הסדר תשלומים לא תמיד מזכה בגמלה רטרואקטיבית

B> חיים חיטמן

החלטת בית הדין הארצי מעלה שוב את נושא אי תשלום דמי ביטוח של מבוטחים לא שכירים במועד, וההשלכות הצפויות לגבי שלילת זכאות לגמלאות.
עו"ד לילך דניאל |

ב-18 באוקטובר 2010 קבע בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 190/08) כי מבוטחת בת 84 שפיגרה בתשלום דמי ביטוח וערכה הסכם תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תהיה זכאית לתשלום קצבת זקנה רק מיום עריכת הסכם התשלומים.

רקע עובדתי

המבוטחת, ילידת 1922, הגישה תביעה לקצבת זקנה בשנת 2006 בהיותה בת 84. המבוטחת עקרת בית ואלמנה משנת 1962.

תביעתה לקצבת זקנה נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח בהסתמך על סעיף 366(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), שלפיו:

"קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים ינהגו כך:

...

(3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין."

בנובמבר 2008 ערכה המבוטחת הסדר תשלומים, ומאז משולמת לה קצבה חודשית באופן שוטף.

המחלוקת בין המבוטחת למל"ל היא בשאלה: האם המבוטחת זכאית לקצבת זקנה לפני 2006, ולאיזו תקופה.

פסיקת בית הדין האזורי

בית הדין האזורי דחה את תביעת המבוטחת בהסתמכו על סעיף 366(א) לחוק הביטוח הלאומי, השולל תשלום גמלה למי שפיגר בתשלום דמי ביטוח בעד תקופה העולה על 36 חודשים, בלי שלמל"ל יש סמכות להפעיל שיקול דעת לביטול התוצאה של הוראה זו.

תכלית סעיף זה היא למנוע מצב שבו מבוטח לא ישלם דמי ביטוח, ובבוא האירוע המזכה בגמלה ישלם את החסר ויצפה כי תשולם לו גמלה בשיעור מלא מהמועד המזכה.

למל"ל אין חובה ליידע את המבוטחים על כל אפשרויות התביעה.

מאחר שהמבוטחת לא מילאה את חובתה לתשלום דמי הביטוח משנת 1999 - אין היא זכאית ליהנות מהזכות לקצבה.

המל"ל תמך בפסק הדין של בית הדין האזורי, בהישענו על הוראות סעיפים 366 ו-296(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

הכרעת בית הדין הארצי

על אף המקרה הקשה - שבו מדובר בניצולת שואה, אלמנה, עקרת בית שמגישה תביעה לקצבת זקנה באיחור של שנים רבות (בשנת 2006 במקום בשנת 1982) - נאלץ בית הדין הארצי לתמוך בהחלטת בית הדין האזורי, לאור הלשון הברורה של הוראות סעיפים 366(א) ו-296 לחוק הביטוח הלאומי.

לדעת בית הדין, קצבת זקנה היא מן הקצבאות שהידיעה לגביהן היא נחלת הכלל; אין חובה חוקית ליידע את המבוטחת על הצורך בהגשת תביעה לקצבת זקנה. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי מדגיש מחסום לגבי שיהוי בהגשת התביעה ולא מותיר שיקול דעת.

החלטת בית הדין הארצי מעלה שוב את נושא אי תשלום דמי ביטוח של מבוטחים לא שכירים במועד, וההשלכות הצפויות לגבי שלילת זכאות לגמלאות. לפיכך, בטרם מסתיימת שנת 2010, אנו ממליצים למבוטחים הלא שכירים להסדיר את חובם לאלתר.

הכותב - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.