המפתח להצלחה

בניגוד לדעה הרווחת כי המזל משחק תפקיד מרכזי הרי ששיטת עבודה היא הרעיון המרכזי
אייל גורביץ |

ראינו את האויב והוא בתוכנו ( פוגו) בקורסים שאותם אני מעביר אני נוהג לשאול את השאלה הזאת. והתשובות מגוונות : החל ממזל דרך כסף וכלה בידע. אני חייב להודות שכל התשובות נכונות ולכל תשובה משקל אחר. אלא שאם ננסה למקד את התשובה למשהו שאפשר לצקת לתוכו תוכן פרקטי, נגיע למסקנה הלא מפתיעה ולפיה כדי להצליח לאורך זמן דרושה שיטה. שיטת עבודה וכללי עבודה. וכאן נשאלת השאלה מהי שיטת עבודה. השיטה בה אני דוגל נחלקת, כמו כל דבר בצה"ל, לשלושה חלקים. כל פעולה שנעשית, בין אם מדובר בפעולת קנייה או מכירה, מתבססת על אותם שלושה ממדים. וכל כישלון, נובע למעשה מחולשה באחד משלושה רבדים אלו. המימד הפיננסי ישנן דרכים רבות לנהל הון עצמי. הבסיסית והפשוטה ביותר גורסת ששומה עלינו לחלק את הוננו העצמי ל-10 מנות שוות (בין 10 - 15) ובכל עסקה לא לסכן לעולם יותר ממנה בודדת. אם ברשותך סכום של 100,000 , נניח, עליך לחלקו ל-10 מנות שוות. כל מנה בת 10,000 שקלים. ואף נכס לא יירכש בסכום העולה על מנה בודדת. חלוקה זו בצרוף מרכיבים נוספים אותם אסביר בהמשך, ימנעו מצבים מביכים ומיותרים כגון פשיטות רגל , קריסות, הפסדים מהם אין דרך חזרה וכיוצא בצרות מסוג זה. מימד הידע המשקיע הנפוץ הוא חיה מוזרה. ברור לו שכדי לעבוד כלכלכן במשרה מלאה עליו ללמוד שנים מספר, לפחות לתואר ראשון. רפואה תגזול שבע שנים מחייך ואדריכלות עוד אי אילו פרקי זמן ארוכים. ומיד עם סיום הלימודים אינך מוגדר כבעל מקצוע. יעברו שנים עד שתגבש זהות מקצועית ותשתלב בתחום במעמד אליו אתה שואף. זה מובן מאליו. מה שתמוה הוא שההתייחסות למסחר בניירות ערך, ואולי משום שמדובר בתחום שאינו נלמד באקדמיה, הוא שאין כאן מה ללמוד. מקסימום חודשיים שלושה (ואצל השרלטנים מדובר בשני מפגשים) ואת שאר חייך תבלה ברביצה בחוף פרטי בקריביים. האמת היא שחלק מהעוסקים בתחום מבטיחים זאת לתלמידים שלהם. גבירותיי ורבותי היקרים, מסחר בניירות ערך הוא תחום הדורש לימוד ארוך טווח. הדרך, מתחילה באחד ממגוון הקורסים המוצעים. הם טובים ומספקים קרש קפיצה ובסיס טוב להתחלה. אבל אל תהיו נאיביים. מרבית המשקיעים מגיעים למסחר בניירות ערך עם ידע שאינו מתאים או רלוונטי. מרביתם, לצערי, עסוקים באיסוף כפייתי של פיסות מידע המצורפות לכלל חליפה מלאת חורים ופרומת תפרים. הידע שמשמש למסחר בניירות ערך חייב להיות רלוונטי ומזוקק. לפני כל ביצוע פעולה, כתהליך שיחזור על עצמו בעקביות, נבדוק ונאסוף חמישה פריטי מידע. חמשת פריטי המידע אלה יסייעו לנו לקבל החלטה חד משמעית וברורה על טיבו של הנכס, על הפוטנציאל הגלום במסחר בו, על רמת הסיכון שהוא מציע, על העיתוי ועל ניהול הפוזיציה. 1.הנכס יהיה קל ופשוט לניתוח - שיטת הניתוח הטכני אינה נותנת פיתרון ומענה לכל נכס ונכס. ישנם נכסים אפשר לנתח וישנם כאלה שלא. עלינו לזכור שעוצמתה של השיטה ביכולת שלנו לנתח את הנכס באובייקטיביות ולהתייחס אך ורק לעובדות כפי שהן מוצגות על גבי הגרף. פרשנויות אישיות תחושות בטן ושאר מרעין בישין נותרים מחוץ לתחום. על המניה להיות קלה פשוטה לניתוח, התנהגותה חייבת להיות חד משמעית ושאינה פתוחה לפירושים, ומובהקת כאשר הכוונה היא שהתנהגותה עמדה במבחן