מדד המעו"ף - שובר שוויון

ההתנהלות של השבועיים האחרונים אינה אלא תיקון
אייל גורביץ |

בסקירות האחרונות הערכתי שמדד המעו"ף מצוי בתיקון טכני הלובש צורה של דשדוש בין רמת 1,220 הנקודות לבין רמת 1,280 הנקודות. דשדוש זה מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע ומקורו בחוסר וודאות לגבי הכיוון העתידי. עוד הערכתי שלא מדובר בעלייה מהותית ברמת הסיכון שכן שתי המגמות הארוכות יותר, המשנית והראשית, מצויות עדיין בעלייה ואין סימנים מובהקים לסיומן. אותו כנ"ל האמת לגבי המדדים בשוק האמריקאי. ובשבוע המסחר האחרון נוכחנו לדעת שאין חדש תחת השמש. השוויון נשמר והקונצנזוס לגבי המשך הדרך מבושש לבוא. היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט. המגמה הארוכה אחד מהכללים במסחר בניירות ערך גורס שאין לנתח את ממד הזמן שבו מתבצע המסחר. את התשובות למה שאמור להתבצע בממד הזמן האמור, יש לחפש בממדי זמן ארוכים יותר. אותו כנ"ל לגבי תהליך הניתוח. דשדוש בגרף היומי, אמור להיבחן לאורה של המגמה הארוכה יותר וזאת על מנת להבין את רמת הסיכון הקיימת ואת הסיכוי לפריצה מעלה או מטה. ארבעה פרמטרים קובעים מגמה: 1. כיוונן של נקודות השיא והשפל 2. מחזורי המסחר החייבים להתרחב בכיוון המגמה. 3. יכולתן של רמות ההתנגדות הנשברות מעלה להפוך תפקיד ולשמש כרמות תמיכה. 4. ממוצעים נעים מבט על גרף הנרות השבועי המצורף מעיד שלמעט בהיבט מחזורי המסחר הרי שמגמת העלייה במדד המעו"ף עונה על מלוא הקריטריונים. המשמעות היא שקיימת מגמת עלייה ברורה אם כי לא מושלמת מבחינת עוצמתה. בדרך כלל, מגמות עלייה, כאשר מרבית הקריטריונים מתקיימים, אינן נוטות לסיים את חייהן ללא ניסיון נוסף לבחון את רמת השיא הגבוהה ביותר אליה הגיעו. לעיתים, ניסיון עליות זה מגיע בדיוק עד לשיא ולעיתים הוא נופל נמוך ממנו. אך במרבית המקרים מתקיים ניסיון עליות נוסף. לכן, בכל הקשור להנחת העבודה לטווח הבינוני הרי שהמגמה טרם הסתיימה וכי הירידות האחרונות מייצגות תיקון טכני. המגמה הקצרה 1. השאלה המרכזית שמצצה בכל פעם שמפציע לו מהלך הנוגד את כיוון המגמה היא "איזה מהלך עומד לתיקון, ומה טיבו של התיקון". במקרה של מדד המעו"ף מדובר בתיקון הלובש צורה של דשדוש בין רמות של 1,220 - 1,280 הנקודות. 2. ואולי זו הנקודה לציין שתיקונים טכניים הם נבזיים. בעוד שמהלכים מגמתיים נעים בקו ישר הרי שתיקונים טכניים נוטים לזגזג, ללבוש צורה ולפשוט צורה, לנוע הצידה או מטה. ולעיתים גם לשני הכיוונים יחד. הניסיון לאתר את כיוון שיוטו של התיקון הוא בעייתי ונדון לכישלון. יש לנתח את המגמה ומכאן לגזור האם מה שנגלה לעינינו הוא תיקון ותו לא. 3. על סמך הפרמטרים הקיימים סביר להניח שההתנהלות של השבועיים האחרונים היא תיקון טכני שבסיומו, ברמות כאלה או אחרות, נראה את מדד המעו"ף מעביר הילוך וכובש פסגות גבוהות מרמת 1,280 הנקודות. סיכום שובר שוויון. שני כוחות נלחמים בשלב הנוכחי ללא הצלחה ברורה. בהתייחס לגייסות העומדות לרשותה של מגמת העלייה, דומה שרמת 1,280 הנקודות תתברר כקו מז'ינו. מדד המעו"ף יומי 5.12.10 מדד המעו"ף שבועי 5.12.10 אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -1.83%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.