הפקרות

הופקרנו, אנחנו מופקרים, ונופקר בעתיד * המצב? בקרשים ובעצים הבוערים * ואל תשאלו מה מספרים הכבאים
דבורית שרגל |

דו"ח המבקר

שמענו כבר אתמול לאורך כל היום שמדינת ישראל הופקרה, אבל אין ברירה, אלו גם כותרות היום.

כל עיתון בחר לעצב אחרת את ההתייחסות למחדל, אבל דבר אחד משותף לשלושה עיתונים: ארבעה שמות וארבע תמונות מופיעות בשעריהם: ישי ברק שטייניץ נתניהו.

רק עיתון אחד יוצא דופן: נכון, ישראל היום. בשערו מככבים שני ראשים בלבד: מיכה לינדנשטראוס ואלי ישי.

ככה יוצרים סיפור אמיתי. המבקר אומר שהמחדל רובץ לפתחו של שר הפנים, שאומר "התרעתי".

בכפולת 2-3 יש תיקון קטן: בקצה כות' המשנה של הידיעה המרכזית "... - וראש הממשלה לא פעל"

פה כבר מופיעות ארבע תמונות, והכיתוב לנתניהו הוא "שר הפנים התריע לפניו על מצב שירותי הכיבוי, אבל הוא כינס דיון באיחור ולא קיבל החלטה"

שימו לב לטקסט של דן מרגלית, אליו משורבב שמו של נתניהו בקטנה, רק בהתחלה, סתם שותף משנה כזה, לא יותר.

ההבדל בין הכותרות של הארץ ושל כלכליסט הוא בזמנים. ע"פ הארץ, "ממשלת ישראל הפקירה את אזרחיה".

ע"פ כלכליסט, היא "מפקירה". ברור שהאופציה השנייה היא הנכונה, מאחר שההפקרות עדיין נמשכת.

בע' 3 בכלכליסט יש אפילו המשך: "האוכלוסיה האזרחית תופקר בשעת חירום"

כלומר, אין למה לצפות.

מעניין, גם בכלכליסט ראשו של נתניהו נעדר מהשער.

כלכליסט הוא היחיד המרחיב בעניין תפקידו של שמעון רומח במחדל: לא קבע תקן כבאות עדכני, "הרבה התרעות, מעט מעשים".

ע"פ גלובס, גולשת בשם רות שפירא העלתה בפייסבוק קישור לדו"ח עוד טרם שוחרר האמברגו.

אני לא הצלחתי למצוא את הקישור.

ע"פ הארץ, עלות הסופרטנקר היא 6 מיליון שקל לארבעה ימי עבודה. מאחר שהטנקר היה פה רק יומיים, ייתכן שיעשו לנו מחיר וזה יעלה פחות.

יו"ר ארגון הכבאים הארצי, אסי לוי, מתראיין למוספשבת של מעריב (שלום ירושלמי). יש הפניה בשער העיתון, ויש ידיעה מקדימה בע' 6.

לוי הוא חבר בולט במרכז הליכוד, והוא מספר כי "מערך הכבאות הפך למרכז של התפקדויות מפלגתיות ומינויים פוליטיים. הוא עצמו מתגאה במספר הגדול של אנשי ליכוד שהכניס לעבודה".

מקסים, גדול ונפלא.

מה עוד הוא אומר?

"איך יאחדו 24 איגודים ותחנות שכל אחד עומד בפני עצמו? יפילו ממשלה ולא יזיזו תחנה אחת. לכל מפקד תחנה כזו יש רכב, לפעמים ג'יפ שעולה 600 אלף שקל, פקידה, ג'ובים, הוא מרוויח 50 אלף שקל לחודש. אני הרי מחזיק את הקופה, ואם אני מזיז פקיד, 100 איש קופצים לי על הראש".

וואוו. מבט חדש על שירותי הכבאות, כן?

אלי ישי? הצחקתם.

יונתן יבין, מתוך דעות ידיעות, על השריפות הסמויות מהעין.

הסולחה בין טורקיה לישראל?

ע"פ מעריב, יש קרב גרסאות: בירושלים טוענים שקרובים להשגת הסכם.

בטורקיה מדווחים שהשיחות התפוצצו.

במקביל, מדווח מעריב, בדיוק כמו שדיווח ידיעות אתמול, הורי ולוחמי השייטת מתפוצצים מכעס.

שריפה בצ'ילה

81 (בעיתון המודפס עלה המספר ל-83) אסירים נספו בשריפה שהוצתה בכלא בסנטיאגו.

תמונה של פצוע?

למה לא. במעריב אפשר למצוא את תמונתו של תושב כרם שלום, שנפצע באורח בינוני מרסיסי מרגמה אתמול. הפצוע, שאפו ופיו מכוסים במסיכת חמצן מסתכל מהאלונקה, למעלה, לעבר הצלם (יהודה לחיאני), במבט נדהם. כל הכבוד, תמשיכו ככה, זהו עיתון שלא חוסך מאיתנו כלום! כבוד הפצוע? שטויות, זה היה במרחב ציבורי, אין לו שום זכויות!

הסקר היומי

88% מהציבור בישראל סבור שהמפלגות הן הגופים המושחתים ביותר פה, לפי דו"ח של ארגון שקיפות בינלאומי.

