דו"ח מבקר חריף: המחדל בשירותי הכבאות - "רובץ לפתחו של אלי ישי"

נתניהו התמהמה, ישי לא מימש סמכויותיו, שטייניץ לא שיתף פעולה. מבקר המדינה: הדו"ח אודות שירותי הכבאות "חמור במיוחד, מעיד כמאה עדים על מינהל בלתי תקין לחלוטין"
יונתן גורודישר |

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מותח ביקורת קשה על משרדי הממשלה ובעיקר על משרד הפנים ואלי ישי, שר הפנים, בדו"ח מיוחד שפרסם היום בעניין היערכות שירותי הכבאות וההצלה לשעת חירום. המבקר מגדיר את הדו"ח כ"חמור מאוד".

הדו"ח "מעיד כמאה עדים על מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי", כתב לינדנשטראוס. הדו"ח מראה כי משרד הפנים לא קידם את הטיפול בשירותי הכבאות במסגרת הסכויות שהיו בידיו ושמשרדי ממשלה נוספים, בדגש על משרד האוצר, לא שיתף עמו פעולה באופן מספק.

"אני מוצא לנכון להתריע בפני ממשלת ישראל וראש הממשלה על מחדל מתמשך זה הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו", כתב מבקר המדינה. בדו"ח קורא המבקר לשרי הממשלה "לחדול מגלגול האחריות" ולמנוע את הסחבת בטיפול בשירותי הכבאות.

מלבד שר הפנים ישי, מבקר המדינה מותח גם ביקורת על התנהלותם של שר האוצר יובל שטייניץ ושר הביטחון אהוד ברק. המבקר קורא למשרדים לשתף פעולה וליישם את החלטת הממשלה להקמת רשות ארצית לכבאות והצלה.

התקופה אותה בחן מבקר המדינה הינה מחודש אוגוסט 2009 ועד חודש יוני 2010, כאשר תשובות הגופים המבוקרים עודכנו במהלך חודשי הקיץ האחרון. הדו"ח מגלה כי לקחי העבר לא נלמדו. לדברי המבקר, הליקויים שנמצאו בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה במלחמת לבנון השניה לא רק שלא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר.

לינדנשטראוס ציין כי נמצאו ליקויים בעניין היערכות שירותי הכבאות, נמצאו חוסרים בכל הנוגע לכוח האדם, פריסת התחנות ולכלי רכב וציוד. המבקר מזהיר שבגין ליקויים אלה עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בעת חירום. לינדנשטראוס מאשים את הגופים השלטוניים ב"גרירת רגליים" ובניהול ויכוחים על המחדלי שאף העצימו את האסון בשריפה באחרונה בכרמל.

המבנה האירגוני

בחודש מאי 2008 החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכיבוי והצלה ואף נקבעו לוחות זמנים ליישום החלטה זו. עם זאת, מהדו"ח עולה כי עד לסיום הביקורת לא חל כל שינוי במבנה שירותי הכבאות. לא רק זאת, המבקר מציין כי משרד הפנים טרם גיבש את הצעת החוק הנדרשת ליישום החלטת ממשלה זו.

בנוסף, הדו"ח מציין כי קיימות בעיות הנוגעות לתיאום סמכויות ואחריות בין פיקוד העורף ושירותי הכבאות. הבעיה שעולה היא העובדה שלשירותי הכבאות חסר מטה פיקוד ומערכת שליטה מרכזית, כך שבעת חירום יהיה על פיקוד העורף להיות בקשר עם גופים רבים.

הכשירות המבצעית

בשירותי הכבאות קיים מחסור בכוח אדם הן בשת שיגרה והן בשעת חירום, קובע הדו"ח, תוך שנאמר כי נציבות הכבאות לא בחנה בשנים האחרונות את עניין התאמת התקנים במערכת לגידול ולפיזור האוכלוסיה. הדו"ח אף מאשים באופן אישי את נציב הכבאות, רב-טפסר שמעון רומח, בכך שלא קבע תקן כבאות עדכני, אף שישי הסמיך אותו לכך.

הדו"ח מציין כי תקן כוח האדם בשירותי הכבאות לשגרה עומדת על 1,948 משרות מהן 1,381 בתפקיד כבאי משמרת. עם זאת, בפועל מצבת כוח האדם עמדה על 1,685 משרות, מהן 1,195 משרות כבאי משמרת - פער של 263 משרות, מהן 186 של כבאי משמרת. עוד נמצא בביקורת כי חיילי מילואים של פיקוד העורף אינם יכולים לשמש כתחליף לכבאים האזרחיים בשל הכשרה חסרה.

מבחינת הכשרת הכבאים, הדו"ח מציין כי המתקן המשמש את בית הספר לכבאות והצלה אינו מאפשר הכשרה לפי תקנים בין-לאומיים ואף מציין כי עצם השימוש במתקן זה "כרוך בסיכון חיי הכבאים" עצמם. עוד נאמר כי המצב נותר בעינו למרות התרעות חוזרות ונשנות של נציבות הכבאות וכי משרד הפנים לא פעל להביא לפתרונה. עוד נמתחה ביקורת על המכשור שמשמש את שירותי הכבאות, המבוסס על מכשירי קשר ישנים המביאים לעומס ולמגבלות על הרשת.

תקציב הכבאות

בעוד ששר הפנים אלי ישי טען בימים האחרונים כי במהלך כהונתו פעל רבות להגדלת תקציב שירותי הכבאות, מדו"ח המבקר עולה כי רק בחודש מאי 2010 משרד הפנים הציב דרישה תקציבית בשל המחסור בציוד, שאף היא הייתה "מצומצמת". המבקר מתח ביקורת על התנהלות משרדי הפנים והאוצר שלא פעלו לגבש תוכנית מוסכמת בעניין.

מציין הדו"ח, התקיימו דיונים עד לרמת רה"מ בנימין נתניהו, אך עם זאת, במשך של כ-9 חודשים, לא חלה התקדמות בנושא, עד להחלטת ממשלה שהתבלה ביולי 2010 בעניין "שיפור מערך הכבאות", בה הורתה לנציבות הכבאות להשלמת חוסרי הציוד בתקצוב של 100 מיליון שקל שיגיעו ממשרדי הפנים והאוצר.

בנוסף, המבקר מציין כי לשירותי הכבאות אין בכלל תקציב ייעודי לביצוע אימונים, זאת בנוסף לכך שהם אינם משתתפים כנדרש באימוני פיקוד העורף בתחום ההתגוננות האזרחית.

שיתוף הפעולה בין הארגונים

שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף, המשטרה, מגן דוד אדום ושירותי הכבאות, לא רק שלא השתפר מאז מלחמת לבנון השניה והלקחים שהועלו, אלא אף נחלש, מציין הדו"ח. בנוסף, נאמר כי רשות החירום הלאומית לא קימה את הטיפול במוכנות שירותי הכבאות לזמן חירום ואת שיתוף הפעולה בין הגופים, עך אף שלשם כך הוקמה.

בעיה נוספת שהועלתה בקשר שבין הגופים היא העובדה שלפיקוד העורף, האחראי בזמן חירום על התגוננות האוכלוסייה, אין השפעה על בניין הכוח - הכשרת הכבאים - ועל קביעת צרכי השירותים בזמן חירום.

לבחון העברת שירותי הכבאות ממשרד הפנים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.