עובדת שפוטרה מ'מקאן' הגישה תביעה על 840 שעות נוספות שלא שולמו לה

העובדת שימשה כמזכירתם של 5 סמנכ"לים. עם קבלת הודעת פיטורים מיידית היא קיבלה 50 אלף שקל פיצויים ובכל זאת תובעת 82 אלף שקל בגין השעות
משה בנימין |

עובדת שפוטרה ממשרד הפרסום 'מקאן אריקסון' תובעת את החברה על אי תשלום לכאורה של יותר מ-800 שעות נוספות, אותן עבדה לטענתה, ללא תמורה, ובניגוד לחוקי העבודה במדינת ישראל. "הנוהג להעסיק עובדים בתחום הפרסום לאורך שעות ארוכות, ללא תמורה, מנוגד לחוק, ואינו פוטר את המעסיק מתשלום, וזאת גם שנים לאחר שנעברה העבירה" אומרת עו"ד שרון טייץ, אשר מייצגת את העובדת שפוטרה.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה בתל אביב, עומדת על 82 אלף שקל. לדברי עורכת הדין במידה ותתקבל התביעה, הדבר עלול לחולל גל תביעות בן מיליוני שקלים כנגד חלק מחברות הפרסום וחברות נוספות. תקופת ההתיישנות בגין אי תשלום שעות נוספות הינה 7 שנים.

תגובת מקאן אריקסון: "העובדת פוטרה כדין, בשל חוסר שביעות רצון מעבודתה. עם זאת ועל רקע נסיבות חייה האישיים, שולם לה, בנוסף לקבלת מלוא זכויותיה, מענק יוצא דופן בגודלו, בגובה של כ-90,000 שקל. בנוסף לכך קיבלה העובדת מחשב במתנה, ואף סיוע של ממש במציאת עבודה חדשה כמחוות של רצון טוב. יתירה מזו, גם לאחר פיטוריה היא הודתה לחברה ולאנשיה, על עזרתם הרבה והיחלצותם למענה בשעותיה הקשות. היא אף הגדילה והגדירה זאת כתמיכה ש"לא זכתה לקבל גם מהוריה".

אין לחברה אלא להצר ולהביע תמיהה על כך שהעובדת בחרה בעיתוי יוצא דופן (התביעה הוגשה כבר בחודש מאי 2010), להכפיש את החברה ולהתכחש למיטיביה. החברה הגישה כתב הגנה מפורט לבית הדין".

לשכירים בענף הפרסום: כל שעה בה עובד עומד לרשות מקום העבודה נחשבת לשעת עבודה

מתיעוד השעות אותן מחזיקה העובדת (ר', 60) שפוטרה עולה כי מעולם לא קיבלה כל תשלום עבור מאות שעות נוספות (840 לפי התביעה) - לא תשלום בסיס, קל וחומר לא תשלום תוספת בגין שעות נוספות, שכן מתלושי שכרה עולה כי קיבלה שכר חודשי בלבד למשרה מלאה כהגדרתה בחוק.

לדברי עו"ד טייץ, לאור הוראת תיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר, אשר החל את חובת רישום שעות העבודה על המעסיק, "כל שעה בה עובד עומד לרשות מקום העבודה, קל וחומר שעה בה עובד העובד בפועל, נחשבת לשעת עבודה שיש לדווח עליה ולשלם עבורה לעובד".

מתביעת העובדת עולה כי החלה את עבודתה במשרד יחסי ציבור בשנת 2001, ובמסגרת הסכמי שותפויות כאלו ואחרים, עברה לכאורה לעבוד תחת משרד 'מקאן פרס'. מהתביעה עולה כי בשנת 2008 נסגרה חברת 'מקאן פרס' בה עבדה התובעת. לדבריה, הוצע לה לעבור לעבוד במשרד 'מקאן אריקסון', אליו השתייכה חברת 'מקאן פרס', וזאת בתפקיד מזכירתם של 5 סמנכ"לים בחברה, בהחליפה עובדת שיצאה לחופשת לידה.

לדבריה, שאלה התובעת מראש האם מדובר במילוי מקום - שכן אין היא מעוניינת במשרה זמנית, במיוחד לאור גילה הקרוב לגיל הפרישה, אולם, לדבריה, הובטח לה שהעובדת שתחזור מחופשת הלידה - תקודם לתפקיד אחר, וכי מדובר במשרה קבועה. על פי תביעתה של העובדת, יום לאחר ששוחחה ר' עם מנהליה שם נאמר לה שמשרתה זמנית ובשעה שהגיעה לעבודתה, עצרה אותה האחראית על משאבי האנוש ליד המעליות, והודיעה לה שעבודתה מופסקת לאלתר, ללא שימוע כנטען בתביעה.

האחראית מסרה לה, לדבריה, שהחברה תשלם לה את מלוא זכויותיה כעובדת מפוטרת כולל תקופה של חודשיים הודעה מוקדמת - ושהחברה מוותרת על עבודתה בתקופה זו. בתביעתה מודה העובדת כי זכתה בפיצויי פיטורין, בדמי הודעה מוקדמת של חודשיים, וכן בפיצוי מיוחד על פיטוריה המיידיים בסך 50 אלף, אך על מנת לקבל את הכספים הללו היא נאלצה, לדבריה, לחתום על מסמך אשר קובע כי לא יהיו לה תביעות נוספות ממקום עבודתה, זאת בהיותה לדבריה במצוקה - ובמצב בו לא היתה מודעת כלל לכמות השעות הרבה אותן עבדה ללא תגמול כנטען בתביעה.

לדברי עו"ד טייץ: "הסיטואציה בה הועמדה העובדת הייתה קיצונית, גרמה לה להתרגשות רבה, ללחץ ולבלבול. בשל כך ובשל ההתחייבויות הכספיות הרבות אותן נטלה, נזקקה העובדת לכל תמיכה כספית, ועל כן מיהרה לחתום על המסמכים שהוגשו לה, מבלי לדעת את מלוא זכויותיה כעובדת".

"מסמך הוויתור חייב לפרט בדיוק מה ניתן לעובד ועל מה הוא מוותר"

בנוסף, נטען כי טופס הויתור אינו עונה על דרישות החוק והפסיקה בעניין זה, שכן אינו כפוף לגמר חשבון מפורט של מתן זכויות. לדברי טייץ לא פורטו במסמך, כלל הזכויות שניתנו לעובדת בטרם הצהירה שאין לה דרישות נוספות, ועל כן לא ברור אילו זכויות קיבלה ועל מה היא מוותרת. כאשר עובד חותם על מסמך בו הוא מוותר על דרישות עתידיות ממקום עבודתו, על המסמך לפרט בדיוק מה ניתן לעובד, אילו זכויות שלו מולאו על ידי מקום העבודה, ועל אילו זכויות או פריבילגיות הוא מוותר. כאשר פירוט שכזה לא מופיע במסמך, בית המשפט נוטה לפוסלו. כל לדברי עו"ד טייץ.

כמו כן, מוסיפה עו"ד טייץ ואומרת, שגם אילו היה המסמך עליו חתמה העובדת כפוף לחשבון מפורט שכזה, הרי שהוא היה חסר מיסודו, מפני שמשרד הפרסום הנתבע לא התכוון, לכאורה, לשלם לעובדת מאות שעות נוספות אותן ביצעה בפועל, וכלל לא היה מודע לעובדה שבידי העובדת מסמכים מפורטים המעידים על ביצוע מאות שעות עבודה נוספות ללא תגמול דברי התביעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".