לחם עבודה

בן כספית, לא אוהד שרוף של אהוד ברק, היה פרשן תוכנית הבוקר של גל"צ, נכון להבוקר, עד שלפני כמה חודשים נפרדו ממנו שם, בטענה שהוא מגיש תוכנית בתחנת רדיו אחרת (103fm). במקומו הובאה איילה חסון, מעריצה סודית של אהוד ברק, שגם היא הפלא ופלא, מגישה תוכנית בתחנה אחרת, רשת ב'.

החלטה מגבוה? צירוף מקרים? פראנויה של בלוגרית?

שרי אנסקי הודיעה על רצונה לפרוש ממעריב, אחרי 35 שנים.

ברשתתת

יוזמה מעניינת של בעלי הבלוג בייגלה: עמותת שובע מעניקה למי שידם אינה משגת מזון ומחסה. ב"יום המרק", שמארגן בייגלה יחד עם העמותה, מוזמן הציבור לאכול מרק במסעדות המשתתפות במבצע. המסעדות מצדן יעבירו את תמורת המרק שתאכלו לעמותה. בעלי מסעדות ברחבי הארץ שרוצים להשתתף במבצע - מוזמנים.

זה יקרה ביום שלישי, 21 בדצמבר, מ-19:00-23:30.

אם הייתם חייזרים, איך הייתם מתארים את ויקיליקס?

יכולים ורוצים לסכם את השנה שלכם בסטטוס? הנה.

ביום חמישי הבא בשמונה, העיתונאי בועז ארד על החיים בסין.

בהמשך לפסק ההלכה הבלתי נסלח של הרבנים, עצומה. מה ייצא מזה? מממ.

קצה האצבעות

גיליון אחרון של העיר, לפני האיחוד הגדול עם העכבר. בשער פרויקט מיוחד, פרופילים קצרצרים של כל האנשים שעושים את חדשות הירקון 70.

לא יודעים מה זה? היכנסו ללינק.

בין השמות שאתם כן מכירים: גיא זהר, עינת פישביין, קרן נויבך, לינוי בר-גפן, ציפה קמפינסקי, מיה בנגל.

הלך לעולמו

יו"ר הכנסת לשעבר, דב שילנסקי.

המכתב של ממתקי כרמית

אני שמחה שהייתי הראשונה לפרסם את הסיפור שלשום בלילה. הפוסט מככב מאז בראש רשימת הפוסטים הלוהטים בבלוג (הסבו את הראש ימינה מעט, לטור השחרחר). מאז מלאה הרשת בדיווחים על כך (כולל וידויים אישיים של עיתונאיות איך הן נבהלו, ותלונה שהגישה ח"כית אחת, מירי רגב). אפילו בהארץ יש על כך היום חצי סדין.

תיקון: ידיעה על כך התפרסמה בתוכנית חיסכון בערוץ 2 ביום שלישי, 19:30 בערב.

מתברר שהגלגול החדש של מעריב והעורך החדש שלו פחות מעניינים את קוראי הבלוג הזה.

משולש רומנטי בהראל

במעריב מספר יהודה שרוני על רומן בין מזכירה אחת ושני בכירים בחברת הביטוח הראל. כולם בעלי משפחות. הבכירים פרשו. המזכירה נשארה. גם זה לטובה. גם אותיות, כמצופה, יש בפרשה: דמ"ע.

למה התעמקתי? בגלל העניין שלי ברומנים במקום העבודה, ובעיקר כי יש לי קרן פנסיה בהראל. מי יודע מה עשה לה המשולש הזה.

VTV

כן, עשיתי את הצפייה החד-עונתית שלי אמש כדי להבין מי נגד מי עת אשמע שברירי שיחות על כך בקרב 2.4 חבריי.

מה אגיד לכם, תבלו. אקזוטיקה רבה צפויה העונה.

למי שתהה, בביקורת של דורון ברוש במעריב, למה הכוונה ב"דנה רון הכלפתע", אסביר: צ"ל - קלפטע. או בעברית - כלבתא, או מכשושה (מכשייפל'ה).

הטוקבקיסטים

במסגרת עבודת המחקר שלי, הנקראת "הפסיכודינמיקה של הטוקבקיסט בבלוג ולווט אנדרגראונד", אני שוברת את הראש באחרונה בשלוש שאלות הקשורות בזהות: 1. מה מניע אדם לכתוב בשם בדוי, שם של אדם לא קיים. 2. מה מניע אדם לכתוב בשם של אישיות מוכרת, למשל, "ספי ריבלין". 3. מה מניע אדם לא לכתוב בשום שם, כלומר להקפיד ולהשאיר את ריבוע השם ריק, או לקווקו אותו במשהו? מה הקשר בין הפעולות האלו למצב האגו ולגובהו, וכן לטוהר כוונתו של הכותב?

כן, ברור שיש מקום לתת את הדעת גם לאנשים שממציאים כינוי המבטא את חיבותיהם, העדפותיהם התרבותיות (בונד, קפיטנוס) או הזואולוגיות-דפדפניות (שועלן). והכי חשוב, מה בין הכינויים לתוכן הטוקבקים.

מאחר שזו עבודה מאוד מורכבת, אין לדעת מתי יסתיים המחקר.

לפני פיזור

אני אוהבת את ההגדרה "מערכת חורפית". מעניין מה מתוך כל האיומים יקרה באמת, כמה מ"מ גשם יירדו ומה תהיה הטמפ' (מאיימים ב-7 מעלות, ובכ-160 מ"מ גשם).

לינקים

ע"מ להקל על חיי הקשים, קימבנתי קומבינה טכנית כלשהי במהלך הכתיבה/עריכה.

התוצאה היא שלא כל הלינקים לחיצים באקספלורר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל