עסק הבני"ש

הרב אלישיב נגד המכתב? כנראה * ההתנגדות לשירותם המקוצר של בני"ש (בני ישיבות) חדש או לא? * להתנדב לנוער מד"א ולצופי אש זה מפחיד או לא?
דבורית שרגל |

הראשית של הארץ: כבוד ויקר לרבנים יוסף שלום אלישיב ואהרן לייב שטיינמן על שיצאו נגד חותמי מכתב הרבנים.

ובכל זאת, במעמקי הכתבה של יאיר אטינגר נכתב:

"יצוין כי לא ניתן היה אתמול לשוחח ישירות עם שני הרבנים, וכך נמצא מידע סותר באשר לעמדותיהם".

תיקון: "שני הרבנים" הכוונה לרב יעקב אדלשטיין מרמת השרון, והרב שמחה הכהן קוק מרחובות. אשר על כן אין סתירה בין הכותרת לידיעה.

בוואלה טוענים מקורביו שהוא כלל לא יצא נגד המכתב. בידיעה מאוחרת יותר מאושרים דברי אלישיב.

גם הביטוי "יש לקחת לרבנים החותמים את העט" מוכחש פה.

אלא שהציטוט הזה, ועוד, מופיע ומחוזק גם בחדרי חרדים.

אין ראשית היום לשאר העיתונים: זו הסיבה שמעריב, שממילא לוקה באובדן דרך (אני משערת ששמו של אבי משולם כעורך ראשי יתנוסס בעיתון מ-1.1.11 עדכון: השערתי הופרכה. שמו מופיע מיום ראשון, 12.12.10. מישהו ממש לחוץ שם), מביא את סיפור האל"מ ועסק הבי"ש (בני"ש, ע"ע), ושבידיעות מזועזעים מ"סדקים בקואליציה, כי עופר עיני הכריז בכנס כלכליסט (!!!) "אם אין תהליך מדיני אנחנו צריכים לפרוש מהממשלה"

בישראל היום חוששים מהחורף שמגיע.

החטיבה זה אני

מח"ט צנחנים, אל"מ אהרון חליוה, שונא את מסלול בני הישיבות.

לחליוה "טענות נגד העובדה ששירותם של בני ישיבות ההסדר קצר בהשוואה לזה של חיילים רגילים. בתגובה ענו לו החיילים שחיילי ההסדר משרתים במילואים ותורמים. אבל את אל"מ חליוה התשובה לא שכנעה. "מה אני אגיד לפלוגה שאין לה עכשיו סמ"פ? שהוא במילואים? "שאל, "אני מעדיף לקחת מישהו פחות טוב שיישאר לי לשלושה-ארבעה תפקידים מאשר בני"ש (בן ישיבה), שישתחרר לאחר תפקיד אחד. זה לא משתלם לי".

..."אני לא בעד המסלול הזה. אני בעד אלו שמשרתים שלוש שנים כלוחמים, כולל קצינים שמשרתים יותר מהקצינים מישיבות ההסדר". עוד הדגיש אל"מ חליוה בשיחות סגורות: "אין בלבי כלום עליהם. הם חיילים מעולים, אבל אני נגד כל מי שלא עושה שלוש שנים".

דו"צ: זו דעתו הפרטית של הקצין והיא לא מייצגת את עמדת צה"ל.

כמה בעיות יש עם הידיעה הזו:

1. למה ראשית? כבוד הידיעה במקומה מונח, אבל לא כראשית. הבלטתה מטרתה אחת: חרחור ריב והתססה. יצירת דרמה במקום שאיננה.

2. סוד גלוי: חליוה הוא לא היחיד שחושב כך. רבים וטובים אמרו זאת לפניו, וחושבים זאת גם היום.

אלעזר שטרן, לפני שלושנים:

"חייל בשירות רגיל, או אם תרצו בוגר מכינה, תורם לצה"ל בשירות החובה שלו במידת תרומתם של שלושה עד ארבעה חיילי הסדר".

לדבריו, יש קושי להסביר את שירותם הקצר יחסית של בני הישיבות כאשר צה"ל נמצא מאז קיץ 1982 בלחימה יומיומית בטרור, ולא כבעבר כאשר "מלחמות היו מתרחשות פעם בכמה שנים". שטרן מבהיר כי "למרות זאת אנחנו ממשיכים לתמוך במסלול מיוחד זה", אך לאור הנתונים הוא מצפה "לצניעות מסוימת בהצגת דרישות חריגות".

תוס': סטטוס של יוסי קאופמן:

"ב-2003 ראיינתי את מפקד בסיס הטירונים של הצנחנים, חליוה.

רק אחרי יותר משנה התחילה האופנה לדבר כנגד ההסדר.

כבר אז הוא אמר את אותם הדברים שהוא אומר היום. כבר אז הוא לא רצה הסדרניקים בדיוק מאותם הטעמים.

ומה דעתי? הוא מדבר בהיגיון, את מסלול ההסדר צריך לפרק. גם את הנח"ל גרעינים".

הוא שאמרתי: איה החדשות?

עובדה/VTV

אני אוהבת להשוות מדי פעם ביקורות קולנוע או טלוויזיה.

הבוקר התענגתי על הביקורות של מיה סלע בהארץ ושל אלון הדר במעריב, על תוכנית הפתיחה של עובדה.

סלע:

"דיין ניסתה כביכול להתחקות אחר האופן בו אדם הופך לטרוריסט אבל לא באמת היה לה פנאי להתעמק בכך. בשביל לעשות דבר כזה צריך להיות מעודנים יותר, מתוחכמים יותר, ובשום אופן לא לדפוק עם פטיש על הראש. לדוקומנטריסטים ישראלים רבים קורה שהם שוכחים את תפקידם התיעודי. הם מתקשים להסיר מעל עצמם את מדינת הלאום ואת הקהל הצדקני, ובסופו של דבר מתעדים בעיקר את עצמם כשהם "מכניסים להם".

הדר:

"בוויס אובר מהפנט סיפרה דיין כיצד נולד טרוריסט איסלאמי באפריקה. מה התנאים החברתיים והכלכליים שמצמיחים את הזעם, מי הם ספקי התוכן של השנאה, כיצד נראית החממה בה הוא צומח. היא לא הסתפקה בצילומים וראיונות משכונת איסטלי בניירובי קניה, אלא חצתה את הגבול לאנרכיית הטרור בסומליה. גם אם לא נרשם הישג עיתונאי 'מקובל'... ההישג יוצא הדופן... היה בהתעקשות לספר לצופים המקומיים סיפור חשוב, רלוונטי, מעמיק, שטוף בנתונים... המשימה בוצעה באופן מזהיר... אחת הכתבות המרתקות ששודרו כאן בחודשים האחרונים"

נוער מד"א, צופי אש

בעקבות מותו של הנער אלעד ריבן, שיצא עם צוות כיבוי להתמודד עם השריפה הגדולה בחמישי שעבר, מתעניינים עכשיו בהארץ מה עובר על הנוער המתנדב במד"א ובמכבי אש.

כתבת שער על נוער מד"א הייתה במקוראשון לפני - לא מצליחה לאתר את הפוסט בו כתבתי על כך - והטענה הייתה שנגרם לילדים נזק מכך שהם צופים במראות קשים. חלקתי על כך גם אז.

אור קשתי מייחס את ההתנדבות במד"א גם לפרויקט מחויבות אישית של משרד החינוך. תלונות המורים, כרגיל, הן שילדים בגיל 16 לא צריכים להתמודד עם מוות ומראות קשים.

ואני רוצה להזכיר: נוער מד"א מתקיים כבר עשרות שנים. אף אמתכם הרגישה ביותר עסקה בפעילות המשובבת הזו. מדובר כאמור בפעילות התנדבותית, ילדים יכולים לבחור כל מקום וגוף שהוא בו הם רוצים להתנדב. מי שמרגישים שלא יוכלו להתמודד עם הכרוך בהגשת עזרה ראשונה, פשוט לא צריכים להגיע לשם. ומי שמגיע ונבעת, יכול לעזוב בו ברגע. ומי שלא רוצה לעלות על אמבולנסים, יכול להתנדב רק בתחנה. בקיצור, המגוון רחב וההיסטריה מיותרת.

אבל בניגוד לכתבה של קשתי, שמדברת, בין היתר, על 600 מתנדבים במכבי אש, יש את הכתבה של עפרה אידלמן בהשבוע של אותו הארץ. לפי אידלמן יש 350 צופי אש מתנדבים. הכתבה כולה מלאה שבחים לילדים, עם הסבר שריבן עלה על הכבאית של עפולה מבלי שבכלל ידעו מיהו או מה גילו.

פה אין דילמות, ילדים מתייסרים או אבודים. הכל סבבה, אש להבה ומרשמלו.

אסי לוי מדבר

מה שיותר מעניין מהכתבה של שלום ירושלמי (זאת אומרת, חלקה), שהועלתה לרשת, אלו תגובות הכבאים (ברובן, לכאורה) אליה, יותר מ-300 תגובות, שמהוות חלק אינטגרלי מהכתבה. במילים אחרות: אי אפשר לקרוא אותה בלי לקרוא את הטוקבקים ששופכים שמן למדורה, אור על הדברים, תיקונים, חיזוקים, טענות נוספות על מושחתותו (לכאורה) של לוי (למשל שהעמיס על רכבו מלא מוצרי מזון שהיו מיועדים לכבאים בעת השריפה), ונזיפות בירושלמי, שלוי עבד עליו.

לא נוטעים

ד"ר יהושע שקדי מתראיין מתחילת השריפה, וחוזר ואומר: לא נוטעים, מדללים. היום הוא מתראיין שוב. תפנימו.

מדובר בתופעה (1)

כמו שנהגנו לומר אף לכתוב בתחילת הניינטיז במקומוני עירנו: מדובר בתופעה.

ג'קי חורי, הארץ: "אחת הערים שבהן התפתחה בשנים האחרונות תופעה של מגורי יהודים לצד ערבים היא כרמיאל".

מדובר בתופעה (2)

מה עובר על מח' מודעות בישראל היום ואיפה העורכים? שיא חדש. לא זכורה לי מודעה כזו בתוך כתבה.

עדכון: מתברר שהיו כבר תקדימים בעמודי הספורט ושלמה מן כתב על כך.

פייסבוק

עודד קיבליצקי נעלם באתר סקי. המשפחה פתחה עמוד פייסבוק: כל היודע דבר על מקום הימצאו...

הפדופיל אורן קורידו מחפש קורבנות ברשת.

מה מצייצים על האח הגדול.

עוד שני קמפיינים דוחים של ממתקי כרמית. ותודו למשרד שלכם, EDK.

Breaking News

The Senate voted 57 to 40 against bringing to the floor a defense spending bill that included a repeal of the "don't ask, don't tell" policy. The vote

delivers a significant blow to efforts to end the ban on gays serving openly in the military

WP

לפני פיזור

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל