כוחם של הזרים הולך ונחלש: החזיקו רק כ-8% מהמניות בבורסה בסוף ספטמבר

מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר הזרים מימשו מניות בשווי 700 מיליון דולר. שווי המניות הישראליות בקרב תושבי חוץ הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-15.1 מיליארד דולר
אריאל אטיאס |

מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר תושבי חוץ השקיעו נטו בני"ע סחירים כ-4.7 מיליארדי דולרים, בעיקר רכישת מק"מ, לעומת מימושים נטו של כ-0.7 מיליארדי דולרים במניות ישראליות שהורידו את שיעור החזקות הזרים באחד העם לכ-8% מסך השווי של המניות בבורסה המקומית. מנתוני הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל לרבעון השלישי אותם מפרסם בנק ישראל עולה, כי שווי התיק הפיננסי של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב גדל במהלך הרבעון השלישי ב5 מיליארד דולר לכ-35 מיליארדי דולרים, זאת, בעיקר כתוצאה מעליית המחירים בבורסה, וכן מהתחזקות השקל ביחס לדולר. מבחינת מניות בלבד, שווי המניות הישראליות בקרב תושבי חוץ עלה ברבעון והסתכם בסוף ספטמבר בכ-15.1 מיליארדי דולרים לעומת 12.8 מיליארדים ברבעון הקודם - עלייה של 17.8%. התפלגות המחזיקים במניות היא כ-3.6 מיליארדים קרנות השקעה זרות, כ-3.5 מיליארדים משקיעים מוסדיים זרים וכ- 7.6 מיליארדים מוחזקים על ידי גופים פיננסים גדולים אחרים התנועות נטו בתיק ני"ע בתל-אביב הסתכמו ברבעון השלישי בכ-0.7 מיליארד, מזה השקעות נטו של כ-0.3 מיליארדים במניות ו- 0.4 מיליארדים נטו באג"ח הממשלתיות ומק"מ. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה ברביע השלישי של השנה בכ-10 מיליארדי דולרים ועמדה בסוף ספטמבר על 234 מיליארדים. גם כאן, עיקר הגידול היה בתיק ני"ע של תושבי חוץ בישראל ונבע מעליית מחירי המניות הישראליות במהלך הרבעון השלישי - מדד המעו"ף זינק ב-15% - ומהתחזקות של כ-6% של השקל מול הדולר לאו דווקא מרכישות. מהצד השני, יתרת הנכסים של המשק הישראלי בחו"ל עלתה ברבעון בכ-11.2 מיליארדי דולרים ועמדה בסוף ספטמבר 2010 על כ-235 מיליארדי דולרים. העלייה נבעה הן מהמשך השקעות נטו של כ-5.7 מיליארדים במניות זרות ובאיגרות חוב, והן מעליית מחירי תיק ניירות הערך למסחר בחו"ל שתרמה 2.7 מיליארדים לשווי התיק. בנוסף השפיעה על שווי יתרת הנכסים החלשות הדולר ברביע הנסקר (כ-11%, מול האירו), שהעלתה את השווי בדולרים של נכסים שהוחזקו במטבעות אחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.


נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.