תל אביב נעלה בירידות: מדד המעו"ף נחלש ב-0.2%, הבנקים שחו נגד הזרם
היום הרביעי לשבוע המסחר בתל אביב ננעל בירידות שערים קלות, אולם הבנקים הצליחו לסגור בירוק. לאורך היום התנהל מסחר מונוטוני בתוך רצועה צרה בתוך הטריטריה האדומה. בתוך כך, מדד המעוף התרחק קלות מהרף הפסיכולוגי של 1,300 נקודות וכעת המשקיעים ממתינים להיווכח כיצד ינעל מחר שבוע המסחר.
בסגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.2% ל-1,292 נקודות, מדד ת"א 75 נחלש ב-0.23% ואילו מניות הבנקים סגרו בעלייה של 0.8%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.7 מיליון שקל.
שותפות חיפושי הגז ישראמקו יהש איבדה 2.2% ברקע להודעתה על סיום תפקידו של המנכ"ל יוסי לוי. לוי מכהן בתפקיד מנכ"ל ישראמקו מאז אוקטובר 1998 וכמנכ"ל נפטא, החברה האם של ישראמקו מאז 1988. בשיחת טלפון עם Bizportal אמר היום לוי, "מיציתי, אני הרבה הרבה שנים בתפקיד וכנראה הכי ותיק בענף - זה הזמן שלי לצאת לדרך חדשה ואני מתכוון לצאת לדרך שכזו בתחום האנרגיה בארץ ובעולם".
עוד בגזרת הגז, בכנס משקיעים של וולס פארגו חזר היום נשיא נובל אנרג'י על הערכות כי פרויקט "תמר" יכנס לפעולה בסוף 2012 ועל כך שתוצאות קידוח האקספלורציה ב'לוויתן' יתקבלו עד סוף החודש.
עוד בלטו במסחר: בי.אס.פי זינקה 76% לאחר שקיבלה אישור FDA, מניית כיל איבדה כ-3% לאחר הזינוק שרשמה אתמול ברקע לרכישת יצרנית דשנים בארה"ב. שותפות רציו יהש ירדה 1.5%, דלק נדלן סגרה בעלייה של 8% לאחר שאתמול זינקה ב-9%.
בגזרת המאקרו, רשות המסים פרסמה היום את נתוני היבוא לחודש נובמבר. למרות תשדירי העידוד הממשלתיים והשאיפה הלגיטימית להתבסס על ייצור מקומי, נראה דווקא שהיקף הייבוא רק גדל והולך החל מתחילת 2011 ובנובמבר בפרט. מינואר ועד נובמבר השנה חל גידול של קרוב ל-20% ביבוא ביחס התקופה המקבילה אשתקד.
מדד המעו"ף רשם בחודש האחרון מהלך עליות של כ-2.5%, כאשר המניות שדחפו אותו לרמות השיא ולקרבת 1,300 הנקודות לא היו המניות שהיה רגיל לראות, אלא מניות הנחשבות לדפנסיביות, כך עולה מבדיקה שערך Bizportal.
המסחר מסביב לעולם
במקביל לסגירת המסחר באחד העם, בורסות אירופה נסחרות בנטייה לעליות שערים. מדד הפוטסי מוסיף 0.15%, הקאק מזנק 0.9% והדאקס נסחר ביציבות.
היום השלישי לשבוע המסחר בבורסות אסיה התאפיין היום בירידות שערים, אולם היצואנים ביפן נהנו מהיחלשותו של המטבע, מה שתמך במדד היפני ש"שחה נגד הזרם". מדד הניקיי 225 טיפס 0.9%, האנג סנג השיל 1.43% בהונג קונג, הקוספי בדרום קוריאה נעל הירידה של 0.35% ומדד שנחאי איבד 0.95% בסין.
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר אמש בנטייה קלה לעליות שערים. השווקים קיבלו רוח גבית מדבריו של נשיא ארצות הברית, ברק אובאמה, בדבר הארכת הטבות המס למעמד הבינוני, אולם לבסוף התמנו העליות בניו יורק.
בסגירת המסחר, הדאו ג'ונס ירד 0.02%, הנאסד"ק עלה 0.14% ומדד ה-S&P 500 התחזק 0.06%. הבוקר נסחרים החוזים העתידיים בירידות שבין 0.2% ל-0.3%.
מניות במרכז
מניית מכתשים אגן רשמה היום עלייה נאה. לאורך היום, המניה רשמה עליות של כ-3%, כאשר בשלב הנעילה, בשעה 16:23, נרשמה עסקה בהיקף של 4.2 מיליון שקל, שהזניקה את המניה ל-5% בסגירה.
חברת כן פייט ביופרמה השלימה את ההכנות לשני ניסויים קליניים. הניסויים ייערכו בתרופת הדגל CF-101 ומיועדים לטיפול בהתוויות לסינדרום העין היבשה ופסוריאזיס.
אסיפת מחזיקי יחידות ההשתתפות של זרח יהש שכונסה היום דחתה את ההצעה להפחית את מחיר המימוש של כתבי האופציות. עם זאת, המשקיעים הסכימו להאריך את תוקפן של האופציות מסדרה 2 לסוף אפריל ואת האופציות מסדרה 3 לסוף יולי.
חברת כיל דיווחה אתמול על רכישת מחברת Scotts Miracle-Gro את פעילות הדשנים המיוחדים תמורת 270 מיליון דולר. העסקה תיעשה במזומן וצפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2011. אתמול זינקה מניית כיל לשיא של שנתיים.
עוד בכיל, החברה הודיעה היום על הרחבת מפעל הייצור בקנזאס. החברה תשקיע 6.5 מיליון דולר בהקמת יחידה לייצור פוספטים מיוחדים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