הזמן ומאפשרות להסיק מסקנות 2. פוטנציאל רווח - לפני כל ביצוע פעולה עלינו לחשב מה פוטנציאל הרווח המינימאלי הגלום בהשקעה. מרבית המשקיעים אינם נותנים דעתם לכך. רכישת מניה מתבצעת ללא כל הבנה מינימאלית מה פוטנציאל הרווח הגלום בהשקעה זו. ישנן דרכים רבות לחישוב פוטנציאל רווח מינימאלי על בסיס ניתוח טכני. 3. סיכון - מזה שנים לא מעטות אני רוכב על אופנוע. האם אופנוע הוא כלי מסוכן? רבים יגידו לך שכן. אתה תשובה תקבל לגבי אקדח וכמובן לגבי שוק המניות. אבל התשובה, לפחות בעיני שונה. מסוכן הוא זה שמשתמש. ראיתי רוכבי אופנוע מתים בשיבה טובה ואחרים, מבזבזים את שנות חייהם בדהירה מטורפת ובהשכבות פרועות בירידות מערד לכיוון ים המלח. רמת הסיכון, כמו בכל תחום אחר בחיים היא עניין נשלט. וגם במסחר בניירות ערך ביכולתנו לשלוט בסיכון על ידי קביעת סף מקסימאלי להפסד אותו אנו מוכנים לספוג. מדובר בהוראה שנקראת בשפה המקצועית Stop loss. מטרתה של הוראה זו להגביל את ההפסד. הוראה זו אינה חייבת להיות ממוחשבת והיא יכולה להינתן בזמן אמת. ולא, אין צורך לשבת מול המחשב. כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן עלינו לסנן עסקאות. מדובר בסוג של קטיף דובדבנים. עלינו, לפני על ביצוע עסקה לוודא שיחס הסיכוי סיכון אינו נופל מ-3:1. כלומר, על פוטנציאל הרווח המינימאלי להיות גבוה לפחות פי שלושה מגובה ההפסד המקסימאלי. חישוב זה מתבצע טרם פתיחת העסקה. לדוגמה, אם מניה מסוימת מציעה פוטנציאל רווח מינימאלי של 45%, אי ההפסד המקסימאלי שנוכל לספוג לא יעלה על 15%. וכאן עולה השאלה לגבי אחוזי ההצלחה. מהם אחוזי ההצלחה הנדרשים כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן. שאלה זו זוכה מייד לתשובות שרובן נעות בין 51% - 100%. אלא שאף מספר בטווח זה אינו נכון. השאלה אינה כמה אתה רוצה אלא לכמה אתה זקוק. ואם נכלול במשוואה את יחס הסיכוי סיכון נבין מיד שגם באחוזי הצלחה הנמוכים מ-35% אנו עדיין רווחיים. בחירת עסקאות לפי יחס הסיכוי סיכון המוצע כאן, מוציא מן המשוואה את הצורך באחוזי הצלחה גבוהים ובלתי אפשריים, מנטרל סיכון ומוביל לקבלת החלטות רגועה קרה ורציונאלית. 4. תזמון - כמו הרבה דברים אחרים בחיים ההצלחה נקבעת גם לפי העיתוי. כאן נכנס מרכיב הסבלנות. ההמתנה לנקודת הפעולה הנכונה דורשת סבלנות ברזל. 5. ניהול הפוזיציה - טרם ביצוע פעולה עליך להגדיר היטב את פרק הזמן שלאורכו אתה סוחר, את המיקום של הוראות הסטופ שמטרתה להגן מפני הפסד ולמנוע שחיקה מיותרת של ההון העצמי ואת הכלים שבהם תשמש כדי לחסל את העסקה כאשר מצטבר רווח. רק איסוף שיטתי וממוקד של חמשת פריטי המידע הללו טרם פתיחת העסקה, יעלה מהותית את הסבירות להצלחה וימקם אותך באזור בו סיכוייך להצליח במסחר בניירות ערך לאורך זמן יהיה גבוה. המימד המנטאלי אולי הנושא שמדובר בו הכי פחות אך הוא החשוב מכולם. התכנון, הניתוח והבדיקות הן אבני היסוד של תהליך קבלת ההחלטות. אך ללא יכולת להוציא את הדברים לפועל, ללא יכולת לעמוד מאחורי ההחלטות ולקחת עליהן אחריות, שום תוכנית מסחר לא תצלח. החוסן המנטאלי הנבנה לאורך שנים הוא לחם חוקו של כל איש מקצוע ברמה גבוהה. משקיע מקצועי, כמו כל בעל מקצוע, חייב להיות אדם סבלני, בעל יכולת לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".