יפן היא מדינת איים בצפון האוקיינוס השקט, ביבשת אסיה. למרות שאוכלוסייתה מונה "רק" כ- 127 מיליון נפשות (פחות ממחצית מאוכלוסיית ארה"ב וכעשירית מהודו ומסין), הרי שגודל הכלכלה היפנית במונחי תוצר, הוא השלישי בעולם.

רמת החיים ביפן היא מהגבוהות בעולם, כאשר שיעור פריון העבודה גבוה, רמת התשתיות מפותחת והמטבע המקומי חזק. למרות זאת, לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן במדינה בסוף שנות ה- 90 חלה נסיגה משמעותית בתוצר, שהביאה להתפתחות דפלציה עמוקה במדינה (מיתון). דפלציה שנמשכה בשני העשורים האחרונים, בהם הכלכלה דשדשה במקום. אך כעת עולה השאלה, האם אנחנו עומדים בפני שינוי?

תעשייה ותוצר

התעשייה ביפן מהווה כרבע מהתוצר המקומי, כאשר היתר מגיע מסקטור השירותים. הכלכלה היפנית מתמקדת בטכנולוגיות עילית ותהליכי שיפור והתייעלות מתמידים, דבר שעזר להפוך את יפן למובילה עולמית בתחומי הרובוטיקה, הננו-טכנולוגיה ומוצרי צריכה אלקטרוניים, התומכים בייצוא החזק מהמדינה.

שוק העבודה

שוק העבודה היפני שונה מזה של שאר מדינות המערב, כאשר קיים נוהג של תעסוקה לכל החיים. עובד שמגויס לחברה, בדרך כלל ימשיך לעבוד בה עד היציאה לפנסיה ותוך שהוא מתקדם ועובר בין תפקידים בתוך החברה. המעסיק מצידו ישתדל לשמור על העובד ולהימנע מפיטורים גם בתקופות קשות. נתון זה תורם למקצועיות העובדים וליציבות בשוק העבודה המקומי. בעקבות המשבר האחרון, עלה שיעור האבטלה הרשמי ביפן לכ- 5%, שיעור אבטלה עדיין נמוך במונחים מערביים.

התפתחות החוב

בניסיון לחלץ את המשק מדפלציה ולעודד את הצרכנים והחברות לשוב ולצרוך, הבנק המרכזי הוריד את הריבית לרמה אפסית במשך שנים והממשל יזם תכניות תמריצים שונות שלא הצליחו, ויצרו בעצם גרעון תקציבי כרוני. הריבית הנמוכה, הפכה את האג"ח הממשלתיות לנכס הפיננסי המבוקש ביותר בשוק, כשבשנים האחרונות נסחרות אג"ח ממשלתיות ל- 10 שנים, בתשואה ממוצעת של 1.5% ונכון להיום היא עומדת על כ- 1%.

הביקוש הרב לאג"ח, הביא לעלייה בגיוסי החוב, כך שכיום עומדת רמת החוב הציבורי על 200% מהתוצר - הרמה הגבוהה בעולם! אומנם מדובר ברמת חוב גבוהה ביותר אך יש לזכור שרוב החוב הוא מקומי, מה שמאפשר גמישות רבה יותר לשלטון המקומי בפריסתו.

מטבע מקומי

הריבית הנמוכה הפכה את הין למטבע ה- Carry Trade העולמי, כשמשקיעים בעולם נהגו ללוות בהצמדה לין בשל הריבית הנמוכה ולרכוש נכסים בעולם שהניבו תשואה גבוהה יחסית. פעולה שהביאה להחלשות מתמשכת של המטבע לאורך שנים.

בעקבות משבר הסאב-פריים, מחירם של נכסים רבים בעולם צנח, והמשקיעים מיהרו לסגור פוזיציות, דבר שהוביל להתחזקות מהירה של הין בקרוב ל- 50%, עד לשיא של 15 שנה לרמה של 80 ין לדולר. התחזקות המטבע פגעה קשה ביצואניות היפניות, דבר שהוביל לאחרונה את הבנק המרכזי לראשונה אגב מאז שנת 2004, להתערב בשוק המט"ח.

חברה וממשל

ממדינה צומחת ומתחדשת, הפכה יפן למדינה מבוגרת עם ירידה מתמשכת בשיעור הילודה (שעומד היום על 7.4 לידות לכל אלף איש) ולאחרונה אף קיימת ירידה בכמות האוכלוסייה. במקביל, תוחלת החיים עלתה משמעותית והגיל החציוני ביפן עומד על רמה גבוהה ביותר של 44 שנים (בארה"ב לדוגמא עומד הגיל החציוני על 36 שנים). יתכן ושינויים חברתיים אלה, השפיעו על החברה היפנית שבשנת 2009, בחרה לשלטון את המפלגה הדמוקרטית, והדיחה את יריבתה לאחר 55 שנות שלטון רצופות, מאז שנת 1955!

סיכום

שני "העשורים האבודים" שינו משמעותית את כלכלת יפן. הפסימיות והחשש מהעתיד הביאו לשינויים דרמטיים במאפיינים החברתיים של האוכלוסייה, דבר שהתבטא לאחרונה כאמור בבחירת הממשל וגם באלמנטים שונים של הכלכלה.

יש לציין שלאחרונה אנחנו עדים להתעוררות חיובית בכלכלה, כאשר בארבעת הרבעונים האחרונים נרשמה רמת צמיחה של 3.7%, שהתבטאה גם בגידול בנתוני הצריכה הפרטית. עם זאת, על מנת לצאת מהשבר אותו חוותה יפן בשני העשורים האחרונים, על הכלכלה המקומית להמשיך ולהציג נתוני צמיחה בעתיד, אשר ילוו גם בעלייה ברמת האינפלציה המקומית.

* הכותב הוא יוסי ישראל, מחלקת המחקר של תכלית בית השקעות