דאגה אחת פחות: תגליות הגז "תמר" ו"לוויתן" שייכות לישראל באופן רשמי

דאגה אחת פחות למשקיעי הגז והנפט: עוזי לנדאו חתם הבוקר על הסכם קביעת ה"איזור הכלכלי הבלעדי" בין ישראל וקפריסין. "ההסכם יעניק ודאות כלכלית למשקיעים ויסייע בפיתוח משק האנרגיה בישראל"
ליאור נחום |

חדשות טובות לשותפות בתגליות הגז בישראל. שר התשתיות הלאומיות דוקטור עוזי לנדאו, ביקר הבוקר (ו') בניקוסיה בירת קפריסין וחתם על הסכם עם שר החוץ הקפריסאי, מרקוס קיפריאנו, שבמסגרתו נקבע ה"איזור הכלכלי הבלעדי" (EEZ) בין שתי המדינות. תגליות הגז והנפט בישראל הציתו לאחרונה את מדינות ערב וגרמו לאי ודאות בנוגע לגבולות הכלכליים של מדינת ישראאל. מוקדם יותר השנה, ב-10 ביוני, פרסם Bizportal תחקיר מקיף בעניין הזכאות של ישראל לתגליות גז "תמר" ו"דלית" ורשיון "לוויתן" תחת הכותרת . כך נמנעה ישראל בדקה ה-90 ממהלך שעלול היה לסבך את זכויותיה על תגליות התחקיר גילה כי חודשים בלבד לפני ההכרזה על 'תמר' כתגלית גז, ישראל נערכה להכריז על גבולותיה הימיים תחת הצעת חוק - "האזורים הימיים". בהצעה התכוונה ישראל לקבוע את זכויותיה "מעבר למי החופים שלה על-פי המשפט הבינלאומי", זאת בדרך של הכרזה על "אזור כלכלי בלעדי" בשטח של עד 200 מיילים מקו החוף כשהמטרה היא להגן את התגלית העתידית. אך בסופו של דבר ההכרזה נמנעה כדי למנוע תסבוכות אפשריות בקידום הפרויקטים. היום, בהסכמה עם קפריסין ישראל חתמו הצדדים על הסכם קביעת ה"איזור הכלכלי הבלעדי" ביניהן. "מדינת ישראל מברכת על חתימת ההסכם עם קפריסין. החתימה משקפת את היחסים ההדוקים וכן את שיתוף הפעולה המתמשך בין שתי המדינות", אמר דוקטור עוזי לנדאו, שר התשתיות הלאומיות בתגובה להסכם בין המדינות. "לאור גילוי מאגרי גז טבעי משמעותיים בים התיכון לאחרונה, לתיחום הגבול הימי של מדינת ישראל יש תפקיד מרכזי בעיגון הזכויות הכלכליות החיוניות של המדינה בנוגע למשאבי הטבע שבים. הדבר יעניק ודאות כלכלית למשקיעים ויסייע בקידום ופיתוח משק האנרגיה של מדינת ישראל", הוסיף. נציין כי עד כה, פעלה ישראל במימי הים התיכון עפ"י עקרונות הדין הבין-לאומי בנוגע למדף היבשתי (Continental shelf). על-פי עקרונות אלו, למדינה מגיעות זכויות על כל המשאבים הטבעיים המצויים במדף היבשתי שלה באופן אוטומטי, גם מבלי להכריז על המדף היבשתי שלה באופן פורמאלי. תיחום האזור הכלכלי הבלעדי מעניק וודאות רבה יותר לגבי הגבולות הימיים של ישראל - הן כלפי משקיעים והן כלפי מדינות שכנות. עוד נמסר כי קביעת הגבולות השטח הימי בין ישראל לקפריסין נעשתה תחת כפיפה אחת באמצעות מומחים משתי המדינות ועל פי עקרונות המשפט ושיטות המדידה המקובלות. בתוך כך, התחייבו ישראל וקפריסין לשתף פעולה בנוגע לפיתוח מאגרים חוצי גבולות, במידה ויתגלו, וינהלו מגעים בנוגע להסדרי החלוקה של המאגרים המשותפים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.


נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.