אתר "אחר" של רון מיברג נסגר

וזה נוסח המכתב לכישלון הזה יש אב אחד: אני.

היה לי רעיון. ניסיתי אותו. הוא לא עלה יפה.

האתר עלה כסף רב מכיסי הפרטי בלבד. המשך הפעלתו גבל בחוסר אחריות מבחינתי. לא אנקוב בסכום, אבל הוא היה משמעותי.

המשקיעים הנוספים באחר היו מנוייו, מי שעזרו בהקמתו ובתפעולו והכותבים שבחרו להמשיך ולכתוב, גם אחרי שהפסקתי לשלם שכר סופרים אחרי חצי שנה שאפתנית אך נטולת כיסוי.

מי ששילמו עבור מנוי שנמצא עדיין בתוקף, מגיע להם החזר של החלק היחסי בו לא השתמשו. כל פנייה להחזר כזה צריכה להישלח אלי בכתובת: [email protected]. אשמח אם הפנייה תגיע עם חישוב של ההחזר המגיע. ההחזרים יכובדו במלואם. נצטרך רק להסכים על פרק הזמן הדרוש.

פער התיווך האידיאולוגי בין החזון - מגזין אינטרנט רב-כותבים בתשלום בתחומים המעניינים אותנו לתוצאה - חוסר יכולת לספק את הסחורה המובטחת ברמה ובתדירות שאליה שאפתי, הרג את אחר.

האם בעתיד, הקרוב או הרחוק, יהפוך מודל המנויים בתשלום לחזות פני האינטרנט? אינני יודע. אני לא הצלחתי.

אין גאווה בכישלון. אבל זה גם לא מוות במשפחה. הייתי על סיפון הרפתקאות עיתונאיות אחרות שטבעו. זה תמיד קרה בבוקר שבו התעוררנו וגילינו שאנו הקוראים היחידים של עצמנו.

אני מבקש להודות למקימים, למפעילים, למי שדאגו שהאתר יישאר באוויר, למנויים, לקוראים ללא מנוי, לכותבים ולמגיבים. הם הצליחו חלק מהזמן להבין לאן אני מכוון.

תודה לכם.

רון מיברג, מיין

---------------------------------------- למרבה הצער, האתר כבר לא באוויר. כל שנותר ממנו הוא הודעת הסגירה. אני מצטערת מאוד. הכישלון הוא לא רק של מיברג, הוא של הרשת המקומית, אם אפשר לומר דבר כזה. אני מבקשת להימנע מכל ה"אמרתי לו"; "אמרנו לו", ובני דודם. מקווה שהחזון של אחר בכל זאת יפרוץ דרך כלשהי, ושמיברג יוכל להשתלב ברשת הישראלית. ואם יש פה אדם החושב שהוא יכול להציל את הפרויקט, יש לו את הכתובת.

תוספת: מאחר שלצערי יש כבר מי שמנסים לומר שפתיחת האתר זו עצת אחיתופל שלי, אני מביאה את המכתב שכתבתי לו בזמנו, אחרי שעזב את מעריב.