עובדת שפוטרה מ'מקאן' הגישה תביעה על 840 שעות נוספות שלא שולמו לה

העובדת שימשה כמזכירתם של 5 סמנכ"לים. עם קבלת הודעת פיטורים מיידית היא קיבלה 50 אלף שקל פיצויים ובכל זאת תובעת 82 אלף שקל בגין השעות
משה בנימין |

עובדת שפוטרה ממשרד הפרסום 'מקאן אריקסון' תובעת את החברה על אי תשלום לכאורה של יותר מ-800 שעות נוספות, אותן עבדה לטענתה, ללא תמורה, ובניגוד לחוקי העבודה במדינת ישראל. "הנוהג להעסיק עובדים בתחום הפרסום לאורך שעות ארוכות, ללא תמורה, מנוגד לחוק, ואינו פוטר את המעסיק מתשלום, וזאת גם שנים לאחר שנעברה העבירה" אומרת עו"ד שרון טייץ, אשר מייצגת את העובדת שפוטרה.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה בתל אביב, עומדת על 82 אלף שקל. לדברי עורכת הדין במידה ותתקבל התביעה, הדבר עלול לחולל גל תביעות בן מיליוני שקלים כנגד חלק מחברות הפרסום וחברות נוספות. תקופת ההתיישנות בגין אי תשלום שעות נוספות הינה 7 שנים.

תגובת מקאן אריקסון: "העובדת פוטרה כדין, בשל חוסר שביעות רצון מעבודתה. עם זאת ועל רקע נסיבות חייה האישיים, שולם לה, בנוסף לקבלת מלוא זכויותיה, מענק יוצא דופן בגודלו, בגובה של כ-90,000 שקל. בנוסף לכך קיבלה העובדת מחשב במתנה, ואף סיוע של ממש במציאת עבודה חדשה כמחוות של רצון טוב. יתירה מזו, גם לאחר פיטוריה היא הודתה לחברה ולאנשיה, על עזרתם הרבה והיחלצותם למענה בשעותיה הקשות. היא אף הגדילה והגדירה זאת כתמיכה ש"לא זכתה לקבל גם מהוריה".

אין לחברה אלא להצר ולהביע תמיהה על כך שהעובדת בחרה בעיתוי יוצא דופן (התביעה הוגשה כבר בחודש מאי 2010), להכפיש את החברה ולהתכחש למיטיביה. החברה הגישה כתב הגנה מפורט לבית הדין".

לשכירים בענף הפרסום: כל שעה בה עובד עומד לרשות מקום העבודה נחשבת לשעת עבודה

מתיעוד השעות אותן מחזיקה העובדת (ר', 60) שפוטרה עולה כי מעולם לא קיבלה כל תשלום עבור מאות שעות נוספות (840 לפי התביעה) - לא תשלום בסיס, קל וחומר לא תשלום תוספת בגין שעות נוספות, שכן מתלושי שכרה עולה כי קיבלה שכר חודשי בלבד למשרה מלאה כהגדרתה בחוק.

לדברי עו"ד טייץ, לאור הוראת תיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר, אשר החל את חובת רישום שעות העבודה על המעסיק, "כל שעה בה עובד עומד לרשות מקום העבודה, קל וחומר שעה בה עובד העובד בפועל, נחשבת לשעת עבודה שיש לדווח עליה ולשלם עבורה לעובד".

מתביעת העובדת עולה כי החלה את עבודתה במשרד יחסי ציבור בשנת 2001, ובמסגרת הסכמי שותפויות כאלו ואחרים, עברה לכאורה לעבוד תחת משרד 'מקאן פרס'. מהתביעה עולה כי בשנת 2008 נסגרה חברת 'מקאן פרס' בה עבדה התובעת. לדבריה, הוצע לה לעבור לעבוד במשרד 'מקאן אריקסון', אליו השתייכה חברת 'מקאן פרס', וזאת בתפקיד מזכירתם של 5 סמנכ"לים בחברה, בהחליפה עובדת שיצאה לחופשת לידה.

לדבריה, שאלה התובעת מראש האם מדובר במילוי מקום - שכן אין היא מעוניינת במשרה זמנית, במיוחד לאור גילה הקרוב לגיל הפרישה, אולם, לדבריה, הובטח לה שהעובדת שתחזור מחופשת הלידה - תקודם לתפקיד אחר, וכי מדובר במשרה קבועה. על פי תביעתה של העובדת, יום לאחר ששוחחה ר' עם מנהליה שם נאמר לה שמשרתה זמנית ובשעה שהגיעה לעבודתה, עצרה אותה האחראית על משאבי האנוש ליד המעליות, והודיעה לה שעבודתה מופסקת לאלתר, ללא שימוע כנטען בתביעה.

האחראית מסרה לה, לדבריה, שהחברה תשלם לה את מלוא זכויותיה כעובדת מפוטרת כולל תקופה של חודשיים הודעה מוקדמת - ושהחברה מוותרת על עבודתה בתקופה זו. בתביעתה מודה העובדת כי זכתה בפיצויי פיטורין, בדמי הודעה מוקדמת של חודשיים, וכן בפיצוי מיוחד על פיטוריה המיידיים בסך 50 אלף, אך על מנת לקבל את הכספים הללו היא נאלצה, לדבריה, לחתום על מסמך אשר קובע כי לא יהיו לה תביעות נוספות ממקום עבודתה, זאת בהיותה לדבריה במצוקה - ובמצב בו לא היתה מודעת כלל לכמות השעות הרבה אותן עבדה ללא תגמול כנטען בתביעה.

לדברי עו"ד טייץ: "הסיטואציה בה הועמדה העובדת הייתה קיצונית, גרמה לה להתרגשות רבה, ללחץ ולבלבול. בשל כך ובשל ההתחייבויות הכספיות הרבות אותן נטלה, נזקקה העובדת לכל תמיכה כספית, ועל כן מיהרה לחתום על המסמכים שהוגשו לה, מבלי לדעת את מלוא זכויותיה כעובדת".

"מסמך הוויתור חייב לפרט בדיוק מה ניתן לעובד ועל מה הוא מוותר"

בנוסף, נטען כי טופס הויתור אינו עונה על דרישות החוק והפסיקה בעניין זה, שכן אינו כפוף לגמר חשבון מפורט של מתן זכויות. לדברי טייץ לא פורטו במסמך, כלל הזכויות שניתנו לעובדת בטרם הצהירה שאין לה דרישות נוספות, ועל כן לא ברור אילו זכויות קיבלה ועל מה היא מוותרת. כאשר עובד חותם על מסמך בו הוא מוותר על דרישות עתידיות ממקום עבודתו, על המסמך לפרט בדיוק מה ניתן לעובד, אילו זכויות שלו מולאו על ידי מקום העבודה, ועל אילו זכויות או פריבילגיות הוא מוותר. כאשר פירוט שכזה לא מופיע במסמך, בית המשפט נוטה לפוסלו. כל לדברי עו"ד טייץ.

כמו כן, מוסיפה עו"ד טייץ ואומרת, שגם אילו היה המסמך עליו חתמה העובדת כפוף לחשבון מפורט שכזה, הרי שהוא היה חסר מיסודו, מפני שמשרד הפרסום הנתבע לא התכוון, לכאורה, לשלם לעובדת מאות שעות נוספות אותן ביצעה בפועל, וכלל לא היה מודע לעובדה שבידי העובדת מסמכים מפורטים המעידים על ביצוע מאות שעות עבודה נוספות ללא תגמול דברי התביעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.