את הכסף!

מהיום אפשר להחזיר מוצרים בכיף, ולקבל את הכסף בחזרה * רה"מ נצלב, השאלה איפה זה כואב יותר * עצות לעורך מעריב * וסיפור מדהים על טורניר אלופות המונדיאל מלפני 30 שנה
דבורית שרגל |

במעריב מבואסים רצח: נתניהו הצליח לסכל את ההמצאה הגאונית של מדינת ישראל: ועדת חקירה.

"מחדל הכרמל זועק לשמיים, המשפחות השכולות מחפשות אחראים, אבל ועדה, כך נראה, לא תקום".

בכפ' 2-3 "סיכול ממוקד".

(מצד שני, עסק הבני"ש ירד מסדר היום. גם זה משהו).

ידיעות הרבה יותר בוטה: "נתניהו קבר את ועדת החקירה".

בכפ' 2-3 זעקת המשפחות: "מתעלמים מאיתנו".

בישראל היום הכי יצירתיים. תלמדו: "אין רוב להקמת ועדת חקירה": "7 מ-11 הח"כים בוועדה לביקורת המדינה הודיעו בכתב: "אין מקום לוועדת חקירה בפרשת האסון בכרמל".

שום נתניהו ושום כלום, מה קרה לכם.

מה שכן, בידיעה בע' 2, בה מוזכר שנתניהו "שוחח אתמול אישית עם הח"כים", מופיעה גם הביקורת נגדו. פסקאות 4-6, למתעצלים.

בהארץ הכותרת (רק בע' 2) בכלל נוטה לכיוון אחר: "הח"כים ידונו היום בהקמת ועדת חקירה לשריפה".

ובאשר לאשמה: "בקדימה האשימו אתמול את הקואליציה בניסיון לקנות ח"כים שנחשבו לתומכים בהקמת הוועדה"

וגם "רה"מ... נחשב למתנגד הבולט ביותר להקמת ועדת חקירה ממלכתית"

את החבטה נותן אמיר אורן במאמר הפרשנות שלו.

כלומר, דעת שלושת העיתונים באשר למעללי נתניהו והוועדה לא שונה בהרבה. ההבדלים הם בנוסח ובעוצמת הווליום.

המהפכה הצרכנית

הפורצת היום, לפיה אפשר יהיה להחזיר מוצרים בתוך 14 יום ולקבל כסף בחזרה מככבת בראש שער ידיעות, ובתחתית במעריב. בישר"ה יש הפניה מתחת ללוגו העיתון, ובהארץ, בהכי קטנה, משמאל לו. מעניין וחשוב.

הסודנים

150-200 מסתננים הוטסו בחשאיות מישראל, באמצעות חניית ביניים במדינה שלישית. לטענת גורמים ישראליים "לא מדובר בגירוש אלא בעזיבה מרצון של הסודנים, שרובם שוכנעו לצאת מגבולות המדינה על ידי ארגון נוצרי... ארגוני זכויות אדם מזהירים: עם נחיתתם צפויה למסתננים סכנת חיים".

בהמשך הידיעה (מעריב, 8) כותב יובל גורן שמדובר בסודנים שביקשו לחזור למולדתם, ושהארגון המסייע בכך וידא "שהמצב בדרום סודן השתפר מאוד".

בהארץ מרחיבים: כל משפחת מהגרים שתעזוב תקבל 500 דולר מענק.

הסודנים הם הכותרת הראשית/מרכזית בישר"ה ובהארץ.

משונה: בידיעות אין לכך זכר בשער.

שביתת הפרקליטים

היא עוד כאן, לא הלכה לשום מקום, רק שהיא לא ממלאת את הכותרות הראשיות. עכשיו גם המשטרה מוטרדת מהשביתה, מאחר שעשרות חשודים שעלולים לפגוע בבטחון הציבור, משתחררים.

מי יודע לראיין?

בביקורתו על התוכנית של פרופ' יורם יובל, שיחות נפש, בחינוכית 23, כותב איתי סגל בידיעות:

"יובל הוא לא עיתונאי, יכולותיו כמראיין מוגבלות, אבל הוא יודע להקשיב היטב".

תיקון: ל-99% מהעיתונאים יש אפס יכולות לראיין. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהמרואיין מעניין להם את קצה הזרת. אולי אפילו פחות מזה. המרואיין הוא עוד מכשיר שלוחצים על הכפתור שלו כדי שינפק קצת בלה בלה. מאיפה לסגל התחושה או היומרה לומר שעיתונאים יודעים לראיין? אין לי שמץ של מושג.

אגב, מורן שריר בהארץ? "יורם יובל הוא מראיין מצוין עם או בלי המיתוג הפסיכולוגיסטי".

בחדרי חרדים

כתבת האתר מבקרת במאדים וחוזרת המומה.

הסיפור הסבוך על מנהיג שובו בנים, הרב ברלנד, מופיע היום גם ב-24 של ידיעות וכן בהארץ.

מה היינו עושים בלי ש"ס?

אחרי שבכנסת הצביעו סוף סוף בעד התיקון שיאסור על השימוש במפוחים, בא ח"כ אמנון כהן מש"ס, ואמר "החוק מצוין, אבל מכיוון שהרבה רשויות רכשו את המפוחים אולי נתיר להשתמש בהם מספר שעות ביום" (עמיר בן-דוד, ידיעות).

אין, אין מילים.

בסדר, אז התלהבתי אתמול מדבריו של הרבובדיה נגד מכתב הרבנים, זה לא אומר שצריך להעביר מיד את פסקי ההלכה שלו באייפון.

קוראים לזה Eshyalkut, למתעניינים.

קידומיישן

לרייטינג יש ראיון עם אלעד צפני, נמוך הקומה שבאח הגדול. מה הבעיה לקדם אותו באחורי של מעריב עם האמירה "אחד המתמודדים הבולטים בעונה החדשה", בעוד הוא כלל לא?

מנטה יחגוג בקרוב עשור להיווסדו, וזוכה לקד"ם קטן בידיעות (26): בגיליון, שייצא בינואר, פרויקט הצדעה ל-11 אנשים שעברו משבר בריאותי חמור והבריאו, ולצוות הרפואי שעזר להם בכך.

תזכורת: רן רזניק, כתב העיתון בשנה האחרונה, עזב אותו ואת קבוצת ידיעות בכלל בנובמבר.

יש עורך בבית?

(כלכליסט)

(ישר"ה)

צרות בכותרות

(ישר"ה)

מה?

לחם עבודה

רותם דנון, עורך פירמה של גלובס, שיערוך את תוכנית רשת, אולפן לילה, בהגשת תמר איש שלום במקביל לעבודת הדפוס שלו, לקח חופשה מגיליון 50 המשפיעים בתקשורת, גיליון הדגל של פירמה. וזה למה? כדי להתעמק בתפקידו החדש וללמוד אותו היטב, שהרי אינו בקיא בעריכה טלוויזיונית.

לקראת הגיליון שלאחר מכן תסתיים תקופת הלימוד והוא יחזור לעבודת הדפוס.

טיפ לעורך מעריב הנכנס, אבי משולם:

זה מה שעשו באטלנטיק.

"Separations between the digital and print staffs in both business and editorial operations came down. The Web site s paywall was dismantled. A cadre of young writers began filling the newsroom s cubicles. Advertising salespeople were told it did not matter what percentage of their sales were "digital and what percentage print; they just needed to hit one sales target. A robust business around Atlantic-branded conferences took off.

כנס

היום בצהריים ייערך כנס "שידור ציבורי, דמוקרטיה ותקשורת" באוניברסיטת תל אביב. בין היתר ישתתפו בכנס פרופ' ירון אזרחי, פרופ' דב שנער, זוהיר בהלול וחיים יבין.

בלוגלנד

אמיר זוהר כותב בפוסטה ששני העבריינים שנרצחו באזור המרכז לא היו סוכנים סמויים, כפי שפורסם בתקשורת, אלא מלשינים, ומסביר שיש הבדל בין שתי הקטגוריות.

עידן רינג ברדיו בבילון על טורניר אלופות המונדיאל שהתקיים לפני 30 שנים באורוגוואי והיה אמור לטשטש את פשעי הדיקטטורה, אך סימן את סופה.

טוקבק

captain beefheart | 21:58 13/12/10

"ללכת בלי ולהרגיש עם

מדי פעם (כלומר כמה פעמים ביום) אני נתקל בסוג הידיעות האלה, שהכותרת שלהן עומדת בניגוד די ברור למה שכתוב בתוכן.

כמו כאן. בידיעה כתוב במפורש שמדובר בנטיעות סמליות. אבל העורך סבור שתפקידו לנפק כותרת עסיסית ויהי מה, ולכן יוצא "חרף אזהרות המומחים: נטיעות בכרמל השרוף".

הסאבטקסט ברור: שוב אנו חושפים את המערכת בחלמאיותה. המומחים אמרו לעשות א', אבל חרף אזהרותיהם קק"ל עושה ב'.

אם יון פדר היה בחור רציני, הוא היה לוקח את עורכי המשמרת ומסביר להם שהקוראים ממשיכים גם מעבר לכותרת, ומאוד לא מחמיא כשמתגלה כי הכותרת נלקחה מהתחת. הרווחת סנסציה בגרוש לרגע - הפסדת בקרדביליות לטווח הארוך".

הצחקת, קפיטן. מאוד.

למרות שאושרה הצעת החוק שתאפשר גילוי פרטי טוקבקיסטים מנאצים, אני יכולה להבטיח לכם שדבר לא ישתנה בפועל.

לידיעת העורכים (הארץ, ידיעות, mako) הממשלה לא "אישרה את חוק הטוקבקיסטים". מדוברת בהצעת חוק שעברה. תכף. עוד מעט יהיה חוק.

מז"ט

ח"כ עינת וילף ילדה אתמול את בכורה, יונתן.

לפני פיזור

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל