ממתינים לאסון הבא? "הממשלה עדיין לא קבעה מי הגוף המפקח על תמ"א 38"
בראשית החודש, אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, כי התכנית הנוכחית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, התמ"א 38, נכשלה וכי יש לנקוט באמצעים חלופיים לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה. בראיון שקיימנו עימו בשבוע שעבר, הטיל אטיאס את האחריות על הממשלה שלא קבעה עד היום מי אחראי על דירות הפרטיות של אנשים. "נושא המיגון כנגד רעידות אדמה מצוי בידיו של משרד התשתיות, אנחנו עושים מחווה של רצון טוב ומציעים הצעות לטיפול".
אסון השריפה בכרמל וחוסר הערכות המדינה בטיפול במשברים קשים מסוג זה, היווה תזכורת לנושא רעידות האדמה והיכנות העורף במה שקרוי תוכנית מתאר ארצית מספר 38 (תמ"א 38). למרות שהכותרות כבר ביום למחרת האסון דיברו על החובה להיערך באופן מיידי לביצוע התמ"א, כמעט שלושה שבועות אחרי ובדיקת Bizportal מגלה שבמשרדי הממשלה שום דבר לא השתנה ואין מי שפועל למנוע את האסון הבא.
שוחחנו עם ד"ר אבי שפירא, ראש הועדה הבינמשרדית להערכות בפני רעידות אדמה מטעם משרד התשתיות, שאמר כי לא לכל דבר ניתן לקבוע אחריות לביצוע, לכל משרד אחריות בתחומו. "נושא התמ"א 38, כמו כל תכנית מתאר אחרת, נקבעת על ידי מנהל התכנון במשרד הפנים. מי שאמר שהתכנית אינה עובדת צודק, אבל המדינה אינה יכולה לשעבד את תקציב המדינה לחיזוק כלל בנייני המגורים במדינה. מדינת ישראל החליטה להקציב 140 מיליון שקל לצורך חיזוק מבני ציבור, אני מאוד מוטרד מכך שבתי חולים ובתי ספר רבים אינם ממוגנים, לצערי משרד האוצר מצפה שעל כל שקל שישים כל משרד ממשלתי ישים שקל לצורך מיגון המבנים הנמצאים תחת אחריותו, כמו כן שר האוצר הגיש ערר כנגד ההחלטה להקציב 40 מיליון שקל לתקצוב הוועדה, יש לנו 0 תקציב".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "תקציב ועדת ההיגוי להיערכות כנגד רעידות אדמה עמד בחמש השנים האחרונות על 4 מליון שקל בשנה. בשנת 2010 אישרה ועדת השרים להיערכות נגד רעידות אדמה, בהתאם להצעת ועדת ההיגוי, כי תקציב הועדה יעמוד על 20 מיליון שקל בכל אחת מן השנים 2011-2015. כמו כן, תחלק הועדה כ-20 מליון שקל נוספים לגופי החירום השונים. עיון בתכנית העבודה של ועדת ההיגוי מצביע על כך שהכפלת תקציב הועדה פי 5 לעומת התקציב שעמד לרשותה בין השנים 2006-2010, אינו מוצדק, ועל כך הגיש שר האוצר ערר לממשלה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "במטרה לעודד חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה יזם משרד הפנים תוכנית מתאר ארצית, תמ"א 38 ,המעודדת בעלי דירות ויזמים קבלניים לחזק מבנים שלא עומדים בפני רעידות אדמה בתמורה לזכויות בנייה. במסגרת התוכנית אושר לחזק מבנים בעשרות רשויות מקומיות. אולם תוכנית זו איננה מתיימרת לפתור את נושא חיזוק כל המבנים בארץ בפני רעידות אדמה. לתגובה בנושא יש לפנות למשרד התשתיות הלאומיות אשר מונה לרכז את נושא היערכות המדינה בפני רעידות אדמה". ממשרד ראש הממשלה טרם נמסרה תגובה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
