מהפכת מגדלי ענק בדרך? "בעוד עשור מגדלי 100 קומות יהיו מבנים טיפוסיים"
עד השלמת מגדלי עזריאלי בסוף שנות ה-90, הגורד שחקים היחידי בישראל היה מגדל שלום המתנשא לגובה של 32 קומות. אולם, בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בנוף הרקיע של תל אביב ושכנותיה אשר ההופך לדומה לנוף בערים אמריקניות מרכזיות. בשיחה עם Bizportal תיארו גורמים בענף הבנייה את מהפכת מגדלי הענק שבדרך.
מצוקת הדיור בישראל יחד עם המחסור בקרקעות נותן את אותותיו באזורי הביקוש בשנים האחרונות ועבור יזמים רבים בניית בניינים נמוכים אינה משתלמת לאור מחירי הקרקעות ההולכים ומאמירים. "אני מאמין כי בעוד 10 שנים מגדלים בני 100 קומות ומעלה יהיו המבנים הטיפוסיים", אומר יורם בלומנטל, מנכ"ל קבוצת אינטר ישראל יועצי נדל"ן. "אנחנו נראה שכונות שלמות שיבנו לגובה עם רחובות עיליים ותחבורה נוחה בין קומה לקומה. המבנים ישלבו מרקם חיים שלם של מגורים, תעסוקה, מסחר ובילויים, שילוב שיחסוך הוצאה גדולה על תחבורה וזיהום אוויר".
בלומנטל מוסיף כי היעילות של הבניינים תשתפר ככל שטכנולוגיות השינוע והבטיחות תשתפר והסיכוי שתפרוץ שריפה כמו במגדל שלום הוא קטן לאור טכנולוגיות בקרת המבנים המיושמת כיום שלא תלויה בגורמים חיצוניים.
70 עד 100 קומות בגבעתיים
"תראו מה קרה לקו הרקיע של תל אביב בין השנים 2000 ל-2008, וזה עוד כלום לעומת מה שנראה בעתיד", אומר נסים בשן, מנכ"ל חברת הבנייה נווה. "כבר כיום ישנה תכנית להקמת בניינים בני 70 עד 100 קומות בסיטי של גבעתיים, בהתחלה ייעדו את התכנית למשרדים, אולם כיום רוצים להקים שם גם דירות מגורים, לדעתי הישראלים עדיין לא בשלים להתגורר בגובה של 60 קומות, בגובה מסוים הרעש הופך להיות בלתי נסבל ולכן לא ניתן להתקין חלונות נפתחים, שלא לדבר על בניית דירות פנטהאוז. לדעתי לא נראה ערים שמתפרסות לגובה לפני שיהיו מכוניות מרחפות כמו בסרטי מדע בדיוני.
ככל הנראה בניינים בגובה 160 קומות כמו הבורג' דובאי לא יהיו מחזה כה נדיר. איתן גביש, מנכ"ל פורום האדריכלים כי הגובה משקף עוצמה וכיבוש הגובה כיום מזכיר את התקופה בה בנו קתדראלות ענק באירופה. "אולם יש לזכור את המשל של מגדל בבל ולחשוב לפני שבונים. למגדלים מגיעים עשרות אלפי אנשים בזמן מוגדר, נתון המשפיע מאוד על התנועה בכבישים והכניסה לחניונים. לדעתי מיקום מסת הבנייה בסמוך לנתיבי איילון הייתה טעות שאנחנו משלמים עליה היום עם הפקקים הבלתי נסבלים באזור. אם היו מכניסים את מסת הבנייה למרקם הפנים עירוני, כפי שעושים היום באזור רוטשילד, לא היו סותמים את עורקי התנועה".
התנתקות טוטאלית מהסביבה החיצונית
בניינים בני מאות קומות הציתו את דמיונם של פילוסופים רבים וסרטי מדע בדיוני רבים מציגים ערי עתיד עם רחובות עיליים ומכוניות מרחפות. "בשיתוף פעולה של אגודת האדריכלים עם האגודה לחקר העתיד הגענו למסקנה כי מבחינה תיאורטית ניתן להתקין מעלית שתגיע עד לחלל", אומר גביש, "אולם יש מגבלות לחוזק המעלית וחוזק המבנה, הפרעה לתנועת המטוסים וחשש לפגיעות ממזג האוויר. מגבלה נוספת היא ההתנתקות הטוטאלית של הדיירים מהסביבה החיצונית הנובע מהצבתם של חלונות שלא ניתנים לפתיחה בשל רוחות הפרצים".
האדריכל אבנר ישר אומר כי למדינה לא תהיה ברירה ובניית אלפי בניינים בני 30 קומות ומעלה תהפוך לכורח המציאות. "עדיף לצופף את האוכלוסייה מאשר לבנות בשטחים הירוקים והבנייה לגובה תצמצם את הצורך בתחבורה. הבנייה לגובה לא תהיה רק בתל אביב אלא תצא גם לחולון, בת ים ואפילו לבאר שבע אשר כבר כיום נבנית בה שכונה עם בניינים בני 30 קומות". ישר מוסיף כי חלק מהבניינים יצוידו בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח על גגותיהם אשר יספקו להם חשמל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
