דעה

גנב וטוב לו? קבלו עמדה לא פופולארית שאינה מיועדת לבעלי לחץ דם גבוה

אין, לא הייתה, ולא תהיה תופעה שנקראת 'גניבת לקוחות'. אז על מה לעזאזל אנשים כ"כ אוהבים להתלונן? תמיר האס בטור השבועי 'תורת היחצות'
תמיר האס |

לפני חודש נעניתי לפניה של לקוח מתחום האינטרנט. בפגישה עימו סקרתי בפניו את הזירה בה הוא נמצא והודעתי לו שהמצב שלו בעייתי, ושהמתחרים - מה לעשות, מוצלחים יותר. פאק שלי, כזה אני, אמיתי. בכל מקרה, לאחר שהסברתי לו מה צריך לעשות כדי לייצר שוני ולקבל חשיפה, הוא אמר "אין בעיה" והכריז בחגיגיות על תחילת היחסים. 5 ימים לאחר מכן התקשר ואמר שיצרה איתו קשר יחצנית אחרת שציירה תמונה אופטימית הרבה יותר.

"היא הבטיחה הרבה כתבות ושהראשונה תגיע תוך שבוע, ושבכלל לא צריך לעשות מאמץ, ולכן אני מעדיף לעבוד איתה. אתה לא כועס נכון?" הוא שאל בתמימות. "ממש לא כועס", השבתי ואיחלתי בהצלחה. הצעתי גם שישמור את התוכנית שהכנתי לו, הוא יזדקק לה. עבר שבוע, עבר חודש. בינתיים בתקשורת הוא לא הופיע, המתחרים כן, ושיחת הטלפון הנוספת בהחלט הגיעה ממנו.

על "חטיפתו" המהירה של הלקוח לא כעסתי, אבל הצטערתי לשמוע על הבטחות השווא שקיבל, ככה לא משיגים פרנסה נוספת אלא מייצרים אכזבות ושם רע לכולנו. נראה כי סוגיית 'תזוזת לקוחות' שזכתה לכינוי 'גניבת לקוחות' חוזרת על עצמה מדי תקופה מה, הקולגות צועקים, מלינים, ולפעמים אף מדליפים. על מה ולמה?

עשו לה לקחו לה

גם א', חברתי למקצוע, הייתה עצבנית במיוחד עד לא מזמן. "מתחרה פנה לאחד מלקוחותיי והציע את עצמו, היית מאמין כמה חוסר הגינות יש בתחום הזה? גם ככה המצב לא קל", היא אמרה תוך ציפייה לתגובתי התומכת. "תכתוב על זה תמיר, אתה צריך" קבעה.

את החלק הראשון של תשובתי היא אהבה "אין בעיה, אכתוב" הבטחתי. את החלק השני פחות, שכן להפתעתה השבתי שאיני רואה שום בעיה בפניה ללקוח של משרד אחר. זירה ליברלית, שוק חופשי. כולם רוצים להתרחב ולהכניס יותר כסף. "אתה רציני תמיר? אתה באמת רציני?" היא שאלה בכעס לאחר ששמעה תשובתי. "כן!" השבתי: "אני גם לא חושב שיש לך ממה לפחד, הרי שבמידה והלקוח מרוצה גם אם יפנה אליו המוכשר בישראל, הוא יישאר אצלך. אבל אם לא מרוצה אז כנראה שישיב לפניה של המתחרה.

ובכל זאת, יש דרך לפנות. שמרו על נימוס

הדבר המעניין בתופעה אותה אני מתאר היא שדווקא בקרב הלקוחות הפוטנציאליים יש שאינם רואים בעין יפה פניית משרד מתחרה בזמן שהם נמצאים אצל אחר (הנה לכם הרמה להנחתה), נקודה שכדאי ש'הגנבים' פה ייקחו בחשבון. אבל אם כבר פניתם ללקוח של 'חברכם', עשו זאת בהגינות והימנעו מללכלך, לא זו הדרך להשיגם ולא הבטחות השווא.

איך ניתן 'לגנוב' טוסיק שלא רכשתם בכספכם?

נחזור ל-א': כמה שאני מחבב אותה אני חייב לציין שבמקרה שלה יש מן הבעייתיות שכן היא דווקא מייצגת את הצביעות השכיחה שבנושא (סורי יקירה, אין הנחת חבר), שניים מלקוחותיה היו בעבר אצל מתחרים והגיעו אליה מאותה סיבה עליה היא התלוננה. היא, לא ידעה שאני יודע על כך, אני משער שעכשיו כן.

לסיכום חבר'ה הייתי מציע לא לטמון את הראש בחול, אני כמעט בטוח שישבנם של לקוחותיכם נקי מחותמת מלווה בכיתוב "זה שלי". בכל תחום יש תופעה של לקוחות שעוברים מספק זה או אחר, ואתם לא באמת מצפים שמעבר שכזה יקרה רק מיוזמתם האישית, נכון?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".