יחימוביץ' למשקיעי הגז-נפט: "אתם לא המשקיע הקטן, הציבור לא משחק בבורסה"

על הקמפיין המתנהל בשם "המשקיע הקטן": "כל כולו בצע כסף; הסתה, הסתרה ודיסאינפורמציה". על העומדים מאחוריו: "מקפידים להסוות את זהותם, פשוט נראה כמו עוד ספין מבית הספינים"
יונתן גורודישר |

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' פרסמה הבוקר מכתב הממוען "למשקיעים הקטנים" במניות חברות חיפושי הגז והנפט, בתגובה לקמפיין המתנהל בשמם, הכולל מודעות בעיתונים והודעות לתקשורת. הקמפיין מתנהל ברקע לעבודת ועדת ששינסקי לקביעת מדיניות התמלוגים והמיסוי בענף.

"זהו מכתב תשובה קולקטיבי למיילים המפוברקים ברובם שמציפים את כתובת המייל שלי בכנסת, וזועקים, לכאורה, את זעקת 'המשקיע הקטן', שהשקעותיו 'ירדו לטמיון' בשל העלאת המיסוי על הגז. זוהי גם תשובה למודעות ההסתה היקרות שמתפרסמות כביכול מטעמם של אותם 'משקיעים קטנים'", כתבה יחימוביץ' בפתח דבריה.

תגובת ה"משקיע הקטן" ליחימוביץ'

יחימוביץ' תוקפת את העומדים מאחורי ההודעות, המודעות בעיתונים והמכתבים בשמם של הציבור המשקיע במניות הענף וטוענת כי פעילותם לא נראית כנה. "פרסמתם מודעות ענק בשווי מאות אלפי שקלים. שילמתם על המודעות במזומן ומראש, תוך שאתם מקפידים להסוות את זהותכם. גם בעיתונים ובמשרד הפרסום לא יודעים מי מימן את המודעות. כל זה שם ללעג אפילו את מראית העין שמדובר במאבק ציבורי אותנטי. זה נראה פשוט עוד ספין מבית הספינים, אחרי ספין הרטרואקטיביות, ספין ההלאמה, ספין האיום בעזיבה, וספין הקרן החדשה, שכשלו כולם".

בשל המחסור בשקיפות ובמידע בקמפיין, "שכולו הסתה, הסתרה ודיסאינפורמציה", יחימוביץ' מעלה את הצורך בחוק המחייב מפרסמים למסור את זהותם האמיתית. "כמי שמקבלת מדי יום כמאתיים פניות מן הציבור, עלי לומר לכם שכתובות המייל של רובכם מדיפות ריח של הסוואה", כתבה בפניה ישירה לשולחי המיילים, "למשתמשי הפייסבוק שלכם יש דפים נקיים מהיסטוריה, וברור שהם נפתחו לכבוד הקמפיין. הניסוח האחיד של המיילים, שנכתב בשפה עילגת בכוונה, כדי ליצור מראית עין של 'עמך', מזלזל באינטליגנציה.

"המניות המסוכנות ביותר בבורסה, השקעה בהם - הימור בקזינו"

יחימוביץ' מוסיפה: "אם נתעלם מכך שמדובר באחד הקמפיינים הכי לא מעוררי אהדה שנראו אי פעם, קמפיין שכל כולו בצע כסף - אתייחס למשפט שחוזר על עצמו במיילים פעמים אין-ספור: 'מחקת אותנו כבני אדם, על משפחותינו וחסכונותינו וילדינו'". תשובתה של יחימוביץ' היא חדה וברורה: "מי שמפקיד את כל הכספים שנועדו לעתיד ילדיו במניות המסוכנות ביותר בבורסה, מניות הגז, שההשקעה בהן כמוה כהימור בקזינו, נוהג בחוסר אחריות מופקר כלפי ילדיו".

באשר לטענה נוספת המושמעת, שמדובר בכספי הפנסיה של אנשים, כותבת יחימוביץ': "לא רק שרוקנתם את קופת החיסכון של ילדיכם, אלא גם גזרתם עליהם מעמסה כספית כבדה נוספת - לדאוג לכם בזקנתכם אחרי שהימרתם בכספי הפנסיה שלכם, כספים אשר כל בר דעת יודע שיש להשקיעם באופן סולידי".

"המשקיע הקטן הוא כלל לא אתם", כותבת יחימוביץ', "המשקיע הקטן, הציבור הרחב העמל, כמעט ולא משחק בבורסה. הוא חוסך באמצעות המשקיעים המוסדיים - קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות. המוסדיים לא מהמרים על מניות הגז והנפט, ולמרות הבוננזה האדירה שעשו מניות הגז בבורסה בשנה האחרונה - הם הקפידו על כך שרק שברירי אחוז מכלל השקעותיהם יהיו בשדות הגז".

יחימוביץ' פונה בדבריה למי שהוא אכן משקיע "אותנטי" בחברות חיפושי הגז והנפט וטוענת שאין לו כל סיבה לדאגה: "מיסוי ריאלי של רווחי חברות הגז אין בו כדי לפגוע באמת בהשקעה. הטבות המס שמעניקה לכם המדינה נדיבות ביותר. לכל היותר תפסידו את שווי יחידת ההשתתפות שרכשתם. לא נורא בשביל קזינו. מה גם שבתכנון מס נכון אתם יכולים לסבסד את מרבית ההפסד מתשלומי המס הרגילים שלכם למדינה.

בנוסף, חברת הכנסת מדברת על מקרה של תגלית גז - "אם נמצא גז ויש רווחים - הם עשויים להעניק לכם עושר לא קטן. וממילא מי שישלם את רמות המס המקסימליות על הרווחים, הם רק אלה שנמצאים במדרגת המס העליונה, שהם בוודאי לא אביונים ולא קטנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.