דעה

הצעת חוק: עיתונאים יכתבו גילוי נאות בהתייחס לעמדתם הפוליטית

איש היח"צ תמיר האס מציע למי שקידמה את חוק הלוביסטים, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, לקדם חוק במסגרתו הכתבים הפוליטיים יציגו לקורא את עמדתם הפוליטית
תמיר האס |

הזירה הפוליטית מונעת, מסוקרת ומקודמת ע"י תקשורת מלאה באינטרסים עצמאיים שעוסקת בקמפיין תמידי משל עצמה בניסיון לסחוף עוד ועוד תומכים. מסיבה זו טוב יהיה אם תחשוף התקשורת את דעתה בקרב הצרכנים שלא פעם שותים וסופגים את המידע כאילו והם נטולי אישיות. מן הראוי שהכתבים שמסקרים את הפוליטיקה הישראלית יכתבו גילוי נאות לגבי עמדתם לצד הטקסטים בעיתון, שכן "סיקור אובייקטיבי" הוא בגדר רעיון בלבד. ולכן הצעתי לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, מי שרצתה שקיפות מטעם הלוביסטים, לקדם הצעת חוק שתקבע שכל עיתונאי המסקר את התחום הפוליטי יכתוב גילוי נאות לגבי עמדתו בתחתית הכתבה.

התקשורת תקבע מי יזכה בקול של א'

שבוע שעבר, א'- סטודנטית באו"פ, מצהירה: "מאז שהתחלנו את הקורס הזה והתחלתי לקרוא את הכותרות ב (כלי תקשורת מסוים) אני מבינה את משמעות החשובה של ביבי", משפט עילג משהו ובכל זאת אני בטוח אתם מבינים שהסיטואציה הזו, במסגרתה כלי התקשורת מקדמים פוליטיקאי או מתנגחים בו, מקדמים אג'נדה או רומסים אותה, היא כמו סם אונס עבור אותה סטודנטית שכאילו ומפשקת רגליה עבור כותבי הטקסטים.

כותבים על אותם נושאים אך מתייחסים אליהם בצורה שונה

אני חייב להודות שלא פעם אני תוהה האם יש טעם להלין על נושא זה שכן ספק אם תוכן הגון והוגן היה פה אי פעם, זה לא שבעידן העיתונות המפלגתית למשל, התקשורת הייתה אובייקטיבית. אגב, המילה "אובייקטיבית" נכתבת בטור זה מטעמי נוחות בלבד שכן השאיפה הריאלית יותר היא ל"מינימום סובייקטיביות", שאיפה בגדר חלום כמובן.

ובכל זאת, היית מצפה שעבור צריכת דפי עטיפה לדגים או עבור שטיפת מוח מלווה בתמונות זזות, הסטודנטית מכיתתי הייתה מקבל מידע ולא דעה. כשהצעתי לה שתקרא עיתון נוסף בכל יום כדי לספוג זוויות ראיה שונות לגבי הפוליטיקה הישראלית, היא השיבה "למה לי לבזבז ת'זמן שלי? גם ככה אותו הדבר" ובתוך כך אישרה את מה שאני חושב - יש אנשים כל כך מטומטמים שקוראים דעה אחת וחושבים שהיא השלטת גם בקרב כלי התקשורת האחרים, וזאת בזמן שהם אפילו לא מבינים שזו "דעה". לכן, דרוש אותו גילוי נאות, מצד המסקר.

זה עיתונאי או יחצן?

למען השקיפות אציין שאם הייתי אני בצד השני קרוב לוודאי שהייתי רוצה לקבוע סדר יום ולא לסקר אחד שכזה, אבל גם את זה אפשר לעשות מבלי לקדם אינטרסים מערכתיים. למי שתוהה, אכן הצד שלנו "מרוויח" מהעובדה שהתקשורת אינה אובייקטיבית שכן ניהול מעקב אחר הדעות של העיתונאים ושל המערכות תוך ניצול המצב לצרכינו הוא דבר שבשגרה, אבל זו היא חלק מהגדרת תפקידנו. מאידך, אם עיתונאי מקדם באגרסיביות אידיאולוגיה מערכתית שמתאימה לראיית עולמו, בכלי התקשורת בו הוא עובד, אז הוא יחצן, לא?

לכל כלי תקשורת קמפיין משלו

בצד אחד של העיר משווקים את ביבי ובצד השני נכנסים בו, בכלי תקשורת שלישי בכלל החליטו להיכנס בבכירי המשק. השאלה שעומדת על הפרק היא האם כל אלו במקום? האם עיתונאים אמור להביא מידע או שמא לקדם דעה, את שלהם? דבר אחד בטוח, לא הייתי רוצה שא' מהפסקה השנייה תקבע את עמדה הפוליטית ע"פ הכותרת של כלי תקשורת אחד, מבלי להכיר את עמדתו. התקשורת אמורה להיות כלב שמירה, לא כלב נחייה.

לשאלות, תלונות וגידופים: [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".