הרהורי כפירה
שימו לב לצילום המרכזי בשער הארץ. תהיות בהמשך הפוסט. הארץ הוא העיתון היחיד שלא הביא בשערו תמונה של אהובה תומר ז"ל. ישר"ה הוא העיתון היחיד המדווח בשער על שינועה של אן פולארד לישראל.
אתמול היה זה ישר"ה שזכה למודעת שער מחבקת של הסמארטפונים של אורנג'. היום מעריב זוכה לעיסוי הכלכלי. אם לסכם, עד כה שלושה עיתונים נכנעו למודעות מעטפת שכאלו בשעריהם, שלא נמכרות בפרוטות, אני משערת. ידיעות, אאל"ט, עוד לא נכנע. מעניין אם ומתי זה יקרה.
הכותרות
לאחר פציעתה של אהובה תומר תהיתי איזו סיבה הייתה לה להידחף לאש. מובן שמיד ננזפתי: מזתומרת איזה סיבה? היא מפקדת, לא?
כן, אבל גם למפקד צריך להיות איזשהו היגיון בריא, איזושהי מחשבה על מי שהוא משאיר מאחור. הדוגמה האישית שנתנה תומר היא גרועה ורעה מאוד.
לא היו לתומר שום אמצעי כיבוי, שום דרך להציל אחרים. היא פעלה ללא מחשבה ובלי להכיר בסכנה הרובצת לפתחה. וזה מצער. אומרים שהיא הייתה כזו, אחת שהולכת עם הראש בקיר, אחרת לא הייתה מגיעה למעמדה הרם, מפקדת תחנת משטרה. מתברר שצריך לשים לב למקומות בהם כדאי לדפוק או לדחוף את הראש. אש בעוצמה מטורפת זה לא המקום הראוי.
אתמול בערב התראיינו ראש עיריית חיפה יונה יהב ומכר של תומר מימי המשפט שלה, עו"ד אביגדור פלדמן אצל קירשנדון. שניהם, המכירים אותה, אמרו את מה שאני כותבת כאן (במילים אחרות, כמובן).
טפסר אריה רגב בידיעות: "אם הייתי רואה אותה הייתי עוצר אותה בכל דרך".
חוץ מזה, ככל שדגמתי, ותקנו אותי אם אני טועה, לא נכתבו הערות בנושא בעיתוני היום.
למה בכלל צריך לדבר על זה במקום להתאבל? כדי למנוע מופעים התאבדותיים כאלו בעתיד.
הדבר הבולט ביותר בשער הארץ הוא התצלום המרכזי: השר אלי ישי עם כבאים בכרמל, אתמול. השר מחבק שני כבאים, בתצלום ארבעה מהם. איש לא נראה ככועס עליו, או משהו כזה.
צילום שכזה אפשר לשים באלבום משפחתי של כל אחד מהכבאים ושל השר, כמובן. זהו תצלום אוהד, בעדי לגמרי. מעניין מה הביא את עורכי העיתון להביא אותו בשער, בלוויית הכותרת הראשית "נתניהו לישי: הפסק לדרוש הקמת ועדת חקירה".
זכותו של השר לקרוא למה שהוא רוצה, איך נתניהו יכול לומר לו מה לומר?
האם הכל בגלל ה
זה מתכתב עם סקר (טלסקר) מעריב, 66.8% מהנשאלים חושבים שצריך ועדת חקירה.
51.7% לא חושבים שצריך לפטר את אלי ישי.
36.1% חושבים שעל המחדל אחראיות הממשלות הקודמות.
דו"ח המבקר אומנם יתפרסם מחר, אבל יופץ היום.
בן כספית בשער מעריב: אלי ישי ייצא ממנו בשן ועין. גם נתניהו לא יוצא נקי.
ידיעות: האחריות על ישי וברק.
מיה בנגל ונועם שרביט כותבים במעריב שהיום צפוי המבקר להודיע שהוא נענה לבקשת רה"מ "לערוך דוח ביקורת על ההיערכות לשריפה בכרמל והטיפול בה".
במארקר מנסים לעשות סדר
הבלגאן, כמשוער, גדול.
מעריב לא מציין את מינוי מרים פיירברג (כמו שכבר כתבו, בזכות שמה, הר אש) ראש העיר של נתניה מאתמול; איך בשש בערב מינה אותה נתניהו למנהלת מבצע השיקום, ושעתיים מאוחר יותר "פה וגב ליישובים... תוספת כוח".
זה קרה, ע"פ איתמר אייכנר בידיעות, מאחר שהמנכ"לים של רה"מ קצפו ואמרו שלא ימשת"פו איתה.
בהארץ אין זכר למחלוקת בתיאור מעמדה החדש של פיירברג.
הפובליציסטיות. או, סוףסוף אישה. סליחה על המקאבריות. נפטרה אהובה תומר, ו
במדור הדעות של מעריב מספר בן דרור ימיני שקיבל מייל ממכר, מרצה באונ' חיפה האומר שהתקשורת מגזימה בראיית השחורות שלה, ושהיו המון דברים טובים: מערכות עירונית מתפקדות למופת, שירותי הצלה מקצועיים היודעים את עבודתם וא"י מתנדבת ותורמת. "היכן כל זה היה בעיתונים? כן, וגם ראש ממשלה במיטבו", אומר האיש.
במחילה, זה דווקא היה בעיתונים.
