מדד המעו"ף - שובר שוויון
בסקירות האחרונות הערכתי שמדד המעו"ף מצוי בתיקון טכני הלובש צורה של דשדוש בין רמת 1,220 הנקודות לבין רמת 1,280 הנקודות. דשדוש זה מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע ומקורו בחוסר וודאות לגבי הכיוון העתידי. עוד הערכתי שלא מדובר בעלייה מהותית ברמת הסיכון שכן שתי המגמות הארוכות יותר, המשנית והראשית, מצויות עדיין בעלייה ואין סימנים מובהקים לסיומן.
אותו כנ"ל האמת לגבי המדדים בשוק האמריקאי. ובשבוע המסחר האחרון נוכחנו לדעת שאין חדש תחת השמש. השוויון נשמר והקונצנזוס לגבי המשך הדרך מבושש לבוא.
היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט.
המגמה הארוכה
אחד מהכללים במסחר בניירות ערך גורס שאין לנתח את ממד הזמן שבו מתבצע המסחר. את התשובות למה שאמור להתבצע בממד הזמן האמור, יש לחפש בממדי זמן ארוכים יותר. אותו כנ"ל לגבי תהליך הניתוח. דשדוש בגרף היומי, אמור להיבחן לאורה של המגמה הארוכה יותר וזאת על מנת להבין את רמת הסיכון הקיימת ואת הסיכוי לפריצה מעלה או מטה.
ארבעה פרמטרים קובעים מגמה:
1. כיוונן של נקודות השיא והשפל
2. מחזורי המסחר החייבים להתרחב בכיוון המגמה.
3. יכולתן של רמות ההתנגדות הנשברות מעלה להפוך תפקיד ולשמש כרמות תמיכה.
4. ממוצעים נעים
מבט על גרף הנרות השבועי המצורף מעיד שלמעט בהיבט מחזורי המסחר הרי שמגמת העלייה במדד המעו"ף עונה על מלוא הקריטריונים. המשמעות היא שקיימת מגמת עלייה ברורה אם כי לא מושלמת מבחינת עוצמתה. בדרך כלל, מגמות עלייה, כאשר מרבית הקריטריונים מתקיימים, אינן נוטות לסיים את חייהן ללא ניסיון נוסף לבחון את רמת השיא הגבוהה ביותר אליה הגיעו.
לעיתים, ניסיון עליות זה מגיע בדיוק עד לשיא ולעיתים הוא נופל נמוך ממנו. אך במרבית המקרים מתקיים ניסיון עליות נוסף. לכן, בכל הקשור להנחת העבודה לטווח הבינוני הרי שהמגמה טרם הסתיימה וכי הירידות האחרונות מייצגות תיקון טכני.
המגמה הקצרה
1. השאלה המרכזית שמצצה בכל פעם שמפציע לו מהלך הנוגד את כיוון המגמה היא "איזה מהלך עומד לתיקון, ומה טיבו של התיקון". במקרה של מדד המעו"ף מדובר בתיקון הלובש צורה של דשדוש בין רמות של 1,220 - 1,280 הנקודות.
2. ואולי זו הנקודה לציין שתיקונים טכניים הם נבזיים. בעוד שמהלכים מגמתיים נעים בקו ישר הרי שתיקונים טכניים נוטים לזגזג, ללבוש צורה ולפשוט צורה, לנוע הצידה או מטה. ולעיתים גם לשני הכיוונים יחד. הניסיון לאתר את כיוון שיוטו של התיקון הוא בעייתי ונדון לכישלון. יש לנתח את המגמה ומכאן לגזור האם מה שנגלה לעינינו הוא תיקון ותו לא.
3. על סמך הפרמטרים הקיימים סביר להניח שההתנהלות של השבועיים האחרונים היא תיקון טכני שבסיומו, ברמות כאלה או אחרות, נראה את מדד המעו"ף מעביר הילוך וכובש פסגות גבוהות מרמת 1,280 הנקודות.
סיכום
שובר שוויון. שני כוחות נלחמים בשלב הנוכחי ללא הצלחה ברורה. בהתייחס לגייסות העומדות לרשותה של מגמת העלייה, דומה שרמת 1,280 הנקודות תתברר כקו מז'ינו.
מדד המעו"ף יומי 5.12.10
מדד המעו"ף שבועי 5.12.10
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
