TV

האוצר במהלך אגרסיבי: מעלה מס רכישה על דירה שנייה; פטור ממס שבח

המקל: מס הרכישה לדירות להשקעה יעמוד על 5% לדירות עד מ' ש', 6% עד 3 מ' ו-7% על למעלה. הגזר: פטור מיידי ממס שבח למוכרי דירה שנייה ושלישית. אטיאס: 15 אלף יח"ד יכנסו לשוק

במשרדי האוצר והבינוי והשיכון מעדיפים לא להמתין והודיעו הבוקר (ה'), יום לאחר פרסום נתונים שהעידו על עלייה נוספת במחירי הדירות באוקטובר, על צעדים נוספים לעצירת עליית מחירי הדיור.

הודעת האוצר הגיעה זמן קצר לאחר פרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהעידו על עלייה של 0.4% במחירי הדירות בחודש אוקטובר - נתונים שעמדו בניגוד מוחלט לנתוני משרד האוצר לפיהם ירדו מחירי הדירות באוקטובר ב-1.5%.

"הצגנו בחצי השנה האחרונה שתי חבילות לצעדים רגולטוריים לטיפול בשוק הדיור, היום נציג את המקטע השלישי. יש מצוקה בארץ בשוק הדיור בקרקעות ובדינמיקה של עליית מחירים, נובע מבנייה ברמות מאוד נמוכות יחסית לדרישה וגם בגלל הברכה של היציאה המהירה מהמשבר בתנאים של ריבית נמוכה", אמר שטייניץ. "הבעייה מחייבת טיפול מאוד ממוקד בבעיה. בשלושת החודשים האחרונים ראינו התמתנות וריסון במחירי הדירות, ראינו אתמול התרסנות גם בנתוני הלמ"ס, 0.4% רמה רגילה, ו- 0% בנתוני שכירות הדיור, אנחנו נמצאים במגמה של ריסון. בשנת 2010 בונים יותר מאשר בשנים שקדמו לה- רואים גידול בהתחלות הבנייה, רואים תפנית משמעותית בכיוון, לאחר שנה של ספקות, רואים שינוי מגמה מובהק".

"אנחנו מבחינים בין מאמצי השיווק והבנייה לבין המאמצים הרגולטוריים. החבילה הראשונה הייתה בקיץ בדיוני התקציב- איפשרנו בנייה מאסיבית במרכז הארץ, הפחתנו את החסמים במסגרת תמ"א 38 והגדלנו את התמריצים לפינוי בינוי באותו האופן. לפני כחודש, בהובלת ראש הממשלה הצהרנו על חבילת הצעדים השנייה- מתן תמריצים לקבלנים שיבנו מהר בדמות הנחה של 15%, צעד של הקלה במס השבח ההיסטורי במקרקעין למי שימכור קרקעות בהקדם המיידי וצעדים נוספים".

"חבילת הצעדים השלישית נוגעת בתחום המיסוי", הכריז שטייניץ. "המטרה היא להסית היצע מדירות להשקעה לדירות לזוגות צעירים לתקופה מוגבלת של שנתיים. שני צעדים מקבילים- ראשית אנחנו מעלים את מס הרכישה למי שקונה דירה נוספת להשקעה למשך שנתיים, הצעד ישאיר יותר דירות כרגע לזוגות צעירים, ההיצע יגדל והמחירים יירדו. מעל חצי מיליון דירות הן להשקעה. נעודד הנחה במס שבח על דירות להשקעה. מי שמוכר דירה שנייה צריך להמתין כיום 4 שנים כדי לזכות להנחה במס שבח בעת המכירה. בשנתיים הקרובות ניתן פטור מיידי למי שימכור דירה שנייה או שלישית ולא יצטרך להמתין 4 שנים"

"התווספו השנה 15 אלף דירות להשקעה לשוק", אומר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון. "אנחנו נותנים תמריצים למשקיעים לשחרר את הדירות לשוק כדי שחסרי הדיור יהנו מהם, יגדיל את היקף העסקאות. אנחנו לא חונקים את הביקושים המיידיים. כדאי להמתין עוד שנתיים כדי להנות מהמסים".

אטיאס הוסיף כי נוצר מחסור מצטבר של כ- 10 אלף יחידות דיור בשנה. "הפעולה היחידה שתועיל היא הגדלת ההיצע. במאמצים מאוד מרובים אנחנו משחררים חסמים ועוברים את ה-30 אלף יחידות דיור שמשווק המנהל בשנה".

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, אמר כי היום לדירה יחידה שנקנית 3.5% מס רכישה לדירה ראשונה עד סכום מסויים, מעבר לכך 5%. "במדרגות החדשות 5% מס רכישה על רכישת הדירה השנייה, בין מיליון שני ושלישי 6% ומ- 3 מיליון שקל ומעלה 7%. אנחנו נאפשר ב-2011 ו-2012 מכירת שתי דירות נוספות בפטור ממס שבח שעומד כיום על 20%, אך תלוי בתקופות".

שטייניץ אמר כי השאיפה היא להביא את הנושא לחקיקה ביום ראשון הקרוב, מקסימום בעוד שבועיים. "ההנחה ממס שבח תחל מישיבת הממשלה ולא עם סיום הליך. ההנחה במס שבח רק לשנתיים אפקטיבי כי הוא מוגבל בזמן, אלמלא היה מוגבל בזמן לא היה אפקטיבי כי לא היה מתמרץ למכור היום".

אטיאס עסק בנושא הדיור בר ההשגה וטען כי הוא מצוי בסמכותו של משרד הפנים. "צריך לקבוע כללים אחידים של מהו דיור בר השגה? מי זכאי? צריכה להיות מדיניות ממשלתית שתחייב את כל הרשויות כדי שלא תיווצר אפליה בין עיר לעיר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.