את הכסף!

מהיום אפשר להחזיר מוצרים בכיף, ולקבל את הכסף בחזרה * רה"מ נצלב, השאלה איפה זה כואב יותר * עצות לעורך מעריב * וסיפור מדהים על טורניר אלופות המונדיאל מלפני 30 שנה
דבורית שרגל |

במעריב מבואסים רצח: נתניהו הצליח לסכל את ההמצאה הגאונית של מדינת ישראל: ועדת חקירה. "מחדל הכרמל זועק לשמיים, המשפחות השכולות מחפשות אחראים, אבל ועדה, כך נראה, לא תקום". בכפ' 2-3 "סיכול ממוקד". (מצד שני, עסק הבני"ש ירד מסדר היום. גם זה משהו).

ידיעות הרבה יותר בוטה: "נתניהו קבר את ועדת החקירה". בכפ' 2-3 זעקת המשפחות: "מתעלמים מאיתנו".

בישראל היום הכי יצירתיים. תלמדו: "אין רוב להקמת ועדת חקירה": "7 מ-11 הח"כים בוועדה לביקורת המדינה הודיעו בכתב: "אין מקום לוועדת חקירה בפרשת האסון בכרמל". שום נתניהו ושום כלום, מה קרה לכם. מה שכן, בידיעה בע' 2, בה מוזכר שנתניהו "שוחח אתמול אישית עם הח"כים", מופיעה גם הביקורת נגדו. פסקאות 4-6, למתעצלים.

בהארץ הכותרת (רק בע' 2) בכלל נוטה לכיוון אחר: "הח"כים ידונו היום בהקמת ועדת חקירה לשריפה". ובאשר לאשמה: "בקדימה האשימו אתמול את הקואליציה בניסיון לקנות ח"כים שנחשבו לתומכים בהקמת הוועדה" וגם "רה"מ... נחשב למתנגד הבולט ביותר להקמת ועדת חקירה ממלכתית" את החבטה נותן אמיר אורן במאמר הפרשנות שלו. כלומר, דעת שלושת העיתונים באשר למעללי נתניהו והוועדה לא שונה בהרבה. ההבדלים הם בנוסח ובעוצמת הווליום.

המהפכה הצרכנית

הפורצת היום, לפיה אפשר יהיה להחזיר מוצרים בתוך 14 יום ולקבל כסף בחזרה מככבת בראש שער ידיעות, ובתחתית במעריב. בישר"ה יש הפניה מתחת ללוגו העיתון, ובהארץ, בהכי קטנה, משמאל לו. מעניין וחשוב.

הסודנים

150-200 מסתננים הוטסו בחשאיות מישראל, באמצעות חניית ביניים במדינה שלישית. לטענת גורמים ישראליים "לא מדובר בגירוש אלא בעזיבה מרצון של הסודנים, שרובם שוכנעו לצאת מגבולות המדינה על ידי ארגון נוצרי... ארגוני זכויות אדם מזהירים: עם נחיתתם צפויה למסתננים סכנת חיים". בהמשך הידיעה (מעריב, 8) כותב יובל גורן שמדובר בסודנים שביקשו לחזור למולדתם, ושהארגון המסייע בכך וידא "שהמצב בדרום סודן השתפר מאוד". בהארץ מרחיבים: כל משפחת מהגרים שתעזוב תקבל 500 דולר מענק. הסודנים הם הכותרת הראשית/מרכזית בישר"ה ובהארץ. משונה: בידיעות אין לכך זכר בשער.

שביתת הפרקליטים

היא עוד כאן, לא הלכה לשום מקום, רק שהיא לא ממלאת את הכותרות הראשיות. עכשיו גם המשטרה מוטרדת מהשביתה, מאחר שעשרות חשודים שעלולים לפגוע בבטחון הציבור, משתחררים.

מי יודע לראיין?

בביקורתו על התוכנית של פרופ' יורם יובל, שיחות נפש, בחינוכית 23, כותב איתי סגל בידיעות: "יובל הוא לא עיתונאי, יכולותיו כמראיין מוגבלות, אבל הוא יודע להקשיב היטב".

תיקון: ל-99% מהעיתונאים יש אפס יכולות לראיין. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהמרואיין מעניין להם את קצה הזרת. אולי אפילו פחות מזה. המרואיין הוא עוד מכשיר שלוחצים על הכפתור שלו כדי שינפק קצת בלה בלה. מאיפה לסגל התחושה או היומרה לומר שעיתונאים יודעים לראיין? אין לי שמץ של מושג.

אגב, מורן שריר בהארץ? "יורם יובל הוא מראיין מצוין עם או בלי המיתוג הפסיכולוגיסטי".

בחדרי חרדים

כתבת האתר מבקרת במאדים וחוזרת המומה.

הסיפור הסבוך על מנהיג שובו בנים, הרב ברלנד, מופיע היום גם ב-24 של ידיעות וכן בהארץ.

מה היינו עושים בלי ש"ס?

