תחרות קקטוס הזהב 2011 יצאה לדרכה: גיא בר מונה לתפקיד יו"ר ועדת התחרות

מבנה חבר השופטים יישאר כפי שהיה. יורכב מ -40 שופטים, 24 מנהלי קראיטיב ו-16 שופטי חוץ. 2 קטגוריות חדשות נוספו: 'אינטגרייטד' ו'קרפט'
משה בנימין |

ועדת תחרות הקקטוס 2011 של איגוד חברות הפרסום קיימה ישיבה ראשונה השבוע ואישרה את תקנון התחרות לשנת 2011. גיא בר מנהל קראיטיב ראשי והמשנה למנכ"ל גיתם BBDO מונה ליו"ר ועדת התחרות.

הועדה קיבלה בישיבתה החלטה להוסיף מספר קטגוריות, ביניהן, קטגוריית מדיה שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות. ה"אינטגרייטד": שילוב של מהלכים

חוצי מדיה וקטגורייה נוספת שהוספה - 'קרפט', אשר במסגרתה יזכו בקטטוס זהב עבודות שהביצוע שלהן היה יוצא דופן ברמתו הגבוהה.

כמו כן, הוחלט עוד להשאיר את מבנה חבר השופטים כפי שהיה בשנה שעברה והוא יורכב מ -40 שופטים, 24 מנהלי קראיטיב ממשרדי הפרסום החברים באיגוד ועוד 16 שופטים "מילואימניקים". מנהלי קראיטיב לשעבר במשרדי פרסום, העובדים כיום כפרילנסרים.

ציוני העבודות ישארו כפי שהיו בשנים האחרונות והציון יהיה מורכב מ- 3 פרמטרים: רעיון 50%, חדשנות 30% וביצוע 20%.

לדברי גיא בר יו"ר הועדה, "כמעט בכל שנה הקקטוס עבר שינויים משמעותיים עד שבשנה שעברה רוב משרדי הפרסום היו שבעי רצון ממתכונת התחרות. לכן השנה היה חשוב לנו ליצור עקביות, לשמר את הדברים המהותיים ולתת לתחרות לרוץ במתכונת אחת למשך מספר שנים. בעקבות כך לא נעשו שינויים בהרכב השופטים, במבנה הציונים ובקטגוריות השונות. יחד עם זאת, מטרת הקקטוס היא לקדם מצויינות קריאטיבית ולחפש כל הזמן את הדבר הבא. לכן הוחלט השנה ליישר קו עם התחרויות הבינלאומיות המובילות ולהוסיף תחום חדש "מהלכי אינטגרייטד", אליו יוגשו המהלכים המשולבים הבולטים של השנה".

בר מוסיף ואומר: "בישראל תחום האינטגרייטד עדיין אינו בולט ומשמעותי ולכן חשוב שתחרות הקקטוס תהווה סמן ימני ותעודד יצירת מהלכים מסוג זה. נושא נוסף שיקבל השנה דגש מיוחד הוא "הביצוע" או כפי שהוא מוגדר בעולם 'craft'. אנו פוגשים לא פעם עבודות עם רעיונות מצויינים שאינם מבוצעים ברמה גבוהה בין אם בגלל חוסר תקציב או בגלל חוסר תשומת לב. במטרה לעודד את המשרדים להשקיע בביצוע ולשים עליו דגש מיוחד, יחולק השנה פרס מיוחד על הביצוע הטוב ביותר בכל אחת מהמדיות השונות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.