לקח מפרשת בר לב: התקשורת חייבת להטיל על עצמה מגבלות דרסטיות
היום, לאחר שלהבות האש שקטו גם בגזרה של ניצב אורי בר-לב, זאת הזדמנות טובה להתריע בפעם המיליון כי סיקור עיתונאי נרחב, פולשני ואגרסיבי אודות חשודים הנמצאים בהליכי חקירה עלול לייצר אווירה המקשה על המערכת לעשות עמם דין צדק. ולא פחות חמור מכך סיקור לא מרוסן בעניינים אלה עלול לפגוע פגיעה בלתי הפיכה באמון הציבור במערכות החקירה והמשפט, משום שהציבור יחדל לראות בהם גופים הפועלים בסביבה אובייקטיבית ונקייה מהשפעות חיצוניות. שהרי מתדמית ציבורית זו שואבות מערכות החקירה והמשפט את כוחן.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת בה התקשורת החלה פולשת יותר ויותר לתחומה של המערכת המשפטית, בין היתר בשל התגברות התחרות בין אמצעי התקשורת. מעיתונות מדווחת, החלה התקשורת לנקוט צד אקטיבי בשיח המשפטי; היא קובעת האם גרסתו של חשוד או נאשם אמינה או לא, היא בוחנת עדויות וראיות, יוזמת בדיקות פוליגרף ומרחיבה את הדיווחים לפרשנות משפטית לגופן של טענות הצדדים. רשויות החקירה, אשר מצידן זיהו את עוצמתה של התקשורת כמניעה תהליכים, מציגות בפניה עדויות וממצאים חדשים עוד בטרם אלה מגיעים לפתחו של בית המשפט. נדמה לעיתים כי התערבות היתר של התקשורת, כמוה כהעברת בירור האשמה מבית המשפט הדן בה על פי דין לציבור המוזמן לדון בה על פי אינפורמציה המובאת בעיתון.
האימפקט של התערבות כזו על התודעה הציבורית בנוגע לניקיון ההליך מהשפעות חיצוניות הוא עצום, ויש להניח במידה רבה של ביטחון, שהציבור עלול בסופו של יום להאמין כי התקשורת משפיעה גם על תהליך קבלת החלטות שיפוטיות בשאלות של אשמה וחפות. מציאות זו עלולה כאמור להיות הרסנית למערכות החקירה והשפיטה השואבות את בסיס כוחן מאמון הציבור כי מערכות אלה פועלות בסביבה ניטראלית ונקייה מהשפעות חיצוניות.
הסכנה שבתופעה זו אינה יכולה להידחות על בסיס ההנחה כי הציבור נבון דיו כדי להבין ששאלות של אשמה וחפות מוכרעות בבתי המשפט, שכן היא נוגעת בתהליכים חברתיים ותרבותיים רחבים יותר אשר עלולים להשפיע על עצם התודעה הציבורית הקשורה בתפישת ההליך כתקין. ואמנם, את הרקע למעורבותה ההולכת וגוברת של התקשורת בסיקור הליכים משפטיים יש לראות בהקשר רחב יותר.
בעשור האחרון ישראל מאופיינת בתהפוכות פוליטיות רבות ובהיעדר יציבות שלטונית, לצד תופעות הולכות ומתפשטות של שחיתות שלטונית. יוקרתם של הכנסת והממשלה ושאר המוסדות הפוליטיים הולכת ופוחתת. מצב דברים זה העצים את חשיבות התקשורת, עד שלא מפתיע שמחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים, כי הציבור מציב אותה בראש מדרג בעלי הכוח, העוצמה והחשיבות בדמוקרטיה הישראלית.
על כן, דווקא בעודה נמצאת בראש הפירמידה, התופעה המתעצמת של חציית הגבולות העיתונאיים מחייבת את התקשורת במסקנות אופרטיביות מרחיקות לכת באופיין, שיעודדו הגבלה עצמית משמעותית בבואה לסקר הליכים משפטיים.
בעימות שבין עקרון השמירה על חופש העיתונות לבין הצורך בשמירה בלתי מתפשרת על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו וזכותו של חשוד ונאשם למשפט הוגן, על התקשורת להפגין אחריות ציבורית ועמדה ערכית בלתי מתפשרת לפיה ידה של האחרונה תהיה במובהק על העליונה. ככל שהתקשורת לא תטיל על עצמה, ביוזמתה שלה, את המגבלות האמורות תהיה היא חשופה להטלת מגבלות, ואולי מגבלות חריפות עוד יותר, על ידי הרשות המחוקקת.
מאת: אלי שקד. מבעלי "שקד תקשורת ויחסי ציבור"
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