אחרי שבכנסת הצביעו סוף סוף בעד התיקון שיאסור על השימוש במפוחים, בא ח"כ אמנון כהן מש"ס, ואמר "החוק מצוין, אבל מכיוון שהרבה רשויות רכשו את המפוחים אולי נתיר להשתמש בהם מספר שעות ביום" (עמיר בן-דוד, ידיעות). אין, אין מילים.

בסדר, אז התלהבתי אתמול מדבריו של הרבובדיה נגד מכתב הרבנים, זה לא אומר שצריך להעביר מיד את פסקי ההלכה שלו באייפון. קוראים לזה Eshyalkut, למתעניינים.

קידומיישן

לרייטינג יש ראיון עם אלעד צפני, נמוך הקומה שבאח הגדול. מה הבעיה לקדם אותו באחורי של מעריב עם האמירה "אחד המתמודדים הבולטים בעונה החדשה", בעוד הוא כלל לא?

מנטה יחגוג בקרוב עשור להיווסדו, וזוכה לקד"ם קטן בידיעות (26): בגיליון, שייצא בינואר, פרויקט הצדעה ל-11 אנשים שעברו משבר בריאותי חמור והבריאו, ולצוות הרפואי שעזר להם בכך. תזכורת: רן רזניק, כתב העיתון בשנה האחרונה, עזב אותו ואת קבוצת ידיעות בכלל בנובמבר.

יש עורך בבית?

(כלכליסט) (ישר"ה)

צרות בכותרות

(ישר"ה) מה?

לחם עבודה

רותם דנון, עורך פירמה של גלובס, שיערוך את תוכנית רשת, אולפן לילה, בהגשת תמר איש שלום במקביל לעבודת הדפוס שלו, לקח חופשה מגיליון 50 המשפיעים בתקשורת, גיליון הדגל של פירמה. וזה למה? כדי להתעמק בתפקידו החדש וללמוד אותו היטב, שהרי אינו בקיא בעריכה טלוויזיונית. לקראת הגיליון שלאחר מכן תסתיים תקופת הלימוד והוא יחזור לעבודת הדפוס.

טיפ לעורך מעריב הנכנס, אבי משולם: זה מה שעשו באטלנטיק.

"Separations between the digital and print staffs in both business and editorial operations came down. The Web site s paywall was dismantled. A cadre of young writers began filling the newsroom s cubicles. Advertising salespeople were told it did not matter what percentage of their sales were "digital and what percentage print; they just needed to hit one sales target. A robust business around Atlantic-branded conferences took off.

כנס

היום בצהריים ייערך כנס "שידור ציבורי, דמוקרטיה ותקשורת" באוניברסיטת תל אביב. בין היתר ישתתפו בכנס פרופ' ירון אזרחי, פרופ' דב שנער, זוהיר בהלול וחיים יבין.

בלוגלנד

אמיר זוהר כותב בפוסטה ששני העבריינים שנרצחו באזור המרכז לא היו סוכנים סמויים, כפי שפורסם בתקשורת, אלא מלשינים, ומסביר שיש הבדל בין שתי הקטגוריות.

עידן רינג ברדיו בבילון על טורניר אלופות המונדיאל שהתקיים לפני 30 שנים באורוגוואי והיה אמור לטשטש את פשעי הדיקטטורה, אך סימן את סופה.

טוקבק

captain beefheart | 21:58 13/12/10 "ללכת בלי ולהרגיש עם מדי פעם (כלומר כמה פעמים ביום) אני נתקל בסוג הידיעות האלה, שהכותרת שלהן עומדת בניגוד די ברור למה שכתוב בתוכן. כמו כאן. בידיעה כתוב במפורש שמדובר בנטיעות סמליות. אבל העורך סבור שתפקידו לנפק כותרת עסיסית ויהי מה, ולכן יוצא "חרף אזהרות המומחים: נטיעות בכרמל השרוף". הסאבטקסט ברור: שוב אנו חושפים את המערכת בחלמאיותה. המומחים אמרו לעשות א', אבל חרף אזהרותיהם קק"ל עושה ב'. אם יון פדר היה בחור רציני, הוא היה לוקח את עורכי המשמרת ומסביר להם שהקוראים ממשיכים גם מעבר לכותרת, ומאוד לא מחמיא כשמתגלה כי הכותרת נלקחה מהתחת. הרווחת סנסציה בגרוש לרגע - הפסדת בקרדביליות לטווח הארוך".

הצחקת, קפיטן. מאוד.

למרות שאושרה הצעת החוק שתאפשר גילוי פרטי טוקבקיסטים מנאצים, אני יכולה להבטיח לכם שדבר לא ישתנה בפועל. לידיעת העורכים (הארץ, ידיעות, mako) הממשלה לא "אישרה את חוק הטוקבקיסטים". מדוברת בהצעת חוק שעברה. תכף. עוד מעט יהיה חוק.

מז"ט

ח"כ עינת וילף ילדה אתמול את בכורה, יונתן.

לפני פיזור

קלו המים. יוצאת לחגוג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה