מה בין השריפה בכרמל לתמ"א 38?
השרפות שפרצו בכרמל מוכיחות שוב את אוזלת ידה של המדינה בטיפול באזרח הקטן, זה שעובד שעות רבות, משלם מסים, משרת בצבא ועושה מילואים. מטרתה של המדינה היא לספק בטחון לאזרח הן בטחוני והן כלכלי. לצערנו, מלבד ההשקעה האדירה במערכת הבטחון, בשאר התחומים המדינה הולכת ומדרדרת בשנים האחרונות.
השרפות הן תמרור אזהרה הממחיש לאן מועדות פני מדינתנו- קבוצה קטנה של פוליטיקאים הדואגים לסביבתם הקרובה ולקבוצה קטנה של אילי הון המרפדת את כיסיה בהטבות מפליגות ודואגות לשורת הרווח הנקי בדוחות הכספיים בכל רבעון.
מדינת ישראל הופרטה מזמן, אולם יחד עם נכסיי המדינה שהועברו לידיים פרטיות הסירה מעליה המדינה כל אחריות כלפי אזרחיה, וכך הסולידריות החברתית הפכה להיות מושג המעורר גיחוך בקרב קבוצה הולכת וגדלה במדינה שמקדשת את האינדבידואל ובזה לכל ערכיי העבר.
אך עדיין לא מאוחר, אולי מעז ייצא מתוק והסטירה הכואבת מאוד שחטפנו כולנו תעיר אותנו אחת ולתמיד. אין ספק שכעת, לאחר השריפה יבינו בממשלה שבטחון משמעותו לא רק רכישה של עוד מטוסי חמקן במיליארדים או פיתוח של עוד טנק, אלא השקעה בבטחון העורף הבסיסי היומיומי הכולל ראשית בניית תשתית כיבוי אש אפקטיבית ויעילה ברמה ההולמת מדינה שזה עתה התקבלה ל-OECD. שנית, תתחיל המדינה להבין שבטחון משמעותו גם תשתית תחבורה הולמת שתפחית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים, ולחילופין תפסיק לקצר לנו את החיים בפקקים ההולכים ומתארכים משנה לשנה.
תחום חשוב ביותר שכולי תקווה שילקח סוף כל סוף ברצינות הראויה הוא מיגון מאות אלפי בניינים ברחבי המדינה כנגד נזקי רעידת אדמה- כדאי שנשאף להיות ערוכים ומוכנים כמו צ'ילה אחרת נראה כמו האיטי. הממשלה העבירה את הנושא לאחריות השוק הפרטי באמצעות התמריצים שניתנו במסגרת התמ"א 38, אולם כאשר ישנם כל כך הרבה גורמים מעורבים דוגמת הרשויות המקומיות, רשויות התכנון, הדיירים והיזמים, הסיכוי שבשעת אסון נהיה ערוכים היא אפסית. בשעת חירום, כאשר עשרות אלפי אנשים חלילה יקפדו את חייהם תחת הריסות הבניינים, ישאלו איך לא היינו ערוכים ולא חזו את האסון הזה? רק הצבא באמצעות פיקוד העורף, בתכנית ממוקדת בתקצוב ראוי יוכל למגן את המבנים במהירות המרבית ובצורה הטובה ביותר, ללא כל שיקול כלכלי שעשוי לעורר ויכוחים בין היזמים והדיירים, בהתערבות מינימאלית של רשויות התכנון שהוכיחו את חוסר תפקודן בבירוקרטיה שיצרו.
- 2.אני בעד פינוי בינוי 05/02/2011 13:35הגב לתגובה זולא לבנות מגדלים רבי קומות, מקסימום 5 קומות, מגדלים מועדים לפורענות וסכנות, המדינה אינה ערוכה לטפל בעורף אם תפרוץ חלילה מלחמה או תתרחש רעידת אדמה! לא מתאים למדינה שלנו מגדלים, אנחנו במזרח התיכון הבלתי יציב, אנחנו צריכים להיות עם הרגליים על הקרקע!
- 1.כאשר ביבי לא יודע 20/01/2011 06:31הגב לתגובה זואז למי יש בכלל ראש לתמ" א רעידות אדמה .....הרי מרוב גורמים אין שום יכולת תזוזה זה פה לא מרבה רגליים זה מרבה ראשים וכלל ראש לכיוון אחר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
