נחתם ההסכם עם העיתונאים: שכר הבסיס יעלה, שעון הנוכחות יכנס לפעולה
הנהלת רשות השידור ואגודת העיתונאים בירושלים חתמו הערב (יום א') על הסכם הרפורמה, שעות לאחר שהאגודה אישרה את טיוטת ההסכם בכפוף להשלמת נספחים שונים. במעמד החתימה נכחו מנכ"ל רשות השידור, מרדכי שקלאר, יו"ר האגודה דני זקן, מנהל ערוץ 1 מושון מצליח, ראש צוות הרפורמה ומנהל קול ישראל אריה שקד, מנהל רשת ב' מוטי אמיר, ומנהל חטיבת החדשות יורם כהן.
לדברי שקלאר, מדובר ביום היסטורי ברשות השידור: "לפנינו החלק הקשה והכואב בכל הקשור ליישום ההסכמים ופרישת העובדים, אולם, אין ספק שמדובר בנקודת מפנה היסטורית בתולדותיה של רשות השידור". שקלאר הוסיף עוד כי בחתימה על ההסכם מימשו עובדי הרשות את חלקם בקידום הרפורמה והאחריות למימושה ולמימונה עוברת אל הממשלה ואל ועדות הכנסת.
זקן אמר כי "אגודת העיתונאים גאה להיות זו שמתחילה בפועל, לאחר עשרות שנות דיבורים על הרפורמה, את הבראתה וחיזוקה של רשות השידור. אנו חותמים תוך אמונה ביכולת לקיים את הרפורמה וקוראים למשרד האוצר ולממשלה להבטיח את איתנותה הפיננסית של הרשות ומנגד להימנע מכל התערבות בעבודה המקצועית של העיתונאים ובהחלטות הניהוליות של הרשות. כעת מתחילה העבודה האמיתית על היישום מבחן האמת של כל הצדדים ברפורמה".
ההסכם החדש מתקן מספר רב של עיוותים רבים, ובין היתרמעתה ייחשב כלל השכר לטובת פנסיה ולא רק שכר בסיס. כמו כן ההסכם מצמיד את העיתונאים באופן אוטומטי לשירות הציבורי ויעניק להם תוספות השכר במשק. בנוסף יקבלו העובדים תוספת של 5% רטרואקטיבית מראשית 2008 ותוספות בהיקף של 6.25% שהושגו לאחרונה. כלל העובדים למעט טאלנטים ובכירים יועסקו בהסכם הקיבוצי.
על פי ההסכם, התקשי"ר יוחל בשינויים מחייבים, כאשר ההסכם מקבע תנאים והטבות כמו קרן ידע, קרן השתלמות, ביטוחי חיים, הטבות בנק יהב, החזרי הוצאות רכב ואחרות, סבסוד ארוחות, ימי השתלמות בשכר, גמולי השתלמות מענק יובל, הפרשות לקופות גמל ועוד.
גם בתחום הניהול יחולו שינויים. ההסכם מאפשר להנהלת הרשות סמכויות ניהוליות המפורטות בו ומותאמות לגוף שידור גדול הנדרש להתאים עצמו לשינויים ארגוניים טכנולוגיים ואחרים בעידן המודרני. הסעיפים עוסקים בין השאר בשינויים טכנולוגיים, בניוד עובדים בהגבלות בשינויים גיאוגרפים ועוד.
כלל עובדי הרשות יחויבו להחתים שעון נוכחות עם תחילת העבודה ובסיומה. בשל אופייה של העבודה העיתונאית, נקבעו כללים המאפשרים חתימה מחוץ למתקנים באמצעים אלקטרונים. כאן גם בא לביטוי השוני שבין עובדים בשכר כולל ששכרם לא נקבע לפי מספר שעות העבודה והחתמת השעון נועדה לרישום נוכחות בלבד, לבין עובדי המשמרות שעבורם החתמת השעון מהווה רישום של שעות עבודתם לצורך השכר.
השכר החדש יקבע על בסיס שכרם של העובדים כיום לפי נוסחת חישוב כלשהי, כאשר שכרם של עובדים המרוויחים עד 20 אלף שקלים ברוטו בחודש לא ייפגע, ועובדים המרוויחים שכר נמוך יזכו לתופסת משמעותית. תוספת הרפורמה תהיה 8% לרוב העובדים ו-25% לעובדי 28 שעות שבועיות כיום. עובדי משמרות יעבדו 41 שעות בשבוע על פני 5 ימים. שבוע עבודה של עובדים שעבדו 28 שעות בשבוע, יעלה ל-34 בשבוע. שכרו של עובד יורכב מ-3 חלקים: שכר בסיס שיקבע על פי ותק, הגדרות תפקיד ושכר נוכחי ויעמוד בין 4,400 שקלים ל-13,250 שקלים בחודש. חלק נוסף יהיה סל עבודה נוספת המהווה תרגום של השעות נוספות וכוננויות, ובנוסף - המרכיב השלישי לשכר יהיה שעות נוספות שעות וכוננויות שיבוצעו לאחר השלמת שעות הבסיס ושעות הסל. ל-3 המרכיבים הללו יתווספו החזרי ההוצאות, גמולי ההשתלמות ויתר התוספות הנהוגות.
במסגרת הרפורמה לא יפוטרו עיתונאים, אלא רק במסגרת פיטורי אי-התאמה בלבד לאחר 2 התראות ובכפוף לשימוע ולהתדיינות בין אגודת העיתונאים להנהלה.
האגודה מסכימה לשקט תעשייתי בתקופת ההסכם בכל הקשור לנושאים המופיעים בו. עם זאת נקבעו מנגנונים ליישוב מחלוקות ובהם וועדת מעקב המשותפת לצדדים ואף בוררות מוסכמת במקרה הצורך.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.