לקח מפרשת בר לב: התקשורת חייבת להטיל על עצמה מגבלות דרסטיות
היום, לאחר שלהבות האש שקטו גם בגזרה של ניצב אורי בר-לב, זאת הזדמנות טובה להתריע בפעם המיליון כי סיקור עיתונאי נרחב, פולשני ואגרסיבי אודות חשודים הנמצאים בהליכי חקירה עלול לייצר אווירה המקשה על המערכת לעשות עמם דין צדק. ולא פחות חמור מכך סיקור לא מרוסן בעניינים אלה עלול לפגוע פגיעה בלתי הפיכה באמון הציבור במערכות החקירה והמשפט, משום שהציבור יחדל לראות בהם גופים הפועלים בסביבה אובייקטיבית ונקייה מהשפעות חיצוניות. שהרי מתדמית ציבורית זו שואבות מערכות החקירה והמשפט את כוחן.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת בה התקשורת החלה פולשת יותר ויותר לתחומה של המערכת המשפטית, בין היתר בשל התגברות התחרות בין אמצעי התקשורת. מעיתונות מדווחת, החלה התקשורת לנקוט צד אקטיבי בשיח המשפטי; היא קובעת האם גרסתו של חשוד או נאשם אמינה או לא, היא בוחנת עדויות וראיות, יוזמת בדיקות פוליגרף ומרחיבה את הדיווחים לפרשנות משפטית לגופן של טענות הצדדים. רשויות החקירה, אשר מצידן זיהו את עוצמתה של התקשורת כמניעה תהליכים, מציגות בפניה עדויות וממצאים חדשים עוד בטרם אלה מגיעים לפתחו של בית המשפט. נדמה לעיתים כי התערבות היתר של התקשורת, כמוה כהעברת בירור האשמה מבית המשפט הדן בה על פי דין לציבור המוזמן לדון בה על פי אינפורמציה המובאת בעיתון.
האימפקט של התערבות כזו על התודעה הציבורית בנוגע לניקיון ההליך מהשפעות חיצוניות הוא עצום, ויש להניח במידה רבה של ביטחון, שהציבור עלול בסופו של יום להאמין כי התקשורת משפיעה גם על תהליך קבלת החלטות שיפוטיות בשאלות של אשמה וחפות. מציאות זו עלולה כאמור להיות הרסנית למערכות החקירה והשפיטה השואבות את בסיס כוחן מאמון הציבור כי מערכות אלה פועלות בסביבה ניטראלית ונקייה מהשפעות חיצוניות.
הסכנה שבתופעה זו אינה יכולה להידחות על בסיס ההנחה כי הציבור נבון דיו כדי להבין ששאלות של אשמה וחפות מוכרעות בבתי המשפט, שכן היא נוגעת בתהליכים חברתיים ותרבותיים רחבים יותר אשר עלולים להשפיע על עצם התודעה הציבורית הקשורה בתפישת ההליך כתקין. ואמנם, את הרקע למעורבותה ההולכת וגוברת של התקשורת בסיקור הליכים משפטיים יש לראות בהקשר רחב יותר.
בעשור האחרון ישראל מאופיינת בתהפוכות פוליטיות רבות ובהיעדר יציבות שלטונית, לצד תופעות הולכות ומתפשטות של שחיתות שלטונית. יוקרתם של הכנסת והממשלה ושאר המוסדות הפוליטיים הולכת ופוחתת. מצב דברים זה העצים את חשיבות התקשורת, עד שלא מפתיע שמחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים, כי הציבור מציב אותה בראש מדרג בעלי הכוח, העוצמה והחשיבות בדמוקרטיה הישראלית.
על כן, דווקא בעודה נמצאת בראש הפירמידה, התופעה המתעצמת של חציית הגבולות העיתונאיים מחייבת את התקשורת במסקנות אופרטיביות מרחיקות לכת באופיין, שיעודדו הגבלה עצמית משמעותית בבואה לסקר הליכים משפטיים.
בעימות שבין עקרון השמירה על חופש העיתונות לבין הצורך בשמירה בלתי מתפשרת על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו וזכותו של חשוד ונאשם למשפט הוגן, על התקשורת להפגין אחריות ציבורית ועמדה ערכית בלתי מתפשרת לפיה ידה של האחרונה תהיה במובהק על העליונה. ככל שהתקשורת לא תטיל על עצמה, ביוזמתה שלה, את המגבלות האמורות תהיה היא חשופה להטלת מגבלות, ואולי מגבלות חריפות עוד יותר, על ידי הרשות המחוקקת.
מאת: אלי שקד. מבעלי "שקד תקשורת ויחסי ציבור"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
