מה קרה בלבנון?

תלוי באיזה עיתון הסתכלתם.

נניח בידיעות? שם נרדמו בשמירה ביג טיים. עורכי הדסק של אמש, עורך עמוד השער ועורך העיתון, שרואה את השער בכל לילה לפני ההורדה לדפוס לקו בליקוי מאורות. עליכם לדפדף עד ע' 11, בידיעה צדדית, לצד ניצולי השואה מהקווקז מדווחים סמדר פרי ויוסי יהושוע על "גיחות רבות של מטוסי קרב ישראליים" ומפי התקשורת הלבנונית - על מתקני ריגול ישראליים שנחשפו בלבנון.

ולקינוח "דובר צה"ל פרסם הודעה לפיה לא היתה כל פעילות חריגה של הצבא באזור צידון".

הרי אתמול בערב התפרסמו דיווחים על התפוצצות מוקש ימי ב-ynet, והבוקר זה נגמר שם בתלונה של לבנון על שישראל הבהילה את תושביה.

האם אפשר לבוא בטענות על בהלה למועצת הביטחון? לאונסק"ו? לצלב האדום? לארגון יוצאי שואה?

במעריב, הארץ וישראל היום הידיעה מככבת ככותרת ראשית.

בשער מעריב - צבא לבנון מדווח שגילה שני מתקני ריגול מתקדמים שישראל הסוותה כסלעים והטמינה בשטחה על "הר סנין המשקיף על ביירות".

ישראל היום מקרב את הזום: "בפסגות ג'בל ברוך וג'בל סאנין".

ישראל: "אין לנו קשר".

הארץ: "לבנון הודיעה כי חשפה ופירקה מתקני ריגול ישראליים שהוטמנו בפסגות הרים במרכז המדינה... שתי מצלמות ריגול, שאחת מהן הונחה בהר סאנין... והשנייה בג'בל ברוך".

ואולי דווקא ידיעות הוא הצודק בסדר היום האלטרנטיבי שהוא מציע? לא. לא הפעם.

מצנע חוזר?

על פי ישר"ה, בנימין בן אליעזר הציע לעמרם מצנע לבוא להציל את המפלגה. מקורבי ברק הגיבו בזלזול לדברים.

מעריב מצדו מצטט את מצנע האומר "ברק ביקש ממני להתמודד".

תורתם אומנותם

על פי הכותרת העליונה של ידיעות, הממשלה תאשר להכפיל את מספר החרדים המתגייסים.

אתמול כתב יאיר אטינגר בהארץ שכאלף חרדים התגייסו ב-2010.

היום נכתב בידיעות שבשנה האחרונה התגייסו 2,400 חרדים "לשירות הצבאי והאזרחי" (כולל שב"ס, מד"א ועוד).

מעניין הפער המספרי והתפיסה האחרת של הכמויות.

צרות בכותרות

"כבר לא חרדים ממדים" (ידיעות, 6).

ברכות לאיש השנה

הצעיר ביותר של טיים מגזין, מארק צוקרברג.

פרסים

עינת פישביין מידיעות קיבלה את פרס "בזכות" לשנת 2010 בזכות פועלה למען זכויותיהם של בעלי מוגבלויות.

קצה האצבעות

הבוקר הגיח לעולם סוף סוף העכבריר המשודרג משופץ ומשומן, יחד עם הפוסטר הזה, שאין לי (כמו בטח לשאר המנויים שקיבלו אותו) מושג מה לעשות איתו (חוץ מלהושיב עליו את הילדה המהממת שבחזקתי היום).

לעיתון קוראים "עכבר העיר" והוא כולל "אפליקציה אינטרנטית מיוחדת באתר עכבר העיר", כך בשער.

זו האפליקציה, שבעזרתה תוכלו לבחור איפה לגור בעיר. כן, משחק נחמד.

מאחורי העכברים האלו נמצא שער העיר עצמו, למעוניינים למסגר.

בעמוד הראשון יש חיקוי לעמוד המקביל בטיים אאוט בו מזרקרים את אחד מאנשי המערכת. שם מדובר בכמה, פה באחת, כתבת המגזין מיכל גרוסברג.

בעמוד השני, ביקורת הטלוויזיה של אלון עידן. כלומר, אני לא יודעת אם זה מה שהוא יכתוב כל שבוע, מאחר שהמילה "טלוויזיה" לא מופיעה כשם מדור, או משהו כזה, אלא רק שמו. המותג, אלון עידן, עד לאחרונה עורך העיר, הוא החשוב.

הלאה. עמוד עם אסף אמדורסקי. הפינה שהוא הכי אוהב בבית שלו, על מה הוא עובד, נו. כרגיל.

מצב העיר, החדשות העירוניות, נשאר בעינו.

המדור נערה רכלנית הועבר לקדמת העיתון. ואז - מדור אופנה וסיילים.

פרויקט הדגל אשר על השער: בחינה של 30 שכונות בתל אביב.

שכונת נוגה וצפון יפו (שכונתי) נמצאת אי שם בין המקום ה-25 ל-30, ולכן לא זוכה לסיקור מפורט.

בכלל, החישובים פה מאוד מסובכים, אבל הצלחתי להבין שאיכות האוכלוסיה היא 22. זה טוב? זה רע?

הלאה: כתבה על עוד מלך של חיי לילה, וראיון עם אורי פפר, במאי פלפלים צהובים, דרמה שעולה במוצ"ש בערוץ 2.

מדור הקומיקס המשובח של אילנה זפרן עבר מהעכבר לפה.

מכאן מתחיל המדריך: אוכל, תרבות, מוזיקה, לילה, גאווה, טלוויזיה, תיאטרון, אמנות, ילדים והורים, נדל"ן וספורט וקולנוע. כן, בסוף אחרי הספורט. איזו הצהרה זו? ואחרי הקולנוע יש מדור חותם של גלעד כהנא. לא ברור למה הכוונה: מדור קבוע שלו? כל שבוע יהיה כותב אחר? מה?

בקיצור, חיבור של העכבר והעיר, כשהעכבר דומיננטי יותר. על זה עבדו מיטב המוחות חודשים ארוכים? אין פה שום דבר רע או טוב. או חדש. נראה בדיוק כמו צמצום מערכתי לצורכי חיסכון בכסף. לא שום דבר אחר.

לפני פיזור