הקרקעות יוחזרו למדינה? "הסכום המוצע לחקלאים מגוחך, אין קרקע בארץ ששווה כל כך מעט"

שמאית המקרקעין נחמה בוגין סקפטית לגבי הצלחת תכנית התמריצים של מועצת מקרקעי ישראל שאושרה אתמול להשבת קרקעות חקלאיות למדינה במטרה לאפשר את בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור
לירן סהר |

אתמול (ב') קיבלה מועצת מקרקעי ישראל הוראת שעה למשך שנתיים, שתיצור תמריץ להשבת קרקעות חקלאיות, שיעודן שונה למגורים, למינהל מקרקעי ישראל. לפי הוראת השעה, בתמורה להשבת הקרקע לפי דרישת המינהל, בתוך 60 יום, יקבל החוכר פיצוי כספי מוגדל ב-50%, מזה שקבע השמאי הממשלתי הראשי עבור זכויות החוכר בקרקע.

כמו כן, בנוסף לפיצוי המוגדל, לחוכר תהיה אף זכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום מלא מספר מגרשים מוגבל בתחום התכנית באישור המינהל: במרכז הארץ 20% מהשווי היחסי של שטח ההשבה, אך לא יותר מ-100 דונם ולא יותר מ-500 יחידות דיור.

לדברי נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית מתחילה להתבהר לכל התמונה האמיתית לפיה בג"צ הקשת המזרחית, אשר ביטל את החלטת מינהל מקרקעי ישראל בעניין פיצוי החקלאים על הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה, עוצר כבר עשור, את הליכי היזמות בקרקעות חקלאיות במדינת ישראל.

"ההתייחסות על פי החלטת המועצה אומרת בעצם כי קביעת הבג"צ אינה בלתי הפיכה וכי ניתן להניע את הגלגלים לכיוון השני, מסבירה בוגין. "זהו מהלך נבון שבאמת רואה סוף סוף את "מאזן הכוחות: מצד אחד המשק שזקוק לכל פיסת אדמה שיכולה להיות עתודת קרקע למגורים, ומן הצד השני בעלי זכויות בקרקע של עשרות בשנים שרוצים בצדק לקבל תמורה הוגנת על תרומתם להשבחה הנוכחית בערך הקרקע. עם זאת, ידרשו עוד שינויים ושיפורים בהצעות לבעלי הקרקעות לפני שנראה אותם עומדים בתור".

בוגין מציינת כי בהצעה הנוכחית ישנם תנאים המקשים את ביצועה- כך למשל, 60 יום הם זמן לא סביר בעליל לפינוי קרקע. "ההתניה לפינוי בתוך 60 יום מעקרת מתוכן את ההחלטה. בנוסף, הסכום המוצע מגוחך- אין כמעט קרקע בארץ ששווה כל כך מעט. כמו כן, בפועל יקבל החקלאי רק 2 אחוזים בלבד מהקרקע ולא 20 אחוזים כפי שמצוין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

פעילי חמאס טרור
צילום: AFP

כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו בישראל משנות ה-90 ועד ימינו

רן קידר |

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט. 

מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם. 

וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור. 

בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001,  שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה  רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל. 

בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.