הסדר תשלומים לא תמיד מזכה בגמלה רטרואקטיבית
החלטת בית הדין הארצי מעלה שוב את נושא אי תשלום דמי ביטוח של מבוטחים לא שכירים במועד, וההשלכות הצפויות לגבי שלילת זכאות לגמלאות.
ב-18 באוקטובר 2010 קבע בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 190/08) כי מבוטחת בת 84 שפיגרה בתשלום דמי ביטוח וערכה הסכם תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תהיה זכאית לתשלום קצבת זקנה רק מיום עריכת הסכם התשלומים.
רקע עובדתי
המבוטחת, ילידת 1922, הגישה תביעה לקצבת זקנה בשנת 2006 בהיותה בת 84. המבוטחת עקרת בית ואלמנה משנת 1962.
תביעתה לקצבת זקנה נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח בהסתמך על סעיף 366(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), שלפיו:
"קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים ינהגו כך:
...
(3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין."
בנובמבר 2008 ערכה המבוטחת הסדר תשלומים, ומאז משולמת לה קצבה חודשית באופן שוטף.
המחלוקת בין המבוטחת למל"ל היא בשאלה: האם המבוטחת זכאית לקצבת זקנה לפני 2006, ולאיזו תקופה.
פסיקת בית הדין האזורי
בית הדין האזורי דחה את תביעת המבוטחת בהסתמכו על סעיף 366(א) לחוק הביטוח הלאומי, השולל תשלום גמלה למי שפיגר בתשלום דמי ביטוח בעד תקופה העולה על 36 חודשים, בלי שלמל"ל יש סמכות להפעיל שיקול דעת לביטול התוצאה של הוראה זו.
תכלית סעיף זה היא למנוע מצב שבו מבוטח לא ישלם דמי ביטוח, ובבוא האירוע המזכה בגמלה ישלם את החסר ויצפה כי תשולם לו גמלה בשיעור מלא מהמועד המזכה.
למל"ל אין חובה ליידע את המבוטחים על כל אפשרויות התביעה.
מאחר שהמבוטחת לא מילאה את חובתה לתשלום דמי הביטוח משנת 1999 - אין היא זכאית ליהנות מהזכות לקצבה.
המל"ל תמך בפסק הדין של בית הדין האזורי, בהישענו על הוראות סעיפים 366 ו-296(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
הכרעת בית הדין הארצי
על אף המקרה הקשה - שבו מדובר בניצולת שואה, אלמנה, עקרת בית שמגישה תביעה לקצבת זקנה באיחור של שנים רבות (בשנת 2006 במקום בשנת 1982) - נאלץ בית הדין הארצי לתמוך בהחלטת בית הדין האזורי, לאור הלשון הברורה של הוראות סעיפים 366(א) ו-296 לחוק הביטוח הלאומי.
לדעת בית הדין, קצבת זקנה היא מן הקצבאות שהידיעה לגביהן היא נחלת הכלל; אין חובה חוקית ליידע את המבוטחת על הצורך בהגשת תביעה לקצבת זקנה. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי מדגיש מחסום לגבי שיהוי בהגשת התביעה ולא מותיר שיקול דעת.
החלטת בית הדין הארצי מעלה שוב את נושא אי תשלום דמי ביטוח של מבוטחים לא שכירים במועד, וההשלכות הצפויות לגבי שלילת זכאות לגמלאות. לפיכך, בטרם מסתיימת שנת 2010, אנו ממליצים למבוטחים הלא שכירים להסדיר את חובם לאלתר.
הכותב - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il
