פספסו: אדידס הפסידה בתביעה נגד יבואן נעלים מהרשות הפלסטינית
בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות השופטת דר' מיכל אגמון-גונן, הכריע היום (שני) בתום משפט שנערך בין התובעת: חברת מוצרי הספורט הבין לאומית - אדידס ובין הנתבעים: מדינת ישראל - רשות המכס ויבואן נעלים מסין, לטובת הנתבעים.
לפי פסק הדין, הנתבע, יבואן של נעלי ספורט שעוסק ביבוא לרשות הפלסטינית בלבד, הזמין ממפעל בסין נעלי ספורט שיוצרו לפי הזמנתו שעליהן 4 פסים אלכסוניים בצדי הנעל כשהשם SYDNEY מוטבע עליהם בצורה ברורה.
חברת אדידס טענה כי השימוש בפסים האלכסונים ללא קשר לשאר מאפייני הנעל, מפר את סימן המסחר הרשום והמוכר של החברה (3 פסים אלכסונים).
הפרשיה החלה כשבאוגוסט 2005, קיבלה אדידס הודעה משלטונות המכס על עיכוב משלוח נעליים, המפרות לכאורה את זכויות אדידס. כנגד הפקדת ערבות בנקאית, נמסרו לבא כוחה של אדידס, על ידי אנשי המכס, פרטיו של הנתבע כיבואן של הנעליים. כמו כן, נמסרה נעל אחת לדוגמא ממשלוח הנעליים.
היבואן, תושב הרשות, הציע לאדידס לשנות את הסימן על ידי הוספת פס חמישי או הצבת הסימן X מעל הפסים אולם אדידס דחתה את הצעותיו והחליטה לתבוע אותו על הפרת סימן היכר וכן עתרה לצו המורה על השמדת הנעליים וקבלת פיצויים מהנתבע.
בית המשפט דן בין היתר בסוגית הסימן המסחרי: "קיימת מטרה לגיטימית וחשובה בשימוש בארבעה פסים אלכסוניים, והיא לאפשר מוצר לשוק מסוים, לצרכנים שאין ידם משגת לרכוש מוצרים ממותגים, ועדיין מעוניינים בנעלי ספורט הנושאות סמל כלשהו. ייתכן כי יש נערים וילדים ברשות הפלסטינית שאין ידם משגת לרכוש נעלי אדידס או סקצ'רס או כל חברה מוכרת אחרת".
בהמשך נאמר כי: "הם מכירים את סימני המסחר, יודעים בדיוק מהן נעלי אדידס, אך יודעים, עם זאת, כי לא יוכלו לרכוש נעלי אדידס בשל מחירן. על כן הם רוכשים את נעלי הנתבע, שכתוב עליהן "סידני", כך שגם אם לא יוכלו לחוות את החוויה של נעילת נעלי אדידס, יוכלו לחוות חוויה של נעילת נעלים עם ארבעה פסים, המזכירות במשהו את נעלי אדידס".
בפסק הדין שניתן היום לצדדים נכתב כי: "היבואן יקבל לידיו את הנעליים שיצרו ויובאו לפי הזמנתו. הוא רשאי למכור את הנעליים, ובכך לקיים שוק של נעלי ספורט מעוצבות, לא ממותגות, במחיר שצרכניו יוכלו לעמוד בו".
בהחלטה נכתב כי: "לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית. הנתבעת 2 תשחרר את הנעליים. אדידס תישא בכל העלויות הנובעות מעיכוב ואחסנת הנעליים במחסני המכס. בנוסף לעלויות אלו, תשלם אדידס לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 85,000 שקל".
מבית המשפט נמסר כי: "בהעדר ניסיון של הנתבע ליהנות מהמוניטין של אדידס יש להכיר בזכותו לייצר נעליים וליצור שוק לנעליים מעוצבות לא ממותגות. בית המשפט עמד על החשיבות של אפשרות לביטוי עצמי באמצעות נעליים מעוצבות, בהעדר יכולת לרכוש נעליים ממותגות

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין
החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון.
מה קרה באירוע האחרון?
היום שיגרו
החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג.
מדוע לא
הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.
במה שונה כטב"ם מטיל
או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך, ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה פעמים
הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.