פרסום ראשון

טיב-טעם הגיעה להחלטה: רגב-קויצקי הוא הזוכה בתקציב הפרסום של הרשת

ענבר-מרחב-שקד ורגב-קויצקי היו הפיינליסטים שהתמודדו על המכרז לפרסום רשת המרכולים בסך 11 מיליון שקל. בדרך נשרו גלר-נסיס ודרורי-שלומי
משה בנימין |

גבירותיי ורבותיי - מהפך: רשת טיב-טעם החליטה ללכת דווקא על המתמודד המפתיע מבין 4 המשרדים שהתמודדו על תקציב הפרסום של הרשת, ומשרד רגב-קויצקי הוא זה שזכה בתקציב המיליונים של רשת המרכולים - כך נודע לאייס.

בעקבות כך נותרו ענבר-מרחב-שקד, פובליסיס-גלר-נסיס ודרורי-שלומי מאחור. תקציב הפרסום של טיב טעם מטופל מאז 2007 במשרד הפרסום GPS. רגב קויצקי יטפל גם בתקציב הפרסום של החברות הנוספות בקבוצה: רשת דומו ומפעל מזרע שנרכש לאחרונה ע"י הקבוצה.

לדברי חגי שלום, מבעלי קבוצת טיב טעם: "בסבב האחרון למכרז בחנה הקבוצה את משרד הפרסום הנבחר ע"פ מספר פרמטרים, שכללו בין היתר: יכולת קריאטיבית, אינטראקטיב, פעילות מול המגזר הרוסי, הפקת חוברת מועדון לקוחות . כמו כן בדקה טיב טעם את ההצעות המסחריות וניהול מו"מ על תקציב 2011".

לדבריו: "משרד הפרסום רגב-קויצקי עומד מול אתגר משמעותי, במסגרתו יחבור לאסטרטגיה העסקית של הקבוצה לשנת 2011 ,ששמה לעצמה מטרה להמשיך כמובילה בתחומה ולחזק את מקומה כסמן ימני, בכל הנוגע לאיכות, היצע רחב ועשיר,חווית קניה ושירותיות".

עוד הוסיף שלום ואמר: "ההחלטה לצאת במכרז לבחירת משרד פרסום, נבעה מהצורך לרכז את כל הפעילות הפרסומית של הקבוצה תחת קורת גג אחת. משרד הפרסום החדש , יערוך התאמה מלאה של האסטרטגיה השיווקית פרסומית ברמת המסרים ויבדל את הקבוצה ברמת הערכים המוספים. אנו מודים לכל המשרדים שהשתתפו במכרז, מברכים את רגב- קויצקי ומאמינים כי ילווה את הקבוצה באתגריה בהצלחה רבה".

הבחירה במשרד פרסום חדש הינו חלק מהמהפכה שעוברת רשת טיב טעם עם כניסתו של חגי שלום, כבעלים וכמנכ"ל הקבוצה, אשר מצעיד את הרשת על-פי אסטרטגיה המבוססת על איכות המוצרים, חווית קניה ומחירים תחרותיים.

קבוצת טיב-טעם היא חברה ציבורית, הנסחרת בבורסה (משנת 2007) ונמצאת בשליטת חגי שלום. הקבוצה כוללת שתי חטיבות עיקריות: קמעונאות ותעשייה. בתחום הקמעונאות מפעילה הקבוצה את רשת הסופרמרקטים "טיב טעם", הכוללת 28 סניפים ברחבי הארץ, בנוסף, מפעילה הקבוצה את רשת כלי הבית "דומו", הכוללת 6 חנויות בקניונים ו 5 חנויות "שופ אין שופ" בתוך סניפי טיב טעם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.