פספסו: אדידס הפסידה בתביעה נגד יבואן נעלים מהרשות הפלסטינית

נעלי ספורט שיוצרו עם דוגמא של 4 פסים, הביאו את חברת אדידס לתבוע את המייבא ואת המדינה על הפרת סימן היכר. היבואן ניצח - אדידס תשלם
אלה ברייר |

בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות השופטת דר' מיכל אגמון-גונן, הכריע היום (שני) בתום משפט שנערך בין התובעת: חברת מוצרי הספורט הבין לאומית - אדידס ובין הנתבעים: מדינת ישראל - רשות המכס ויבואן נעלים מסין, לטובת הנתבעים.

לפי פסק הדין, הנתבע, יבואן של נעלי ספורט שעוסק ביבוא לרשות הפלסטינית בלבד, הזמין ממפעל בסין נעלי ספורט שיוצרו לפי הזמנתו שעליהן 4 פסים אלכסוניים בצדי הנעל כשהשם SYDNEY מוטבע עליהם בצורה ברורה.

חברת אדידס טענה כי השימוש בפסים האלכסונים ללא קשר לשאר מאפייני הנעל, מפר את סימן המסחר הרשום והמוכר של החברה (3 פסים אלכסונים).

הפרשיה החלה כשבאוגוסט 2005, קיבלה אדידס הודעה משלטונות המכס על עיכוב משלוח נעליים, המפרות לכאורה את זכויות אדידס. כנגד הפקדת ערבות בנקאית, נמסרו לבא כוחה של אדידס, על ידי אנשי המכס, פרטיו של הנתבע כיבואן של הנעליים. כמו כן, נמסרה נעל אחת לדוגמא ממשלוח הנעליים.

היבואן, תושב הרשות, הציע לאדידס לשנות את הסימן על ידי הוספת פס חמישי או הצבת הסימן X מעל הפסים אולם אדידס דחתה את הצעותיו והחליטה לתבוע אותו על הפרת סימן היכר וכן עתרה לצו המורה על השמדת הנעליים וקבלת פיצויים מהנתבע.

בית המשפט דן בין היתר בסוגית הסימן המסחרי: "קיימת מטרה לגיטימית וחשובה בשימוש בארבעה פסים אלכסוניים, והיא לאפשר מוצר לשוק מסוים, לצרכנים שאין ידם משגת לרכוש מוצרים ממותגים, ועדיין מעוניינים בנעלי ספורט הנושאות סמל כלשהו. ייתכן כי יש נערים וילדים ברשות הפלסטינית שאין ידם משגת לרכוש נעלי אדידס או סקצ'רס או כל חברה מוכרת אחרת".

בהמשך נאמר כי: "הם מכירים את סימני המסחר, יודעים בדיוק מהן נעלי אדידס, אך יודעים, עם זאת, כי לא יוכלו לרכוש נעלי אדידס בשל מחירן. על כן הם רוכשים את נעלי הנתבע, שכתוב עליהן "סידני", כך שגם אם לא יוכלו לחוות את החוויה של נעילת נעלי אדידס, יוכלו לחוות חוויה של נעילת נעלים עם ארבעה פסים, המזכירות במשהו את נעלי אדידס".

בפסק הדין שניתן היום לצדדים נכתב כי: "היבואן יקבל לידיו את הנעליים שיצרו ויובאו לפי הזמנתו. הוא רשאי למכור את הנעליים, ובכך לקיים שוק של נעלי ספורט מעוצבות, לא ממותגות, במחיר שצרכניו יוכלו לעמוד בו".

בהחלטה נכתב כי: "לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית. הנתבעת 2 תשחרר את הנעליים. אדידס תישא בכל העלויות הנובעות מעיכוב ואחסנת הנעליים במחסני המכס. בנוסף לעלויות אלו, תשלם אדידס לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 85,000 שקל".

מבית המשפט נמסר כי: "בהעדר ניסיון של הנתבע ליהנות מהמוניטין של אדידס יש להכיר בזכותו לייצר נעליים וליצור שוק לנעליים מעוצבות לא ממותגות. בית המשפט עמד על החשיבות של אפשרות לביטוי עצמי באמצעות נעליים מעוצבות, בהעדר יכולת לרכוש נעליים ממותגות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

תמר
צילום: ניו מד

המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל

דירקטוריון תמר פטרוליום קבע כי ההצטרפות למזכר ההבנות שנחתם ביולי "לא מיטיב עם השותפות"; החוזה החדש עם חח"י לא יחתם - המחלוקת צפויה לעבור להליך בוררות בלונדון

מנדי הניג |

המו"מ על הארכת חוזה אספקת הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל הגיע לסיומו. הבוקר הודיעה תמר פטרוליום, המחזיקה ב-16.75% ממאגר תמר, כי דירקטוריון החברה החליט שלא להצטרף למזכר ההבנות שנחתם בחודש יולי האחרון בין חלק מהשותפות לבין חברת החשמל. בכך מסתיים מהלך בן כמה חודשים שנועד לעדכן את הסכם הגז המקורי משנת 2012 ולהאריך את תוקפו עד לשנת 2036.

בהודעת החברה צוין כי “לאור כלל נסיבות העניין בעת הזאת, לא יהא זה לטובת החברה להצטרף למזכר ההבנות”. ההחלטה סוגרת סופית את האפשרות לחתימה על חוזה חדש, שכן הצטרפות של כל השותפות הייתה תנאי הכרחי לכניסת ההסכם לתוקף. המשמעות המעשית היא שהחוזה הקיים בין מאגר תמר לחברת החשמל נותר בתוקף עד לשנת 2030, לפי התנאים שנקבעו בעבר.

ההסכם החדש נועד להבטיח לחברת החשמל אספקת גז לטווח ארוך במחיר מופחת, שהיה עשוי להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכנים עד סוף העשור. מזכר ההבנות נחתם ביולי בין חברת החשמל לבין חלק מהשותפות במאגר, אך נותר בלתי מחייב עד לקבלת אישור מכלל בעלי הזכויות. בחודשים שחלפו התברר כי קיימות מחלוקות עמוקות בין השותפים, בעיקר סביב רמות המחיר והצמדות המדדיות, שבלעדיהן לא ניתן היה להתקדם לחתימה סופית.

כבר בתחילת ספטמבר דווח על קשיים במשא ומתן, וחברת החשמל האריכה את המועד להצטרפות למזכר ההבנות עד 23 לחודש הנוכחי. אבל גם לאחר הארכה לא הושגה הסכמה כוללת. לפני כחודש הודיעה ישראמקו, המחזיקה בכ-28.75% ממאגר תמר, כי לא תקדם את החתימה על ההסכם. כעת, עם החלטתה של תמר פטרוליום, מתברר כי גם יתר השותפות לא הגיעו להסכמות שיאפשרו את הארכת ההתקשרות.

בהתאם להוראות ההסכם המקורי, במקרה שבו הצדדים אינם מגיעים להסכמה על שיעור התאמת המחיר, רשאי כל צד לפנות להליך בוררות. על פי הנהוג בהסכמים מסוג זה, הבוררות צפויה להתקיים בלונדון, והיא תקבע את המחיר שבו תמשיך חברת החשמל לרכוש גז ממאגר תמר בשנים הקרובות.