את הכסף!

מהיום אפשר להחזיר מוצרים בכיף, ולקבל את הכסף בחזרה * רה"מ נצלב, השאלה איפה זה כואב יותר * עצות לעורך מעריב * וסיפור מדהים על טורניר אלופות המונדיאל מלפני 30 שנה
דבורית שרגל |

במעריב מבואסים רצח: נתניהו הצליח לסכל את ההמצאה הגאונית של מדינת ישראל: ועדת חקירה.

"מחדל הכרמל זועק לשמיים, המשפחות השכולות מחפשות אחראים, אבל ועדה, כך נראה, לא תקום".

בכפ' 2-3 "סיכול ממוקד".

(מצד שני, עסק הבני"ש ירד מסדר היום. גם זה משהו).

ידיעות הרבה יותר בוטה: "נתניהו קבר את ועדת החקירה".

בכפ' 2-3 זעקת המשפחות: "מתעלמים מאיתנו".

בישראל היום הכי יצירתיים. תלמדו: "אין רוב להקמת ועדת חקירה": "7 מ-11 הח"כים בוועדה לביקורת המדינה הודיעו בכתב: "אין מקום לוועדת חקירה בפרשת האסון בכרמל".

שום נתניהו ושום כלום, מה קרה לכם.

מה שכן, בידיעה בע' 2, בה מוזכר שנתניהו "שוחח אתמול אישית עם הח"כים", מופיעה גם הביקורת נגדו. פסקאות 4-6, למתעצלים.

בהארץ הכותרת (רק בע' 2) בכלל נוטה לכיוון אחר: "הח"כים ידונו היום בהקמת ועדת חקירה לשריפה".

ובאשר לאשמה: "בקדימה האשימו אתמול את הקואליציה בניסיון לקנות ח"כים שנחשבו לתומכים בהקמת הוועדה"

וגם "רה"מ... נחשב למתנגד הבולט ביותר להקמת ועדת חקירה ממלכתית"

את החבטה נותן אמיר אורן במאמר הפרשנות שלו.

כלומר, דעת שלושת העיתונים באשר למעללי נתניהו והוועדה לא שונה בהרבה. ההבדלים הם בנוסח ובעוצמת הווליום.

המהפכה הצרכנית

הפורצת היום, לפיה אפשר יהיה להחזיר מוצרים בתוך 14 יום ולקבל כסף בחזרה מככבת בראש שער ידיעות, ובתחתית במעריב. בישר"ה יש הפניה מתחת ללוגו העיתון, ובהארץ, בהכי קטנה, משמאל לו. מעניין וחשוב.

הסודנים

150-200 מסתננים הוטסו בחשאיות מישראל, באמצעות חניית ביניים במדינה שלישית. לטענת גורמים ישראליים "לא מדובר בגירוש אלא בעזיבה מרצון של הסודנים, שרובם שוכנעו לצאת מגבולות המדינה על ידי ארגון נוצרי... ארגוני זכויות אדם מזהירים: עם נחיתתם צפויה למסתננים סכנת חיים".

בהמשך הידיעה (מעריב, 8) כותב יובל גורן שמדובר בסודנים שביקשו לחזור למולדתם, ושהארגון המסייע בכך וידא "שהמצב בדרום סודן השתפר מאוד".

בהארץ מרחיבים: כל משפחת מהגרים שתעזוב תקבל 500 דולר מענק.

הסודנים הם הכותרת הראשית/מרכזית בישר"ה ובהארץ.

משונה: בידיעות אין לכך זכר בשער.

שביתת הפרקליטים

היא עוד כאן, לא הלכה לשום מקום, רק שהיא לא ממלאת את הכותרות הראשיות. עכשיו גם המשטרה מוטרדת מהשביתה, מאחר שעשרות חשודים שעלולים לפגוע בבטחון הציבור, משתחררים.

מי יודע לראיין?

בביקורתו על התוכנית של פרופ' יורם יובל, שיחות נפש, בחינוכית 23, כותב איתי סגל בידיעות:

"יובל הוא לא עיתונאי, יכולותיו כמראיין מוגבלות, אבל הוא יודע להקשיב היטב".

תיקון: ל-99% מהעיתונאים יש אפס יכולות לראיין. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהמרואיין מעניין להם את קצה הזרת. אולי אפילו פחות מזה. המרואיין הוא עוד מכשיר שלוחצים על הכפתור שלו כדי שינפק קצת בלה בלה. מאיפה לסגל התחושה או היומרה לומר שעיתונאים יודעים לראיין? אין לי שמץ של מושג.

אגב, מורן שריר בהארץ? "יורם יובל הוא מראיין מצוין עם או בלי המיתוג הפסיכולוגיסטי".

בחדרי חרדים

כתבת האתר מבקרת במאדים וחוזרת המומה.

הסיפור הסבוך על מנהיג שובו בנים, הרב ברלנד, מופיע היום גם ב-24 של ידיעות וכן בהארץ.

מה היינו עושים בלי ש"ס?

אחרי שבכנסת הצביעו סוף סוף בעד התיקון שיאסור על השימוש במפוחים, בא ח"כ אמנון כהן מש"ס, ואמר "החוק מצוין, אבל מכיוון שהרבה רשויות רכשו את המפוחים אולי נתיר להשתמש בהם מספר שעות ביום" (עמיר בן-דוד, ידיעות).

אין, אין מילים.

בסדר, אז התלהבתי אתמול מדבריו של הרבובדיה נגד מכתב הרבנים, זה לא אומר שצריך להעביר מיד את פסקי ההלכה שלו באייפון.

קוראים לזה Eshyalkut, למתעניינים.

קידומיישן

לרייטינג יש ראיון עם אלעד צפני, נמוך הקומה שבאח הגדול. מה הבעיה לקדם אותו באחורי של מעריב עם האמירה "אחד המתמודדים הבולטים בעונה החדשה", בעוד הוא כלל לא?

מנטה יחגוג בקרוב עשור להיווסדו, וזוכה לקד"ם קטן בידיעות (26): בגיליון, שייצא בינואר, פרויקט הצדעה ל-11 אנשים שעברו משבר בריאותי חמור והבריאו, ולצוות הרפואי שעזר להם בכך.

תזכורת: רן רזניק, כתב העיתון בשנה האחרונה, עזב אותו ואת קבוצת ידיעות בכלל בנובמבר.

יש עורך בבית?

(כלכליסט)

(ישר"ה)

צרות בכותרות

(ישר"ה)

מה?

לחם עבודה

רותם דנון, עורך פירמה של גלובס, שיערוך את תוכנית רשת, אולפן לילה, בהגשת תמר איש שלום במקביל לעבודת הדפוס שלו, לקח חופשה מגיליון 50 המשפיעים בתקשורת, גיליון הדגל של פירמה. וזה למה? כדי להתעמק בתפקידו החדש וללמוד אותו היטב, שהרי אינו בקיא בעריכה טלוויזיונית.

לקראת הגיליון שלאחר מכן תסתיים תקופת הלימוד והוא יחזור לעבודת הדפוס.

טיפ לעורך מעריב הנכנס, אבי משולם:

זה מה שעשו באטלנטיק.

"Separations between the digital and print staffs in both business and editorial operations came down. The Web site s paywall was dismantled. A cadre of young writers began filling the newsroom s cubicles. Advertising salespeople were told it did not matter what percentage of their sales were "digital and what percentage print; they just needed to hit one sales target. A robust business around Atlantic-branded conferences took off.

כנס

היום בצהריים ייערך כנס "שידור ציבורי, דמוקרטיה ותקשורת" באוניברסיטת תל אביב. בין היתר ישתתפו בכנס פרופ' ירון אזרחי, פרופ' דב שנער, זוהיר בהלול וחיים יבין.

בלוגלנד

אמיר זוהר כותב בפוסטה ששני העבריינים שנרצחו באזור המרכז לא היו סוכנים סמויים, כפי שפורסם בתקשורת, אלא מלשינים, ומסביר שיש הבדל בין שתי הקטגוריות.

עידן רינג ברדיו בבילון על טורניר אלופות המונדיאל שהתקיים לפני 30 שנים באורוגוואי והיה אמור לטשטש את פשעי הדיקטטורה, אך סימן את סופה.

טוקבק

captain beefheart | 21:58 13/12/10

"ללכת בלי ולהרגיש עם

מדי פעם (כלומר כמה פעמים ביום) אני נתקל בסוג הידיעות האלה, שהכותרת שלהן עומדת בניגוד די ברור למה שכתוב בתוכן.

כמו כאן. בידיעה כתוב במפורש שמדובר בנטיעות סמליות. אבל העורך סבור שתפקידו לנפק כותרת עסיסית ויהי מה, ולכן יוצא "חרף אזהרות המומחים: נטיעות בכרמל השרוף".

הסאבטקסט ברור: שוב אנו חושפים את המערכת בחלמאיותה. המומחים אמרו לעשות א', אבל חרף אזהרותיהם קק"ל עושה ב'.

אם יון פדר היה בחור רציני, הוא היה לוקח את עורכי המשמרת ומסביר להם שהקוראים ממשיכים גם מעבר לכותרת, ומאוד לא מחמיא כשמתגלה כי הכותרת נלקחה מהתחת. הרווחת סנסציה בגרוש לרגע - הפסדת בקרדביליות לטווח הארוך".

הצחקת, קפיטן. מאוד.

למרות שאושרה הצעת החוק שתאפשר גילוי פרטי טוקבקיסטים מנאצים, אני יכולה להבטיח לכם שדבר לא ישתנה בפועל.

לידיעת העורכים (הארץ, ידיעות, mako) הממשלה לא "אישרה את חוק הטוקבקיסטים". מדוברת בהצעת חוק שעברה. תכף. עוד מעט יהיה חוק.

מז"ט

ח"כ עינת וילף ילדה אתמול את בכורה, יונתן.

לפני פיזור

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: