איפה יצוצו שכונות הענק? בסיסי צה"ל שיפונו בקרוב - פוטנציאל לכ-70 אלף דירות
אתמול דווח כי פסגת טל זכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת 218 במתחם מחנה שנלר בירושלים, אזור שצפוי לכלול בעתיד 600 יחידות דיור. בידי צה"ל בסיסים רבים נוספים במרכז הארץ העתידים להתפנות בשנים הקרובות ולאפשר את בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור. ביחד עם לשכת השמאים Bizportal בדק ומצא אילו בסיסים צפויים להתפנות בשנים הקרובות.
למעלה מ- 25,000 דונם משמשים באזורי ביקוש במרכז הארץ את צה"ל וגורמי הביטחון, ביניהם מחנה צריפין בסמוך לראשון לציון, מחנה גלילות ברמת השרון, ומתחם סירקין בפתח תקווה. במחנה צריפין, קיים שטח של 1,100 דונם העומד לפינוי מיידי שבאמצעותו ניתן להכפיל את מספר יחידות הדיור בבאר יעקב ולתת פתרונות דיור במחיר בר השגה לזוגות צעירים במרכז הארץ.
יצירת רצף אורבאני
הימצאותם של בסיסים רבים בלב הערים הגדולות מונעים את יצירתו של מרקם עירוני אחיד ואת מימוש הפוטנציאל הגלום בשכונות רבות. ניתן לראות לאחרונה את תנופת הפיתוח הניכרת באזור דרום הקריה בתל אביב, אשר עתיד בשנים הקרובות להפוך לאזור מגורים ובילויי אקסקלוסיבי. פינויים של המתחמים הצבאיים הממוקמים בסמוך לחוף הים בצפון תל אביב יאפשרו את הקמתן של עשרות אלפי יחידות דיור וליצור רצף בין מרכז לצפון העיר. בנוסף, צפויים להתפנות מתחם השלישות ברמת גן והמתחם הביטחוני בלב גבעתיים אשר יאפשרו להקל על המחסור החמור בדירות באזור.
דוגמה בולטת נוספת היא מתחם תע"ש בדרום השרון שעליו אמורות להיבנות כ- 6,000 יחידות דיור בתחום המוניציפאלי של הערים רמת השרון, הרצליה, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון. הערכת לשכת השמאים היא כי ברגע שתוכנית פינוי התע"ש תתקדם במסלול האישור יווצרו ביקושים כבושים חזקים ב"עוטף התוכנית" בערים רמת השרון, הרצליה, רעננה והוד השרון דוגמת הביקושים שנוצרים בהדרגה כבר היום ב"עוטף שדה דב".
עיבוי אזור המרכז לא על חשבון הפריפריה
ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר כי דווקא היום כשמצב ענף הנדל"ן מצוי בחוסר וודאות, שומה על הממשלה ורשויות התכנון לקדם את עתודות הנדל"ן בגוש דן והמרכז. "מדובר בכ- 70 אלף יחידות דיור שמקורן בהסבת שטחים המשמשים היום כבסיסי צה"ל, מתקנים בטחוניים ושטחים שהופקעו לטובת המדינה לשימושים שונים בשטח כולל של אלפי דונם. קידום התוכניות יצור רמת ציפיות גבוהה וביקושים כבושים לנדל"ן באותם אזורים תוך התמקדות בפרויקטים בעלי התכנות גבוהה למימוש".
כהן מדגיש כי התיאוריה הגורסת כי קידום תוכניות אלה תביא להיצף ולירידה במחירי הנדל"ן איננה נכונה. "צריך לקחת בחשבון שתהליכי התכנון והביצוע ימשכו שנים רבות, ובינתיים יגדלו הביקושים הכבושים וכן הביקושים בפועל לפרויקטים הממוקמים באותם אזורים. עיבוי אזור המרכז לא באה על חשבון פיזור אוכלוסיה לפריפריה ועל משרדי הממשלה להפסיק לנסות לעצור את הביקושים במרכז, יש להתמודד עם הצרכים של איזור המרכז ההולכים וגדלים וזאת ע"מ להזרים שוק חדש לביקושים".
"עצם קריאת הממשלה ומוסדות התכנון לקידום התוכניות תביא לצורך מיידי בהעסקת אלפי אנשי מקצוע בתחומים שונים ותעורר הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הקונקרטית את ענף הנדל"ן מרבצו", מציין כהן. "התהליך יתרום גם לתכנון נכון והתפתחות תקינה ומבוזרת באותן ערים ואזורים וידחוף את פיתוח התשתיות המהוות תנאי יסוד לקידום תוכניות מתאר רבות". כהן מביא כדוגמה את מתחם חוות הגז פי גלילות, שעשוי ליצור בעתיד רצף אורבאני ישיר בין רמת אביב ג' לבין רמת השרון.
"כ- 5,600 יחידות דיור זמינות בשנה באזורי הביקוש, ניתן להקים 400 אלף"
גם הנושא הסביבתי שלאחרונה הופך חשוב יותר ויותר יצא נשכר ממהלך כזה. כהן מדגיש כי פינוי חוות הגז בפי גלילות, מתחם התע"ש ובסיסי צה"ל והקמתם מחדש במתקנים מודרניים, המותאמים לצרכים ולפעילות המתבצעת בהם ונמצאים במרחק סביר מריכוזי אוכלוסיה הינו יעד מרכזי של תוכנית כזו. תרומת מהלך כזה לאיכות חיי התושבים באזורים אלו מחד ולפיתוח הפריפריות בהן יוצבו מחדש אותם מחנות ובסיסיים הינה חד משמעית. זו עוד סיבה לחובתה של המדינה להוביל את התוכנית הזו ולהיות מעורבת בכל היבטיה: הן במתן האישורים הדרושים, הן בהקצאת קרקעות מתאימות בפריפריה והן בפיתוח התשתיות עבור הבסיסים והמתקנים החדשים.
בסך הכול, אומר כהן, כ- 5,600 יחידות דיור זמינות לשנה באזור הביקוש, זאת בזמן שבפוטנציה קיימות כ-400 אלף יחידות דיור לפחות, בשטחי מחנות צה"ל שלא התפנו עד כה, במתחמי פינוי-בינוי במרכז הערים הותיקות בגוש דן וסביבותיו, באזורים המתאפיינים בתעשיות מזהמות, בתמ"א 38 הממשיכה להיות תקועה כאבן שאין לה הופכין, ובשטחי קרקע חקלאית הפרושים בכל איזור הביקוש ומשוועים לגואל.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
