הגלגול החדש של מעריב

אתמול הכריז יו"ר הדירקטוריון, ד"ר זקי רכיב, על מינוי עורך חדש למעריב, אבי משולם * אז מה עכשיו?
דבורית שרגל | (2)

כמו שכבר כתבתי לא פעם, העובדה שד"ר זקי רכיב קיבל חופשי-שנתי להחליף את כל ה-DNA של אנשי המערכת במעריב מטרידה מאוד. לרכיב אין שום ידע מעשי וממשי בתקשורת. בעיתונות. בדפוס.

הרי זה לא שיש במעריב עיתונאים יותר סתומים, או אם להיות חיובית, פחות מוכשרים מאשר במקומות אחרים. ממש לא.

הבעיות של מעריב הן במישור הניהולי-כלכלי.

לתת לאדם, גאון ככל שיהיה (נניח שרכיב הוא גאון, לצורך הדיון) להרכיב לו נבחרת חלומות ולהתניע אותה על אותה תשתית חולנית (שאומרת: כמה שפחות אנשים יעשו כמה שיותר עבודה בכמה שפחות כסף) זה להמשיך את ההליך האובדני שמעריב נמצא בו כבר כמה שנים.

ייתכן מאוד שגם אבי משולם הוא גאון. אבל אבי משולם ערך אתר אינטרנט. אבי משולם לא ערך עיתונים מודפסים. אין לו שום נגיעה לדפוס. וזה שונה לגמרי. אני רוצה לחדד: זה לא "יותר" או "פחות". זה אחר. ייתכן שבכוונת רכיב להמית את הדפוס ולהפוך את מעריב למוצר אחר. למשל, אתר בלבד. מעניין לראות, אם כך, מה יקרה עם nrg בסיטואציה הזו.

אבל אם בכוונת רכיב להחיות את העיתון המודפס ולהפוך אותו למה שהוא כבר מזמן לא, הוא טועה. הוא צריך היה לתת למשולם להשתפשף קצת. בסדר, לקרוא לזה "יועץ בכיר", ולתת לו ללמוד את המערכת. להטיל אותו לתוך הקלחת הרותחת של העיתון המודפס, זה להמית אותו חיים. לא חבל, בחור צעיר?

על פי ההימור שלי, זאת אומרת, לא הימור, אלא העובדה שאני חיה אי אלו עשורים את המערכת, איש מהעורכים הבכירים לא יישאר. משולם יצטרך להמציא את הכל מחדש, וזה בעייתי. כי לא יהיו לו תקציבים, כי ימשיכו להגיד לו שצריך לחסוך כדי "להבריא את המערכת", כי הוא יצטרך להמשיך ולרדות בעשרות פועלי הזבל שמרוויחים פרוטות, ולשכנע אותם שזהו, מעריב עולה על דרך חדשה.

מוזמנים כולם לספור כמה פעמים עלה מעריב על דרך חדשה מתחילת המילניום ועד היום, ולאן הגיע.

וסתם הערה שתזרה מלח על הפצעים:

באחרונה ביליתי באולם העיתונות בבית אריאלה כמה ימים, בחיפושים ארכיוניים אחרי משהו (שבארכיון מעריב איש לא הצליח למצוא, למרות ההכרזות והפרסומות של הארכיון).

עברתי על גיליונות סופשבוע מאמצע שנות התשעים ועד סופן (ערך: אמנון רבי, אליו אני מקורבת. הוא בעל חב' הפקות עכשיו, אין לו שום עניין בעיתונות).

שמעו, אין שום מוצר עכשווי שמתקרב למה שהיה שם. בראייה לאחור של 10-15 שנים, מדובר היה ביצירות מופת שבועיות. אין שום מוסף, אתר אינטרנט או תוכנית טלוויזיה שמתקרבים לעושר, לאיכות וליצירתיות שהיו בגיליונות ההם. וכן, אני אובייקטיבית. איש-איש מכם מוזמן לבדוק בעצמו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא אוהבת צביעות 18/01/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    אז איך זה שעכשיו הוא מפיק תוכניות נמוכות ושטחיות ?
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל