת תמלוגי הגז שמוביל שר האוצר הוא לא רק קפיצת מדרגה אלה קפיצת קומה לטובת מדינת ישראל".
יו"ר הכנסת ריבלין בירך את ח"כ שאמה-הכהן ואמר: "ועדת הכלכלה היא מהוועדות היותר חשובות בכנסת והיא מרכזת את הכוחות המובילים במשק. חובתנו היא קודם כל לדאוג לציבור, שיידע כל אדם שהוועדה פועלת לטובת הציבור וחפה מכל שיקול זר".
שר האוצר, יובל שטייניץ, הצטרף לברכות ואמר כי לא זכור לו חילופי יו"ר ועדה עם נוכחות כמו שהייתה בוועדת הכלכלה היום. שטייניץ הודה לאקוניס ואמר כי "בוועדה פועלות קבוצות לחץ מכל הסוגים לצד לוביסטים ואני משוכנע שהוועדה תדע לעמוד בלחצים בהצלחה. המשימה שעומדת בפניך היא מורכבת ואין לי ספק שתנווט את הנעשה בוועדה לטובת המדינה ואזרחיה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
