תיירות בשיא: 310 אלף תיירים שביקרו כאן בנובמבר, שברו שיא של כל הזמנים
גם השנה כבכול שנה, נערכים במשרד התיירות להגעתם של עשרות אלפי תיירים נוצרים וצליינים לישראל שיבקרו במהלך חג המולד באתרים הקדושים. ביקורם הקרב, צפוי לשבור את שיא התיירות הנכנסת של כל הזמנים עם גדילה של 14% מאז השיא הקודם ב-2008.
משברים ביטחוניים, פוליטיקה הפכפכה והסברה שנויה במחלוקת - כל אלו לא הרתיעו את המוני התיירים שפקדו את ישראל בשנת 2010 ובמיוחד בחודש נובמבר שרשם גידול של 23% לעומת 2009.
עד סוף נובמבר ביקרו כאן 3.18 מיליון תיירים - מדובר בגידול של 26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ו-12% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2008.
שיא נוסף נרשם גם במספר התיירים אשר שהו בישראל לפחות לילה אחד כאשר עד לסוף נובמבר נרשמו 2.6 מיליון כניסות תיירים, יותר מאשר בכל שנת 2008 (אז נרשמו 2.57). 438 אלף כניסות היו של ביקורי יום, 52% יותר מ-2009 ו-33% יותר מ-2008. 151,500 תיירים הגיעו לישראל במסגרת אוניות שייט. מדובר בעלייה גדולה של פי 2-3 בהשוואה לשנתיים האחרונות.
על פי הערכת משרד התיירות, לקראת חג המולד והשנה החדשה, צפויים לבקר בישראל כ-2.4 מיליון תיירים נוצרים, מחציתם צליינים, גידול של כפי שניים לעומת שנת 2009. מרבית הצליינים נוהגים לבקר בבית לחם, בכותל המערבי, אתרים נוצרים בירושלים, דוגמת כנסיית הקבר, הוויה דולורוזה והר הזיתים ובכפר נחום.
שר התיירות, סטס מיסזניקוב התייחס לנתונים: "הצלחת פעולות השיווק של משרד התיירות וכתוצאה, הגידול בתיירות הנכנסת, הנם בעלי השפעה ישירה ומיידית על יצירתן של אלפי משרות חדשות, בכל רחבי הארץ ותוספת של מאות מיליוני דולרים לקופת המדינה. התיירים השבים מרוצים ומלאי חוויות מהביקור בישראל, לביתם, הופכים לשגרירי הסברה של ישראל ופעילותם מצטרפת לפעילות המשרד לשיפור תדמיתה של ישראל, תוך הצגתה כיעד אטרקטיבי, מגוון ומבוקש לביקור. חג המולד הנו הזדמנות מצוינת להמשיך את שיתוף הפעולה עם ראשי הקהילות הנוצריות ומיליוני המאמינים בעולם, אשר אלפים מהם צפויים לפקוד אותנו בימים הקרובים".

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.