יאיר סרוסי: "הממשלה צריכה להכריז על תוכנית חומש לשיפור התשתיות"
יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בועידת הגליל 2010 קרא היום לממשלה להכריז על תוכנית חומש לשיפור התשתיות הלאומיות בה ישתתף גם המגזר העסקי אשר יהווה שותף משמעותי של הממשלה.
סרוסי פתח את דבריו עם התייחסות לשריפה בכרמל: "צריך להיות ברור לכולנו כי בטווח הארוך, לא נוכל לסמוך רק על כושר האלתור הישראלי ועל סולידריות רק בעת משבר. ב-62 שנות קיומה, ישראל צמחה בקצב מהיר ביותר בקנה מידה כלל-עולמי. אוכלוסייתה גדלה פי יותר מעשרה בתקופה זו. ממשק המתבסס על חקלאות ותעשייה קלה, הפכנו למשק מתקדם, עתיר ידע וטכנולוגיה. אך התשתיות הלאומיות לא גדלו ולא פותחו באותו קצב".
סרוסי הקציב חלק גדול מנאומו לנושא התשתיות במדינה ולכך שהתשתיות לא זכו לתשומת הלב ולהשקעה הנדרשת ממדינה מפותחת בעשור השני של המאה ה-21 וקרא לסקטור העסקי והפיננסי גם להיות שותף לממשלה. "פוטנציאל הסינרגיה בין הציבורי לעסקי הוא אדיר, ואם ינוצל, הוא יהווה מכפיל כוח אמיתי.
הוא נזכר בביקורו בסינגפור לפני 20 שנה, עת הוקם שם נמל תעופה ענק: "שאלתי את שר הביטחון ושר האוצר דאז של סינגפור מדוע נמל התעופה החדש של סינגפור הוא ענק, גדול הרבה מעבר לצרכים של המדינה. ד"ר גו חייך והשיב: 'אין לנו השקעה טובה יותר מאשר הקדמת הבנייה של תשתיות'. הוא צדק כמובן, במצב של מקורות פנויים, הקדמת ההשקעה בתשתיות ויצירת רזרבות הן ההשקעה הטובה ביותר למשק, הן מאיץ משמעותי לצמיחה ויוצרות קפיצת מדרגה ביכולת התחרותית".
"אני קורא לממשלה להכריז על תוכנית חומש לשיפור מערכתי בתשתיות הקריטיות, לקידום מיידי של נושאי התפלת מים ואנרגיה, ליצירת רזרבות הולמות ולחיזוק מערכי החירום ותשתיות הבריאות והחינוך. אנו בסקטור העסקי נתגייס בכל עוצמתנו לעניין: בידע, במשאבים, ביוזמה ובנכונות לתת כתף.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
