טיב-טעם הגיעה להחלטה: רגב-קויצקי הוא הזוכה בתקציב הפרסום של הרשת
גבירותיי ורבותיי - מהפך: רשת טיב-טעם החליטה ללכת דווקא על המתמודד המפתיע מבין 4 המשרדים שהתמודדו על תקציב הפרסום של הרשת, ומשרד רגב-קויצקי הוא זה שזכה בתקציב המיליונים של רשת המרכולים - כך נודע לאייס.
בעקבות כך נותרו ענבר-מרחב-שקד, פובליסיס-גלר-נסיס ודרורי-שלומי מאחור. תקציב הפרסום של טיב טעם מטופל מאז 2007 במשרד הפרסום GPS. רגב קויצקי יטפל גם בתקציב הפרסום של החברות הנוספות בקבוצה: רשת דומו ומפעל מזרע שנרכש לאחרונה ע"י הקבוצה.
לדברי חגי שלום, מבעלי קבוצת טיב טעם: "בסבב האחרון למכרז בחנה הקבוצה את משרד הפרסום הנבחר ע"פ מספר פרמטרים, שכללו בין היתר: יכולת קריאטיבית, אינטראקטיב, פעילות מול המגזר הרוסי, הפקת חוברת מועדון לקוחות . כמו כן בדקה טיב טעם את ההצעות המסחריות וניהול מו"מ על תקציב 2011".
לדבריו: "משרד הפרסום רגב-קויצקי עומד מול אתגר משמעותי, במסגרתו יחבור לאסטרטגיה העסקית של הקבוצה לשנת 2011 ,ששמה לעצמה מטרה להמשיך כמובילה בתחומה ולחזק את מקומה כסמן ימני, בכל הנוגע לאיכות, היצע רחב ועשיר,חווית קניה ושירותיות".
עוד הוסיף שלום ואמר: "ההחלטה לצאת במכרז לבחירת משרד פרסום, נבעה מהצורך לרכז את כל הפעילות הפרסומית של הקבוצה תחת קורת גג אחת. משרד הפרסום החדש , יערוך התאמה מלאה של האסטרטגיה השיווקית פרסומית ברמת המסרים ויבדל את הקבוצה ברמת הערכים המוספים. אנו מודים לכל המשרדים שהשתתפו במכרז, מברכים את רגב- קויצקי ומאמינים כי ילווה את הקבוצה באתגריה בהצלחה רבה".
הבחירה במשרד פרסום חדש הינו חלק מהמהפכה שעוברת רשת טיב טעם עם כניסתו של חגי שלום, כבעלים וכמנכ"ל הקבוצה, אשר מצעיד את הרשת על-פי אסטרטגיה המבוססת על איכות המוצרים, חווית קניה ומחירים תחרותיים.
קבוצת טיב-טעם היא חברה ציבורית, הנסחרת בבורסה (משנת 2007) ונמצאת בשליטת חגי שלום. הקבוצה כוללת שתי חטיבות עיקריות: קמעונאות ותעשייה. בתחום הקמעונאות מפעילה הקבוצה את רשת הסופרמרקטים "טיב טעם", הכוללת 28 סניפים ברחבי הארץ, בנוסף, מפעילה הקבוצה את רשת כלי הבית "דומו", הכוללת 6 חנויות בקניונים ו 5 חנויות "שופ אין שופ" בתוך סניפי טיב טעם.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
