איפה יצוצו שכונות הענק? בסיסי צה"ל שיפונו בקרוב - פוטנציאל לכ-70 אלף דירות
אתמול דווח כי פסגת טל זכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת 218 במתחם מחנה שנלר בירושלים, אזור שצפוי לכלול בעתיד 600 יחידות דיור. בידי צה"ל בסיסים רבים נוספים במרכז הארץ העתידים להתפנות בשנים הקרובות ולאפשר את בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור. ביחד עם לשכת השמאים Bizportal בדק ומצא אילו בסיסים צפויים להתפנות בשנים הקרובות.
למעלה מ- 25,000 דונם משמשים באזורי ביקוש במרכז הארץ את צה"ל וגורמי הביטחון, ביניהם מחנה צריפין בסמוך לראשון לציון, מחנה גלילות ברמת השרון, ומתחם סירקין בפתח תקווה. במחנה צריפין, קיים שטח של 1,100 דונם העומד לפינוי מיידי שבאמצעותו ניתן להכפיל את מספר יחידות הדיור בבאר יעקב ולתת פתרונות דיור במחיר בר השגה לזוגות צעירים במרכז הארץ.
יצירת רצף אורבאני
הימצאותם של בסיסים רבים בלב הערים הגדולות מונעים את יצירתו של מרקם עירוני אחיד ואת מימוש הפוטנציאל הגלום בשכונות רבות. ניתן לראות לאחרונה את תנופת הפיתוח הניכרת באזור דרום הקריה בתל אביב, אשר עתיד בשנים הקרובות להפוך לאזור מגורים ובילויי אקסקלוסיבי. פינויים של המתחמים הצבאיים הממוקמים בסמוך לחוף הים בצפון תל אביב יאפשרו את הקמתן של עשרות אלפי יחידות דיור וליצור רצף בין מרכז לצפון העיר. בנוסף, צפויים להתפנות מתחם השלישות ברמת גן והמתחם הביטחוני בלב גבעתיים אשר יאפשרו להקל על המחסור החמור בדירות באזור.
דוגמה בולטת נוספת היא מתחם תע"ש בדרום השרון שעליו אמורות להיבנות כ- 6,000 יחידות דיור בתחום המוניציפאלי של הערים רמת השרון, הרצליה, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון. הערכת לשכת השמאים היא כי ברגע שתוכנית פינוי התע"ש תתקדם במסלול האישור יווצרו ביקושים כבושים חזקים ב"עוטף התוכנית" בערים רמת השרון, הרצליה, רעננה והוד השרון דוגמת הביקושים שנוצרים בהדרגה כבר היום ב"עוטף שדה דב".
עיבוי אזור המרכז לא על חשבון הפריפריה
ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר כי דווקא היום כשמצב ענף הנדל"ן מצוי בחוסר וודאות, שומה על הממשלה ורשויות התכנון לקדם את עתודות הנדל"ן בגוש דן והמרכז. "מדובר בכ- 70 אלף יחידות דיור שמקורן בהסבת שטחים המשמשים היום כבסיסי צה"ל, מתקנים בטחוניים ושטחים שהופקעו לטובת המדינה לשימושים שונים בשטח כולל של אלפי דונם. קידום התוכניות יצור רמת ציפיות גבוהה וביקושים כבושים לנדל"ן באותם אזורים תוך התמקדות בפרויקטים בעלי התכנות גבוהה למימוש".
כהן מדגיש כי התיאוריה הגורסת כי קידום תוכניות אלה תביא להיצף ולירידה במחירי הנדל"ן איננה נכונה. "צריך לקחת בחשבון שתהליכי התכנון והביצוע ימשכו שנים רבות, ובינתיים יגדלו הביקושים הכבושים וכן הביקושים בפועל לפרויקטים הממוקמים באותם אזורים. עיבוי אזור המרכז לא באה על חשבון פיזור אוכלוסיה לפריפריה ועל משרדי הממשלה להפסיק לנסות לעצור את הביקושים במרכז, יש להתמודד עם הצרכים של איזור המרכז ההולכים וגדלים וזאת ע"מ להזרים שוק חדש לביקושים".
"עצם קריאת הממשלה ומוסדות התכנון לקידום התוכניות תביא לצורך מיידי בהעסקת אלפי אנשי מקצוע בתחומים שונים ותעורר הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הקונקרטית את ענף הנדל"ן מרבצו", מציין כהן. "התהליך יתרום גם לתכנון נכון והתפתחות תקינה ומבוזרת באותן ערים ואזורים וידחוף את פיתוח התשתיות המהוות תנאי יסוד לקידום תוכניות מתאר רבות". כהן מביא כדוגמה את מתחם חוות הגז פי גלילות, שעשוי ליצור בעתיד רצף אורבאני ישיר בין רמת אביב ג' לבין רמת השרון.
"כ- 5,600 יחידות דיור זמינות בשנה באזורי הביקוש, ניתן להקים 400 אלף"
גם הנושא הסביבתי שלאחרונה הופך חשוב יותר ויותר יצא נשכר ממהלך כזה. כהן מדגיש כי פינוי חוות הגז בפי גלילות, מתחם התע"ש ובסיסי צה"ל והקמתם מחדש במתקנים מודרניים, המותאמים לצרכים ולפעילות המתבצעת בהם ונמצאים במרחק סביר מריכוזי אוכלוסיה הינו יעד מרכזי של תוכנית כזו. תרומת מהלך כזה לאיכות חיי התושבים באזורים אלו מחד ולפיתוח הפריפריות בהן יוצבו מחדש אותם מחנות ובסיסיים הינה חד משמעית. זו עוד סיבה לחובתה של המדינה להוביל את התוכנית הזו ולהיות מעורבת בכל היבטיה: הן במתן האישורים הדרושים, הן בהקצאת קרקעות מתאימות בפריפריה והן בפיתוח התשתיות עבור הבסיסים והמתקנים החדשים.
בסך הכול, אומר כהן, כ- 5,600 יחידות דיור זמינות לשנה באזור הביקוש, זאת בזמן שבפוטנציה קיימות כ-400 אלף יחידות דיור לפחות, בשטחי מחנות צה"ל שלא התפנו עד כה, במתחמי פינוי-בינוי במרכז הערים הותיקות בגוש דן וסביבותיו, באזורים המתאפיינים בתעשיות מזהמות, בתמ"א 38 הממשיכה להיות תקועה כאבן שאין לה הופכין, ובשטחי קרקע חקלאית הפרושים בכל איזור הביקוש ומשוועים לגואל.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
