תכנית הקצבאות לאברכים אושרה: "לא יתכן שצעירים בני 29 פטורים מעבודה"

החלטת הממשלה מעוררת סערה ציבורית. הקצבאות לחרדים לא ישתנו גם במהלך ארבע השנים הקרובות. הסטודנטים קיבלו רק 50 מיליון - טוענים לאי שוויוניות
לירוי פרי |

היום (א) אישרה הממשלה את התוכנית להארכת תשלום קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים. התכנית עברה ברוב של 14 שרים שתמכו, ביניהם שרי ישראל ביתנו והליכוד, כנגד 8 מתנגדים ו-3 שנמנעו. לאורך השבועות האחרונים מתנהל ויכוח ציבורי ער בכל הנוגע לתמיכה שמקבלים האברכים בישיבות ובכוללים, אל מול היעדר התמיכה בה נתקל ציבור הסטודנטים. היום אישרה כאמור הממשלה את המשך התמיכה באברכים. ההסדר שאושר קובע כי בארבע השנים הבאות לא יחול שום שינוי בתקצוב האברכים הלומדים בכוללים (מקבלים 1,040 שקלים לחודש), שאינם עובדים ויש להם 3 ילדים. בשנה החמישית הקצבאות לאברכים שמתחת לגיל 29, אך עומדים בקריטריונים לקצבה, יופחתו ל-75%. בתוך כך, תומכי התכנית סבורים כי הפחתת הקצבאות בשנה החמישית תעודד את האברכים להצטרף למעגל העבודה. אולם, החרדים מצידם מקווים כי עד אז ההחלטה תשתנה ולכן קיים הרושם כי ממשלת נתניהו לא עשתה כאן צעד של ממש, אלא מדובר בדחייה והעברת נטל ההחלטה לממשלה הבאה. החלטת הממשלה מעוררת סערה, שכן בג"ץ קבע לאחרונה כי במתן קצבאות אלו לחרדים קיימת הפרה של עקרון השוויוניות. על פי הודעת הממשלה, במקביל למתן הקצבאות, תינתן תוספת של 50 מיליון שקלים לסטודנטים נזקקים. על כך מתרעם ציבור הסטודנטים שכן סיוע כה קטן בטל בשישים לטענתם אל מול תקציבי הענק שמוזרמים לחרדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לאחר ההצבעה ואמר כי "ממשלות רבות דיברו על כך, אך אנחנו עושים". השר סילבן שלום אמר בישיבת הממשלה כי "בממשלה שתמכה והעבירה את תוכנית ויסקונסין לפיה גם אנשים בשנות ה-40 וה-50 צריכים לצאת לעבודה, לא ייתכן שבגיל 29 אנשים שיכולים להתשלב במעגל העבודה יהיו פטורים". בש"ס טענו כי ההמלצות לא מסייעות לאברכים להיקלט בשוק העבודה לאחר 5 שנות קבלת הקצבה. לדברי בכירים בש"ס יש לעודד מעסיקים לקלוט אברכים במקומות עבודה באמצעות תמריץ מיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.