מתחת לסלע צומחת לפלא
מה קרה בלבנון?
תלוי באיזה עיתון הסתכלתם.
נניח בידיעות? שם נרדמו בשמירה ביג טיים. עורכי הדסק של אמש, עורך עמוד השער ועורך העיתון, שרואה את השער בכל לילה לפני ההורדה לדפוס לקו בליקוי מאורות. עליכם לדפדף עד ע' 11, בידיעה צדדית, לצד ניצולי השואה מהקווקז מדווחים סמדר פרי ויוסי יהושוע על "גיחות רבות של מטוסי קרב ישראליים" ומפי התקשורת הלבנונית - על מתקני ריגול ישראליים שנחשפו בלבנון.
ולקינוח "דובר צה"ל פרסם הודעה לפיה לא היתה כל פעילות חריגה של הצבא באזור צידון".
הרי אתמול בערב התפרסמו דיווחים על התפוצצות מוקש ימי ב-ynet, והבוקר זה נגמר שם בתלונה של לבנון על שישראל הבהילה את תושביה.
האם אפשר לבוא בטענות על בהלה למועצת הביטחון? לאונסק"ו? לצלב האדום? לארגון יוצאי שואה?
במעריב, הארץ וישראל היום הידיעה מככבת ככותרת ראשית.
בשער מעריב - צבא לבנון מדווח שגילה שני מתקני ריגול מתקדמים שישראל הסוותה כסלעים והטמינה בשטחה על "הר סנין המשקיף על ביירות".
ישראל היום מקרב את הזום: "בפסגות ג'בל ברוך וג'בל סאנין".
ישראל: "אין לנו קשר".
הארץ: "לבנון הודיעה כי חשפה ופירקה מתקני ריגול ישראליים שהוטמנו בפסגות הרים במרכז המדינה... שתי מצלמות ריגול, שאחת מהן הונחה בהר סאנין... והשנייה בג'בל ברוך".
ואולי דווקא ידיעות הוא הצודק בסדר היום האלטרנטיבי שהוא מציע? לא. לא הפעם.
מצנע חוזר?
על פי ישר"ה, בנימין בן אליעזר הציע לעמרם מצנע לבוא להציל את המפלגה. מקורבי ברק הגיבו בזלזול לדברים.
מעריב מצדו מצטט את מצנע האומר "ברק ביקש ממני להתמודד".
תורתם אומנותם
על פי הכותרת העליונה של ידיעות, הממשלה תאשר להכפיל את מספר החרדים המתגייסים.
אתמול כתב יאיר אטינגר בהארץ שכאלף חרדים התגייסו ב-2010.
היום נכתב בידיעות שבשנה האחרונה התגייסו 2,400 חרדים "לשירות הצבאי והאזרחי" (כולל שב"ס, מד"א ועוד).
מעניין הפער המספרי והתפיסה האחרת של הכמויות.
צרות בכותרות
"כבר לא חרדים ממדים" (ידיעות, 6).
ברכות לאיש השנה
הצעיר ביותר של טיים מגזין, מארק צוקרברג.
פרסים
עינת פישביין מידיעות קיבלה את פרס "בזכות" לשנת 2010 בזכות פועלה למען זכויותיהם של בעלי מוגבלויות.
קצה האצבעות
הבוקר הגיח לעולם סוף סוף העכבריר המשודרג משופץ ומשומן, יחד עם הפוסטר הזה, שאין לי (כמו בטח לשאר המנויים שקיבלו אותו) מושג מה לעשות איתו (חוץ מלהושיב עליו את הילדה המהממת שבחזקתי היום).
לעיתון קוראים "עכבר העיר" והוא כולל "אפליקציה אינטרנטית מיוחדת באתר עכבר העיר", כך בשער.
זו האפליקציה, שבעזרתה תוכלו לבחור איפה לגור בעיר. כן, משחק נחמד.
מאחורי העכברים האלו נמצא שער העיר עצמו, למעוניינים למסגר.
בעמוד הראשון יש חיקוי לעמוד המקביל בטיים אאוט בו מזרקרים את אחד מאנשי המערכת. שם מדובר בכמה, פה באחת, כתבת המגזין מיכל גרוסברג.
בעמוד השני, ביקורת הטלוויזיה של אלון עידן. כלומר, אני לא יודעת אם זה מה שהוא יכתוב כל שבוע, מאחר שהמילה "טלוויזיה" לא מופיעה כשם מדור, או משהו כזה, אלא רק שמו. המותג, אלון עידן, עד לאחרונה עורך העיר, הוא החשוב.
הלאה. עמוד עם אסף אמדורסקי. הפינה שהוא הכי אוהב בבית שלו, על מה הוא עובד, נו. כרגיל.
מצב העיר, החדשות העירוניות, נשאר בעינו.
המדור נערה רכלנית הועבר לקדמת העיתון. ואז - מדור אופנה וסיילים.
פרויקט הדגל אשר על השער: בחינה של 30 שכונות בתל אביב.
שכונת נוגה וצפון יפו (שכונתי) נמצאת אי שם בין המקום ה-25 ל-30, ולכן לא זוכה לסיקור מפורט.
בכלל, החישובים פה מאוד מסובכים, אבל הצלחתי להבין שאיכות האוכלוסיה היא 22. זה טוב? זה רע?
הלאה: כתבה על עוד מלך של חיי לילה, וראיון עם אורי פפר, במאי פלפלים צהובים, דרמה שעולה במוצ"ש בערוץ 2.
מדור הקומיקס המשובח של אילנה זפרן עבר מהעכבר לפה.
מכאן מתחיל המדריך: אוכל, תרבות, מוזיקה, לילה, גאווה, טלוויזיה, תיאטרון, אמנות, ילדים והורים, נדל"ן וספורט וקולנוע. כן, בסוף אחרי הספורט. איזו הצהרה זו? ואחרי הקולנוע יש מדור חותם של גלעד כהנא. לא ברור למה הכוונה: מדור קבוע שלו? כל שבוע יהיה כותב אחר? מה?
בקיצור, חיבור של העכבר והעיר, כשהעכבר דומיננטי יותר. על זה עבדו מיטב המוחות חודשים ארוכים? אין פה שום דבר רע או טוב. או חדש. נראה בדיוק כמו צמצום מערכתי לצורכי חיסכון בכסף. לא שום דבר אחר.
לפני פיזור
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