את טורו מסכם ימיני כך:
"בניגוד לשטיפת המוח הקולקטיבית שאנחנו עוברים כאן כבר חמישה ימים, ייתכן שאנחנו לא כאלה איומים, רשלנים, מכורים למחדלים וחדלי אישים. אולי הימים האחרונים מלמדים שאנחנו לא, ממש לא כל כך גרועים".
ניר גונטז' מביא בידיעות ראיון מבולבל עם טפסר אריה רגב, מפקד שירותי כיבוי חיפה, על הכביש העליון והכביש התחתון, המזכיר את המערכון של הגששים על חובת השלום בחדר מדרגות: מי צריך לומר ראשון: זה שעולה או זה שיורד.
ידיעות (מאיר תורג'מן) הגיע לבית הספר לכבאות בראשל"צ: "אם מבחוץ זה נראה רע, מבפנים זה רק נהיה גרוע יותר".
או, סוף-סוף מישהו
שרה נתניהו ביקרה אתמול בבית החולים בו מאושפזים הפצועים. מתברר שהיא עזרה בגיוס תרומות לפצועים הזקוקים להשתלת עור.
זה שודר אמש ב
בידיעות ובמעריב ובהארץ אין לכך זכר.
ב
וכן ב-
ידיעה קצרה ונחבאת אל הכלים על הביקור והגיוס אפשר למצוא בישר"ה, ע' 15 .
עכשיו תסבירו לי: לזיין תמוח על הקמפיין ההוא במשך שלושה ימים בשער (מעריב) זה כן, אבל לכתוב כמה מילים על הביקור שלה, זה לא?
נער בן 14 מעוספייה הודיע ש
על הגזמות ואימותים כתב גם
באשר לכתבי הטלוויזיה בשטח, אני דווקא רוצה לגונן עליהם חלקית.
הם מחויבים לספק דרמות באפס זמן בדיקה. הם צריכים למלא שעות שידור כי זה מה שנדרש מהם. אין להם זמן לוודא שמה שהם אומרים הוא נכון.
הם מצווים למלל אינסופי. אז מתוך כל מאה מילים, חמישים יהיו מוגזמות. או לא מדויקות. או לא נכונות. מי זוכר? את מי להאשים? את העורכים שלהם.
המילים שלהם בסך הכל מקשטות את המראות. והאש מהפנטת. הרבה יותר משלל הפיגועים והאסונות שידענו. היא מאוד מוחשית, היא יפה, היא חזקה. נכון, היא טומנת בחובה מוות וכליה, אבל אי אפשר להתעלם מהתכונות החיובית שלה. הצלמים מזמן לא התעלו על עצמם, המעצבים (בעיתונים ובטלוויזיה) מזמן לא השקיעו כל כך. כולם נתנו את מיטבם.
האש היא אויב נאה וראוי, וכל המלחמה נגדה לוותה בהערכה על כוחה ועוצמתה.
מתוך פרוטוקול עיריית חיפה על פעילות התאגידים העירוניים.
מעניין שיקירנו רשף חזי לוי אפילו
עיריית חיפה במודעת עמוד (ידיעות, מעריב, ישר"ה, הארץ) המודה לכבאים, שוטרים, מד"א וכו'.
תדהמה בכותרות
"האסיר שעצר את משכבי הזכר בכלא" זו הכותרת של מעריב בע' 22, והיא מתייחסת ליצחק אברג'ל.
היא מזכירה לי את הכותרת "לא תנאף", שכיתרה את המוסף המדיני של מעריב בסו"ש לפני שבוע וחצי.
וכל השומע יצחק.
מכה כחולה
נתיב נחמני מספר (ויותר חשוב, מצלם)
אן פולארד
הובאה אתמול לישראל אחרי שנמצאה על ידי דיפלומטים ישראלים בניו יורק במצב בריאותי וכלכלי קשה.
סיפור הבאתה מובא בכל העיתונים, בישראל היום הוא בשער.
מה עם מעריב שמקמפיין את שחרור פולארד?
בידיעות נכתב שהיא "הועלתה" לישראל.
על פי ערוץ 10, 2 וישר"ה היא נמצאה בלוס אנג'לס.
ע"פ מעריב, הארץ וידיעות, בניו יורק.
ע"פ הכמה שניות שהיא כיכבה ב
צחוקים בממלכה המאוחדת
חברי הסמית'ס
נשים נשים
צפי סער שואלת (בין היתר) למה נשים מתאמצות
השאלה המתריסה זוכה להפניה גם בשער העיתון.
כל מה שהיא אומרת, נכון:
"מדובר איפוא בפוטנציאל ממשי של פגיעה בפרנסה, כלומר בקיום עצמו. זה רלוונטי גם לגברים, אבל הרבה יותר לנשים".
היא לא מזכירה כמעט את האלמנט הנוסף: שוק הדייטים, אחד הפרועים והאייג'יזיסטיים בעולם.
בלוגלנד
באיחור מה, למעריצים:
מאיה נסטלבאום, עיתונאית ותיקה, פתחה בלוג,
תיהנו.
לפני פיזור
זה השיר (פיוט), כך נכתב (נעם ברקן, 24), ששימש כרינגטון של אהובה תומר, והושר על קברה (גם לידיעת יונה יהב שנשאל אמש ע"י הקירשנדון איזה שיר הושמע, ולא ידע. "שיר", אמר).

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.