"הכסף החכם" שדחף את מדד המעו"ף לשיא - זה סימן לבאות

יוסי פינק |

מדד המעו"ף התקרב ביום שלישי האחרון עד למרחק נגיעה מרמת ה-1,300 נקודות. זה קרה לאחר שמתחילת אוקטובר ראינו סוג של דשדוש בבורסה ואז הגיע השבוע האחרון והפריצה במעו"ף לכיוון ה-1,300.

נהוג לחשוב שזה הציבור שקונה מניות כשהן בשיא כל הזמנים ואילו המוסדיים הם אלו שמחכים בצד לתקופה של מימושים. לא כך המצב הפעם. את מהלך העליות האחרון, זה שהביא את המעו"ף לרמת השיא, הוביל "הכסף החכם", כלומר הכסף של המוסדיים.

ביולי-אוגוסט-ספטמבר, החודשים בהם רשם המעו"ף את העלייה המשמעותית שלו מרמה של 1,060 לרמה של סביב 1,200, מעורבות המוסדיים במסחר הייתה דלה באופן יחסי. היו אלו חודשי הקיץ ואח"כ החגים, תקופה שבאופן מסורתי לא נחשבת לתקופה בה המוסדיים פעילים וגם כך מרבית הגופים ישבו ועדיין יושבים בחשיפה גבוהה למניות, למעלה מ-30% במרבית המקרים.

היה זה דווקא הציבור שהזרים כסף גדול מאוד לקרנות המעורבות (אלו דוגמת ה-90-10 גייסו כ-16 מיליארד ש' השנה) והראה פעילות ערה באופן יחסי אפילו דרך הקרנות המנייתיות שגייסו למעלה מ-60 מיליון שקלים לחודש בחצי השנה האחרונה. לגבי הקרנות המעורבות, צריך לומר שבניגוד לחשיפה שלהן לקונצרני, בחלק המנייתי הן יושבות ברובן על מקסימום חשיפה וההמשמעות היא מאות מיליונים שזרמו לאפיק המנייתי.

עם זאת, בשבועיים-שלושה האחרונים אנחנו רואים מגמה שונה, הציבור הוריד את הרגל מהגז ולא רוכש קרנות מעורבות כבעבר (כנראה מחשש להפסדים בקונצרני וגם עניין רוחות המשבר באירופה) ובקרנות המנייתיות נרשמים גיוסים של מיליוני שקלים בודדים ביום בלבד.

הקרנות המנייתיות הן כבר מזמן לא אינדיקציה לפעילות הציבור באפיק המנייתי ולכן בכדי להתחקות אחר פעילות הציבור יש להסתכל על תעודות הסל. ומה שרואים זה פעילות דלילה של הציבור בתעודות על המדדים המובילים בת"א. המוסדיים, מנגד, קונים ואת זה אי אפשר לפספס.

המצב שנוצר הוא שבזמן שהציבור לקח צעד אחורה בעוד הבורסה יחסית עומדת במקום, המוסדיים החלו לרכוש מניות ולדחוף את המדד כלפי מעלה.

כמעט בכל יום רואים מספר תעודות סל על ת"א-25 או ת"א-100 שמרכזות מחזורים גבוהים של עד 100 מיליון שקלים ואף יותר מכך. ביום שישי האחרון חשף Bizportal כי המוסדיים רכשו תוך שבוע מניות בהיקף של כ-350 מיליון שקלים דרך תעודות של מבט וקסם והשבוע אנחנו ממשיכים לראות פעילות ערה בתעודות על המדדים הכבדים באחד העם.

מעבר לפעילות בתעודות הסל, סממן נוסף לפעילות המוסדיים הוא ככל הנראה סוג המניות שנרכשות בחודש האחרון בבורסה. מעניין לראות שבזק, סלקום ופרטנר נמצאות בין 5 המניות החזקות במעו"ף בחודש האחרון עם תשואה של קרוב ל-10%. אלו מניות דיבידנד, מניות של מוסדיים שיודעים שאין להם מה לחפש בשוק הקונצרני בתשואות הנוכחיות ולכן הם הולכים ל"תחליף" בשוק המניות - מחלקות הדיבידנדים.

לסיכום הדברים, נאמר שהגורם לשיאים של השבוע האחרון במדד המעו"ף הוא ככל הנראה "הכסף החכם", זה ממש לא המצב של נהג המונית שמדבר על הבורסה ועוד רגע כולנו נאכל אותה, להיפך - כשהוא יתחיל לדבר, העליות רק ייתחזקו (ואז תבוא הנפילה).

ועוד מילה, בתחילת נובמבר שוחחתי עם מנהל השקעות ראשי של אחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל. שאלתי אותו איך הוא מתכוון לנהל בחודשים הקרובים את החשיפה לאפיק המנייתי שגם ככה באופן היסטורי נמצאת ברמה גבוהה וזאת כאשר ההשקעה בקונצרני הופכת מיום ליום לפחות ופחות כדאית. תשובתו הייתה "אני מקווה שלא נצטרך להגדיל את החשיפה כי זה אומר להגדיל את הסיכון". אז כנראה שהמוסדיים החליטו להגדיל סיכון, ההנחה (והשאיפה) היא שכשהציבור יצטרף, הם יורידו חשיפה - ועולם כמנהגו נוהג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר

פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם  ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם



רן קידר |

אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור,  שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.

הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.

ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו. 


נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון.  אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע.  נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת. 

 

המשקיעים לא ויתרו

שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.